הפרשה האחרונה בספר ויקרא פותחת בברכות הצפויות לעם ישראל אם ילך בחוקותיו של ה'. אחת הברכות העוסקת בשפע כלכלי אומרת "ואכלתם ישן נושן, וישן מפני חדש תוציאו". כלומר, תבואת השנה שעברה עדיין לא כלתה, וכבר תהיה לנו תבואה חדשה.

ברכה זו נכונה גם בתחום הרוחני. אנו מוצאים טעם רב בלימוד ובהעמקה במורשת התרבותית שלנו. מתוך השראה זו אנו יוצרים את החדש, את הרלוונטי לדורנו ולתקופתנו - ולעיתים אותו חדש צריך להחליף את הישן.

הסדר הנכון לתהליך זה הוא ראשית התעמקות בישן, במסורת העתיקה שמתוכו מתאפשר היצירה החדשה העכשווית. המתח בין הישן לחדש הוא מתח מפרה שהופך את הלימוד והעיון לאתגר מרתק.

שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, וד"ר אריאל פיקאר, תוכנית בארי מכון הרטמן, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל

>> ללימוד נוסף בפרשה
לפרשה הקודמת, פרשת בהר: האם אפשר לצמצם את הפערים החברתיים?
לכל פרשות השבוע