הפער הכלכלי בישראל הוא מהגבוהים ביותר בחברה המערבית. כמעט לאחר כל רפורמה כלכלית אנו מתעוררים בבוקר כשהעשירים עשירים יותר, ואילו העניים נעשו עוד יותר עניים.
פרשת בהר מלמדת אותנו כיצד לנהל חברה צודקת ומזכירה שגם חוקים אלו נאמרו מסיני, ויש להם תוקף שאינו נופל מתוקפן של עשרת הדברות. הפרשה מלמדת אותנו שמגיע זמן בו כל העבדים חוזרים אל משפחותיהם, בו שדות שנמכרו בגלל לחץ כלכלי חוזרים אל בעליהם המקורי. היא אוסרת על הלוואה בריבית ומנסה לגייס מנגנונים שיקלו על מצוקת הפרט שהתרושש - אם באמצעות חוק ואם באמצעות פנייה אל הרגש.
כך או אחרת, עצם העיון החוזר בפרשה וברעיונותיה מכריח אותנו לחזור ולהרהר בפערים בכלכליים שהולכים ומתעצמים, ואולי יתרום במעט לשינוי חברתי ולחזרה לכינונה של חברה צודקת יותר.
ד"ח נח חיות, מנהל מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, וד"ר אריאל פיקאר, תוכנית בארי מכון הרטמן, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















