לחיצת ידיים גבר ואישה (צילום: jupiter images)
זה מתחיל במגע, אבל איפה זה נגמר? | צילום: jupiter images

שמירת הנגיעה היא נושא מורכב מאוד אצל כל אדם מאמין, במיוחד כשמדובר בנערים ונערות צעירים. גם אנשים שומרי תורה ומצוות נכנסים לאי נעימות בולטת כשמולם מושטת יד, והם אמורים ללחוץ אותה. או לפעמים כשבן המין השני בא לנשק ולחבק, ואז הדילמה עוד יותר לא נעימה - האם לשתף פעולה או לסרב בנימוס ובחוסר נעימות? מעניין לברר מניין האיסור הזה נובע? למה נגיעה פשוטה היא כל כך בעייתית מבחינת היהדות? והאם היא מורה לסרב לחיבוק אסור בגסות או בעדינות מתחשבת?

"התורה אומרת שיש מצב מסוים שנקרא גילוי עריות - כל מעשה חיבה בין גבר לאישה שהיא לא שלו, חוץ מאמא, אחות, סבתא ובת", מסביר הרב יצחק פנגר. "כל שאר הנשים - התורה אסרה עלינו יחסי קרבה אליהן, כולל נגיעה כזו או אחרת. וזה לא רק נגיעה: להיות בחדר סגור עם בחורה ששם אפשר להגיע לידי עבירה - גם זה לא מותר. כל זה על מנת להרחיק את האדם מעצם המעשה. זה כמו ששמים תמרור עצור בצומת מסוכן שכבר היו בו בעבר לא מעט תאונות. בדרך כלל אם שומרים נגיעה - קשה יותר להגיע למצב של בגידה ומעשים אסורים. לכן כל מגע של חיבה כמו לחיצת יד, נשיקה על הלחי וכו', הוא בעייתי. אני לא מדבר על נגיעה שנניח עברתי באוטובוס ובלי כוונה נגעתי באישה, פה לא הפכתי עולמות. הרי גם לרופא מותר לגעת בחולָה שלו, והוא לא עובר עבירה אלא אפילו מצווה של חסד שהוא מטפל בה".

והנה השאלה המתבקשת: מה, נגיעה פשוטה היא מה שיוביל אותנו למעשים אסורים ממש? לא הלכנו קצת רחוק מדי? עיון קל בכתבים בנושא מגלה שגם חז"ל קבעו ש"אין אפוטרופוס לעריות", מסביר הרב יפתח סופר. כלומר, אל תחשוב שלא תיפול כי אין שמירה בנושא הזה, וכל בשר ודם יכול ליפול גם אם הוא גדול הדור. ולמה עריות? כי כך מכונים עניינים מיניים בלשון חז"ל, וגילוי עריות הוא לא רק מה שרובנו חושבים - יחסים בתוך המשפחה - אלא יחסים אסורים באופן כללי. החומרה של העניין מתבטאת בכך שכל המצוות בתורה נדחות כשיש פיקוח נפש, מלבד שלושה דברים שעליהם נאמר "ייהרג ובל יעבור": עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

"הקב"ה ברא לנו את היצר הרע, והוא יודע בדיוק מהם הכוחות של היצר", מסביר הרב סופר. "כמה אנשים לקחו בהתחלה סמים, חשבו 'עליי זה לא ישפיע, אני אדם חכם, יש לי שכל'? גם בזהירות בדרכים - כמה אומרים שצריכים לשמור מרחק בין כלי רכב, כמה שמים שלטים, כמה נוקטים באמצעי זהירות? לוקחים זהירות ועוד זהירות, וגם פה אותו דבר. יש כללים שנועדו למנוע מאיתנו להגיע לעניין עצמו, וגם הם אסורים מבחינת עצמם.

"בכלל, יש את עניין חשיבות הגוף" מוסיף סופר. "כל אדם שיש לו דבר יקר, כמו יהלום, לא ייתן לכל אחד לגעת בו. אם תיכנס לחנות תכשיטים מאוד יוקרתית, תראה יהלום ענק בוויטרינה סגורה ותבקש לגעת בו ולמשש אותו, בעל החנות לא יסכים בקלות. אסור למשל גם לגעת ישירות בקלף של ספר התורה, ואישה היא כמו ספר תורה. לא רק מבחינת היצרים אלא בגלל שהקב"ה שומר על כבודה של בת ישראל. כמו שכל בעל לא ירצה שיגעו באשתו, כך כל אחת צריכה להיות שמורה מההתחלה ועד הסוף, מהנגיעה הבודדה ועד בכלל".

ובכל זאת זה לא תמיד נעים. אין כאן עניין של הלבנת פנים מול מי שמושיט את היד לאישה והיא נאלצת לסרב?

לחיצת יד
מצטערת, אני לא עושה מגע לפני חתונה
"לכל אחד יש את המנהגים שלו, ולכל עדה ולכל מגזר יש את המסורת שלהם", מסביר פנגר. "מאוד הגיוני לכבד את מנהגי האחר והיפה במדינה דמוקרטית הוא שאנו מכבדים כל אדם לפי אמונתו. אם אגיע למסגד - אוריד נעליים לפני שאכנס. אם אגיע לכפר ערבי - אתלבש בהתאם. אם בחורה תושיט לי יד ואתנהג כאילו היא נדבקה בשפעת החזירים ואסור לי להתקרב אליה חס ושלום - ודאי שזה יגרום לחילול השם, ובוודאי שזה לא מה שהתורה ציוותה אותי".

"באופן כללי, אם אני נפגש עם אישה כזו או אחרת, אדאג לשמור את הידיים אחורנית או בכיסים. אם היא תושיט יד - אחייך בעדינות ואומר שאנחנו לא נוהגים ללחוץ יד לבני המין האחר. היא יודעת שדתיים לא נוהגים ללחוץ ידיים בין גברים לנשים, וכמובן להפך, ולכן זה ברור מאליו ולא פוגע חלילה. כשמסבירים את זה בצורה עדינה ויפה - זה מובן, וכמו שאני מכבד אותה ואת מנהגיה, כך גם היא אמורה לכבד אותי. כשאנשים רואים שאתה עושה את זה בכנות ולא כדחייה או כהתנשאות, זה יתקבל בהחלט בסבר פנים יפות".

כדוגמה מביא הרב פנגר סיפור אמיתי על יהודי דתי מארה"ב שטס לרוסיה לפגישת עסקים עם מספר מנכ"לים - ארבעה גברים ואישה. הוא לחץ לכולם את הידיים אבל עם האישה נמנע מנגיעה, והסביר לה את עניין האיסור. הוא הציע להם עסקה כלשהי, ובסופו של דבר התברר שהגברים לא ממש רצו ללכת על זה, ודווקא האישה התעקשה. היא הסבירה שעצם העובדה שהוא שמר על עקרונותיו ולא לחץ את ידה, למרות שידע שהדבר לא יתרום במיוחד ברמה העסקית, מוכיח על יושר. "ודווקא עם אדם כזה, שמראה אמינות, רצינות ושמירה על עקרונות, אני רוצה לעשות עסקים", הסבירה לחבריה.

ספרו של הרב לאו נמצא כבר שנים ברשימת רבי המכר. מה סוד ההצלחה?

גל אוחובסקי: "ברור שאין אלוהים" - שופט "כוכב נולד" עונה לשאלון הרוח