השבוע פרסמנו כאן ב-mako סלבס על הקשיים שחווה השחקנית והדוגמנית אלין לוי בתהליך הגיור שלה, עד כדי שהרבנות סירבה להשלים את ההליך. אבל לוי היא באמת רק דוגמא אחת מיני רבות. בישראל חיים כיום כחצי מיליון אזרחים שמוגדרים כלא יהודים ואחרים שיהדותם מוטלת בספק, משום שלא הצליחו להשיג את כל המסמכים המבוקשים, ותהליך הגיור שהם מתבקשים לעבור, לא פשוט בכלל.
כדי להיות יהודי ולקבל הכרה מרשויות המדינה, במשרד הפנים וברבנות, צריך לעבור הליך של גיור אורתודוקסי שנמשך, לכל הפחות, כעשרה חודשים. ההליך עצמו לא קל, המועמדים לגיור צריכים להפגין בקיאות בהלכה היהודית ובתורה ברמה בסיסית ולשנות את אורח חייהם לאורח חיים דתי, כדי לקבל בסופו של התהליך תעודת גיור.
"המטרה שלנו כמכון גיור היא לאפשר לאותם מתגיירים להצטרף לעם היהודי בכל מחיר", מסביר רונן. "אנחנו מכינים את המתגיירים למבחן בפני הדיינים בבית הדין הרבני. זה הליך לא קל, אבל אנחנו מנסים לתת להם את כל הכלים. אני יכול לומר שבשנים האחרונות הרבנים במכוני הגיור ובבתי הדין התרככו ומנסים לבוא לקראת המתגיירים". לדבריו, מרבית המועמדים לגיור כיום הם לא עולים חדשים כפי שהיה בעבר אלא בעיקר ישראלים שעלו לפני שנים רבות והחליטו שהם בשלים ומוכנים לעבור את הליך הגיור.
במהלך כל הליך הגיור המתגיירים העתידיים מחויבים לשמור מצוות והלכות, כדי להראות את רצינותם ואת יכולתם להיכנס לעולם היהדות ולהפגין ידע גם בציונות ובהיסטוריה של העם היהודי. עלות הגיור במכון עומדת על כחמישים שקלים בחודש, והמדינה מסבסדת את העלות הנוספת לכל מתגייר.
"אני בעצם חיה חיים כפולים כדתייה וחילונית"
אבל המתגיירים עצמם לא מציירים תמונה כל כך אופטימית, כמו שמתאר רונן, הגיור אולי נמצא בהישג יד אבל הוא דורש שינוי קיצוני באורח החיים ורק מי שחזק מספיק יוכל להגיע עד לישורת האחרונה.
"הייתי צריכה לעזוב את העבודה שלי, כי היא כללה עבודה בשבתות ובחגים והיום אני עובדת בעבודה אחרת, בה אני מרוויחה פחות. בעצם נאלצתי לשנות את כל החיים שלי. קניתי חצאיות, בגדים צנועים וכלים בשריים וחלביים. החלפתי אפילו את הכיור בבית וחילקתי לשניים.
"הלימודים לא קלים, צריך לזכור הרבה מאוד חומר בהלכות. כל הזמן נותנים לנו עוד ועוד חומר חדש וצריך לשמור על עוד מצוות. את האמת, אני לא יודעת אם אצליח להחזיק מעמד, זה נהיה רק יותר ויותר קשה. אני לא מבינה למה זה צריך לקחת כל כך הרבה זמן. אני עייפה מזה אבל רציתי להיות יהודייה, אז כנראה שיש מחיר לזה. אני רוצה להתחתן עם בחור ישראלי-יהודי, כך שבינתיים אני משתדלת להחזיק מעמד".
"לא העזתי לספר שיש לי חבר"
גם שרון (שם בדוי) בת ה-25, שעלתה לישראל מאחת המדינות במערב אירופה, מספרת סיפור דומה. אביה יהודי ואמה התגיירה בחו"ל, כך שהגיור לא תפס בארץ. היא הגיעה לישראל בעקבות בן זוגה הישראלי והחליטה לעבור הליך של גיור בבית כנסת בתל אביב, שלא דרך מכון גיור מסודר, אך בליווי צמוד של רב.
"לא העזתי לספר שיש לי חבר, זה לא קל לנהל חיים כפולים. כל הזמן פחדתי שיראו אותנו ביחד. לקראת סוף התהליך לא יצאנו בכלל מהבית, חששתי שזה יהרוס לי את הליך הגיור. לכל ארוחת שישי אצל המשפחה המאמצת הגיעו בחורים דתיים והם הסתירו מהם את העובדה שאני נמצאת בהליך גיור. היה ברור שהם ניסו להכיר ביני לבינם".
במבחן הגיור הראשון, היא נכשלה: "בפגישה הראשונה הם (הדיינים – ש.א) שאלו קצת עליי ואיפה אני לומדת ובפגישה השנייה בדקו אם אני מוכנה לסיים את ההליך. שתי הפגישות הראשונות הסתיימו בהצלחה, אבל השלישית הייתה סיוט. הגעתי אני לבד, ויחד איתי קבוצה של 20 אנשים שסיימו הליך גיור, עמדנו מול שלושה דיינים ששאלו אותנו שאלות בנושא יהדות. את הקבוצה הם שאלו איך מציינים את השבת, איך מברכים על הדלקת נרות אבל איתי נכנסו לדקויות. זה היה אירוע די טראומתי מבחינתי. הייתי לחוצה מאוד", שחזרה שרון, "חיכיתי כבר לצאת החוצה ולבכות. ידעתי שבעוד שיש אנשים שאין להם מה להסתיר. אני לא יכולה להיות כנה איתם.
"בעידוד הרב שלי ניגשתי למבחן השני ואותו עברתי. הדיינים אפילו התנצלו על שלא העבירו אותי בפעם הראשונה. עד היום כשאני עוברת ליד בית כנסת או ליד המשפחה המאמצת, התחושה היא לא נעימה. יש מעין חשש לא מוצדק", היא מספרת.
"באתי במטרה ללמוד על יהדות"
דני (שם בדוי), בן 35, נמצא בימים אלו בעיצומו של התהליך ובינתיים הוא מסתכל על זה בצורה קצת שונה, כהליך למידה, "אבא שלי יהודי ואמא שלי לא. עליתי לישראל מרוסיה בגיל 12, גדלתי בסביבה ישראלית ותמיד רציתי להיות כמו כולם. בגיל 16 החלטתי לשנות את השם הרוסי לשם צברי ובהמשך סיימתי שירות צבאי מלא, אבל כל הזמן הרגשתי שיש לי 'חור שחור', היהדות, גם כדת אבל גם כמסורת. ברוסיה היה קשה מאוד לשמור על מנהגי הדת בגלל המשטר הקומוניסטי, כך כשהידע שלי תמיד היה בסיסי מאוד.
בקרוב דני יסיים את התהליך, אבל יש לו כמובן חששות, "שמעתי הרבה סיפורים על אנשים שנשאלו שאלות על חייהם הפרטיים ואת זה אני לא אוהב. זה נראה לי קצת מוגזם, אבל אני מקווה שאצליח לעבור את המבחן ולקבל את תעודת הגיור".
מה צריך לעבור אדם המבקש להתגייר?
בפני המבקשים להתגייר קיימות שתי אופציות – מסלול אישי, למי שמעדיף לעבור הליך לבדו. או מסלול קבוצתי, במסגרת כיתות של עשרים מתגיירים. לאחר כחודשיים של לימודים, מגיעים המתגיירים לבית הדין הרבני בלוויית המורה, פותחים תיק גיור ועוברים היכרות ראשונה עם הדיינים. בשלב הזה, הדיינים אמורים להתרשם מהם ולבחון את מידת רצונם לעבור את הגיור.
אחת לכמה שבועות מכון הגיור עורך מבחני ידע ובקיאות למועמדים לגיור כדי להכינם למבחן הגדול בבית הדין הרבני. לאורך כל תקופת הגיור, התלמידים מחוייבים לשמור מצוות והלכות, כולל שמירת שבת וחגים.
בתום תקופת הלימודים מגיעים המועמדים לבית הדין הרבני שם הם עומדים בפני המבחן המסכם. המבחן נמשך בין 45 דקות לשעה בהן הרבנים בוחנים את המועמד בעל פה בידיעותיו על הלכות הדת השונות. מי שנכשל יכול לגשת למבחן חוזר כעבור תקופה קצרה. בסופו של דבר, מי שעבר את המבחן ברבנות מקבל את תעודת ההמרה המיוחלת. הנשים המתגיירות, יעברו גם טבילה במקווה, כחלק מסיום התהליך.