חדשות
פרשיית השבוע: חוטא חוטא, אבל לפחות רזה
פרשת השבוע, בה מזכיר משה לבני ישראל שוב את חוקי הכשרות, גורמת לשהרה בלהאו לתהות: למה כולם מקפידים על הקלוריות שנכנסות להם לפה, אבל שמירת כשרות נתפסת מפרכת ובעייתית?
מוזר לחשוב שרבים מאלו שאומרים לי "זה לא קשה להקפיד על כל הכשרות הזו? לא בא לך לפעמים לאכול איזה שרימפס או חזרזירון?", דווקא הם אלו המקפידים הקנאיים ביותר על המזון הנכנס לפיהם. אלא שהם מתעניינים בפרמטר אחד: האם מדובר במזון משמין? כי אם בעבר היה המזון נמדד בפרמטרים שונים כגון טיב טעמו, ערכו התזונתי, סוגי הויטמינים המצויים בו, הזמן הנדרש להכנתו או סוג הכשרות שלו, כיום אנו מודדים מזון בעיקר על פי ערכו הקלורי. טעים או לא טעים? לא חשוב. משמין או לא משמין? אה, זאת השאלה.
למה אין שום בעיה בשמירה על ערכו הקלורי של המזון, אבל דווקא שמירת כשרות נתפסת כמפרכת ובעייתית? אין לי הסבר. יותר מזה - חברה טובה ושומרת כשרות מחמירה סיפרה לי שכאשר היא שואלת אם בבתי קפה אם יש תעודת כשרות ואיזו כשרות זו בדיוק, מסתכלים עליה בעין עקומה כחשוכה קנאית. לעומת זאת, כשהתחילה לאחרונה לעבור לתזונה מקרוביוטית והיא חוקרת ממושכות את המלצרים האם יש במזון גלוטן, איזו סויה בדיוק מכניסים לחלב ומה סוג החסה בסלט, היא לא נתפסת כנודניקית כי אם כנאורה ומתקדמת. אוכלת מקרוביוטי, מה אתם יודעים.
|
תשובת השבוע: למה בכלל שומרים כשרות
בינינו - נראה לי מסובך הרבה יותר לשמור על חוקי הדיאטה מאשר על חוקי הכשרות. נסו ותראו.
שבוע טוב.
מדריך מיוחד: עשרה צמחים ותבלינים בסיסיים שיעשו לכם חיים בריאים יותר
העצה הטובה: אצה ירוקה-כחולה תנקה לכם את הגוף מבפנים ומבחוץ ותרגיע את הנפש
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
