אז מהו הקדיש? האם יש לו אימפקט כלשהו? מה בעצם אומרות המילים בארמית, ומדוע הן לא ממש קשורות לנפטר עצמו?
"יש הטועים וחושבים בטעות, בגלל הקונטקסט שבו הוא נקרא, שהקדיש הוא תפילה על הנפטרים. למעשה, הקדיש הוא קריאה לקידוש שם שמים בעולם", אומר הרב פנחס בדוש. "הרי הנפטר כבר אינו יכול לקדש שם שמים בעולם, ולכן בניו אומרים זאת אחריו. הקהל אומר אמן, וזה בעצם קידוש שם שמים. הדבר מביא לתיקון ועילוי נשמת הנפטר עוד ועוד, בכל קדיש וקדיש".
דווקא כשחווים צער גדול כל כך, על מות אדם קרוב, צריכים להגדיל את שם ה'?
"זה העניין בדיוק. לעתים האבל עלול, בשל צערו ומרירות לבו, להרהר אחרי מידותיו של הקב"ה, ואף להגיע לכפירה. אמירת הקדיש מציבה אותו במקום הפוך לגמרי: הוא מקבל על עצמו דין שמים. מעבר לכך, צריכים לזכור שלאחר הפטירה רוב רובם של בני האדם מגיעים בשמים לאחר הפטירה למקום הזיכוך, כיוון ש'אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'. רק לאחר מכן מקבלים את השכר. לכן בתקופה שבה הנפטר חווה את הגמול והעונש, ילדיו עוזרים לו בכך שהם קוראים קדיש לעילוי נשמתו, ועל ידי הזכויות האלה מתקצרים ימי הזיכוך. כל מצווה שבני המשפחה עושים - צדקה, מצוות ומעשים טובים, הנפטר זוכה לנחול עולם הבא. כמו שאמרו חז"ל, 'כל המניח בן כמותו - לא נאמרה בו מיתה".
אלו עוד סוגי קדיש קיימים?
נוסח הקדיש מתחיל כך: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן): בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן): בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכֹל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן): לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)".
בעברית הפירוש של החלק הראשון הוא: "יתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעולם שברא כרצונו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו. בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן".
בנוסף לכך, ממשיך הרב בדוש, ישנם כמה סוגי קדיש. הרי הם לפניכם: חצי קדיש - הוא עיקר הקדיש (שאותו הבאנו כאן למעלה בארמית), השאר הן הוספות שנוספו לאחר מכן; קדיש תתקבל - נאמר אחרי תפילת העמידה, ותכנו מדבר על קבלת התפילה בידי שמיים; קדיש יהא שלמא - נאמר לאחר קריאת פסוקים מהתנ"ך; קדיש דרבנן על ישראל - נאמר לאחר לימוד תורה; והקדיש ה"נדיר" ביותר הוא "קדיש הגדול" (שם נוסף: קדיש של תחיית המתים). נוהגים לומר אותו אחרי סיום מסכת, בשעת לוויה ובערב ט' באב.
למה בארמית? בזמן הגמרא היו נוהגים לומר קדיש לאחר הדרשות ולימוד התורה, בנוכחות המון העם. באותה תקופה לא כולם הבינו את לשון הקודש, ולכן הקדיש נאמר בארמית. סיבה אחרת, רוחנית יותר, נוגעת למלאכים. המלאכים אינם מבינים לשון ארמית, וכך אינם מקטרגים עלינו או מזיקים לנו בעקבות אמירת הקדיש.
אחת השאלות המעניינות יותר בנושאי הקדיש נשאלה במדור שאל את הרב באתר הידברות. "שלום רב, התעוררה בליבי שאלה, מה קורה כאשר קוראים קדיש על נפטר כשאולי נשמתו כבר התגלגלה ונולדה בגוף חדש? מה קורה אז?". תשובתו של הרב בנימין שמואלי היתה "על פי רוב, לא כל חלקי הנשמה מתגלגלים מחדש, ועל כן הקדיש מועיל לחלקי הנשמה שלא חזרו לעולם. שנית, הקדיש מסייע לתיקון הנשמה שכבר חזרה לעולם הזה, ונשמרת גם כן הזכות של הקדיש לזמן של החזרה של הנשמה לעולם הבא לאחר גלגול זה".
>> לתשובת השבוע שעבר: למה צריך להתפלל שלוש פעמים ביום?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות
זמני כניסת ויציאת השבת