לפני יותר משמונה שנים עמד צעיר בשם יהודה סעדו על הבמה בגני התערוכה, ומול 20,000 אנשים, שלא לדבר על המוני הצופים שהעניקו לאותו גמר "כוכב נולד" ששודר בערוץ 2 34 אחוזי רייטינג, הוא עשה קידוש השם עצום וקרא: "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". כך הוא זעק דווקא בפסגת מכונת הבידור המשומנת, רגע אחרי ההכתרה, כשכל הספוטים של המדינה מכוונים לעברו.
סעדו נפתח לשינוי רוחני בחייו כבר בגיל צעיר, ובעודו בתהליך ההתחזקות - הגיע לגמר כוכב נולד. מאז הוא שחרר אלבום בכורה, "עירום באתי", הוציא כמות נכבדה של סינגלים, ובעיקר השיב לאנשים ברחוב ששאלו אותו כל הזמן "לאן נעלמת?". אז לא, הוא לא נעלם. סעדו נישא לאסתר, ביחד הביאו שלושה ילדים, והוא ממשיך ליצור כל הזמן. וכמובן, הכל עם רוחניות גדולה, שהלכה והתפתחה עם השנים.
ההורים שלך חיכו לילד במשך 16 שנה, האם ידעת את זה בתור ילד? זה עיצב את האישיות שלך?
"ברור שזה עיצב את האישיות שלי, זה לא פשוט להיות ילד יחיד, אתה מרגיש שהכל מתנקז רק אליך. למה קראו לי יהודה? אומרים שלפני שהילד נולד אז נזרקת בהורים רוח הקודש. ההורים שלי היו נשואים 16 שנה לפני שנולדתי והם מאוד רצו ילד, וסבא של אבא שלי התפלל עליו ואמר שאם יהיה לו ילד הוא יקרא לו על שמו, ובאמת הוא קיים את ההבטחה".
זה השפיע עליך בתור ילד?
"לא, הבית היה מלא תמיד בחברים ואף פעם לא הרגשתי בדידות. עכשיו אני עושה חוויה מתקנת עם הנישואים והילדים שנולדו לי. הייתי ילד שאוהב מוזיקה, מגיל צעיר התחלתי לאהוב את זה. אמא שלי רשמה אותי למורה פרטי לנגינה שלמדתי איתו כמה שנים. הייתי חילוני עדיין, אבל לא היינו בית כופר".
אז מה גרם לך בעצם להתחזק?
"זה קרה בתקופה מאוחרת יותר, בגיל תיכון, למדתי בפנימייה צבאית וכל בוקר היה צריך להתייצב למסדר מגולח, מצוחצח וכו'. היה לי חבר שישן איתי בחדר והיה לו פטור מהמסדר כי הוא היה דתי. התלהבתי מהרעיון ואמרתי למדריך שאני גם כן החלטתי להיות דתי, כדי שיעזוב אותי להמשיך לישון. ומתוך שלא לשמה, הכל התגלגל והתחלתי להתחזק באמת. פעם המדריך תפס אותי מעשן במקום להתפלל, היה בלגן והלכתי לבית כנסת בחוסר ברירה. מדי פעם שמעתי גם שיעורים, נשארתי לתפילות והנחתי תפילין. פעם חבר אמר לי שגם כשאני לא נמצא בפנימייה אני צריך ללכת לבית כנסת, כי על מי אני עובד בעצם? ואז התחלתי ללכת לבית כנסת גם בשבתות והתחלתי לעשות קידוש".
זה מצא חן בעיניך באמת או שעשית את זה מכוח ההרגל של הפנימייה?
"זה קרה באופן כל כך טבעי, שאני אפילו לא יודע להצביע מה גרם לכך. התחלתי ממקום של חוויה, התפילין השרו עליי אווירה טובה".
ומתי לקחת את זה בצורה יותר רצינית, מעבר למקום של החוויה?
"זה משהו שמתפתח, זה לא שעכשיו אני יכול להגיד שאני צדיק גדול וסיימתי כבר לתקן את עצמי אז עכשיו אנחנו מתקנים את העולם. תמיד כשמדברים איתי על הנושא הזה זה כל כך גדול שלבוא ולדבר על זה שבדיעבד התחזקתי ועשיתי וכו', זה נשמע תלוש מהמציאות. 'אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת'".
אחרי הגמר של "כוכב נולד" הפכת בעצם למותג בתחום היהדות, ואפילו יש כיפה על שמך - "כיפת סעדו". זה לא מלחיץ?
"אני לוקח את זה תמיד בפרופורציות. לא באתי להיות מטיף או משהו כזה. אני משתדל להיות אני. אני זמר, ואם אפשר תוך כדי גם לתת את הערכים האלה של רוחניות - אז בכיף".
ספר לי קצת על אלבום הבכורה שלך. גם בו הייתה לא מעט רוחניות.
"אחרי התקופה של הזכייה נכנסנו להרבה הופעות שרובן קאברים מ'כוכב נולד', כי עוד לא היו לי שירים אחרים. כמובן שרציתי משהו משלי. תמיד כשהייתי מנגן בפסנתר או בקלידים אלו היו שירים שכבר קיימים, אבל באלבום החדש הייתי צריך להתחיל ליצור ולהלחין שירים חדשים משלי. רואים בכתיבה של הטקסטים את כל התהליך של ההתחזקות".
בשנים האחרונות עברת תהליך מעניין. בהתחלה כל השירים שלך היו על טהרת הקודש ונורא אמוניים, ובשנה האחרונה אני רואה בעצם יציאה, השירים נוטים יותר לכיוון החול. מה התהליך הזה בעצם?
"גם ב'כוכב נולד' שרתי שירים שלא היה בהם סוג של רוחניות, אם אפשר לקרוא לזה ככה. בתור זמר אני אמור לשיר, ואני לא מגביל את עצמי כי יש בי גם את הצד של הקודש וגם את הצד של החול, יש בי גוף וגם נשמה. אם אני אתרכז רק בנשמה, הגוף מה יהיה עליו? היום כשאני נשוי אני שר את השירים האלה ואין לי בעיה עם זה, אצלי זה הכל טבעי".
בנוגע לעתיד מספר סעדו, "האמת היא שאלה שאלות שלא כל כך מעסיקות אותי, כי אני נותן לעולם הזה לזרום. לא תיארתי לעצמי שאהיה אי-פעם בקדמת הבמה ושאשיר בתור זמר. לא תכננתי את זה, ופתאום מצאתי את עצמי משתתף ב'כוכב נולד' שבכלל חבר רשם אותי לשם, והכל התגלגל. אז אני לא יודע מה מתכננים לי, ואני לא רוצה לצמצם את עצמי לדיבורים".
התכנית המלאה לצפייה - בראש העמוד.
התכנית "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע.