אז למה בכלל חוגגים אותו? למה הוא נחשב כ"יום טוב", ולמה אנו מתעקשים להפוך אותו לאירוע מיוחד למרות שהתורה לא ציינה אותו במפורש?
גם אם ממש תחפשו, כנראה שלא תמצאו מקור מובהק בתורה המתייחס לליל שביעי של פסח (שיחול ביום ראשון), פרט לעובדה כי נכתב שהיום הראשון לפסח הוא מקרא קודש, וביום השביעי 'עצרת לה''. מספר 7 בתורה הוא מספר מיוחד אשר ממלא תפקיד מרכזי במועדים ובכלל, וכנראה שגם בחג הזה יש היבט מעניין שמציין אירוע מכונן ומרכזי בכל סיפור יציאת מצרים. "לפי חז"ל, זהו היום שבו התרחשה קריעת ים סוף ונאמרה שירת הים", אומר הרב רפאל סבתי, ומסביר: "זה לא חג בפני עצמו משום שאין אזכור מיוחד בתורה, אלא מציינים בו את היום שנקרע הים ועברו בו עם ישראל".
בכל זאת, הוא קשור לפסח?
"בהחלט, זהו למעשה חג שמתארך לשבעה ימים, אך נבדל במהותו, בדיוק כמו שמיני עצרת שנבדל מחג סוכות".
אז למה לא עושים בחנוכה למשל יום מיוחד בסיום החג?
"בחנוכה אין משהו מיוחד, שם היה נס פח השמן במשך שמונה ימים ולא קרה אירוע מכונן בסיומו, אך בפסח היום השביעי הוא מיוחד ושונה משאר ימי חול המועד, ולכן הוא יום טוב. עם זאת, לא גומרים בו את ההלל ולא עושים בו שהחיינו".
למרות שהיו הרבה ניסים, הנס של בקיעת ים סוף הוא הגדול והמיוחד, ובזכותו עם ישראל התחזק באמונה עד כדי כך שהוא שר את שירת הים, שם בעצם ניתן ללמוד על הכרת עם ישראל בקב"ה. בתורה מפורט סיפור קריעת ים סוף, אך לא מוזכר התאריך שבו ארע. לעומת זאת, ב'מכילתא' מפורטים האירועים מיציאת מצרים ביום ט"ו בניסן ועד ליל שביעי של פסח שבו ארעה קריעת ים סוף. בלילה (אור לכ"א בניסן) ירדו לים, ובבוקר עלו מן הים וראו 'את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים'.
עוד כתבות בערוץ הרוח:
פסח 2024: זמני כניסת ויציאת החג
קטניות: כשר או לא כשר לפסח?
עוגיות פפושדו: כשרות לפסח או לא?
ואיך מציינים אותו?
הבעל-שם-טוב נהג לערוך אחרי תפילת מנחה סעודה מיוחדת - 'סעודת משיח', בה נוטלים ידיים, אוכלים מצות וגם שותים ארבע כוסות (מנהג שנוסד על ידי הרש"ב מליובאוויטש) ומחזקים בהן את האמונה בביאת משיח. גם הגאון מווילנא נהג לחגוג סעודה מעין זו, באומרו שהיא "סעודת פרידה" מהמצה.
בלילה הזה נוהגים להיות ערים ועוסקים בלימוד תורה משום שבזמן קריעת ים סוף השיגו בני ישראל רמה גבוהה מאוד של אמונה כשראו ב'לייב' את הניסים והנפלאות. בחו"ל אגב, החג נקרא "אחרון של פסח".
רבים נוטים להתבלבל עם המושג 'חג שני' ו'פסח שני', שכן את פסח שני חוגגים כחודש לאחר חג הפסח, בי"ד באייר. ביום הזה מקריבים את קורבן הפסח אנשים שלא הספיקו לעשות זאת בחג הפסח הרגיל, משום שהיו טמאים או רחוקים. הטעם לפסח שני הוא שלאחר שבאו אנשים אל משה שהיו טמאים בזמן ההקרבה, הוא פנה אל אלוקים וביקש ממנו עזרה, ובתגובה נצטווה להודיע לעם ישראל על קיומו של פסח שני, בו יוכלו כל מי שפספס להשלים את מצוות הקורבן בתאריך המצוין.