סיפור לשבת: עניי עירך ממש לא קודמים

לפעמים אנחנו טובים עם כל העולם: רוצים לעזור לכולם, לעשות רק טוב ולהרגיש נהדר עם עצמנו, אבל בדרך אנחנו שוכחים להשקיע באותה מידה באנשים הקרובים אלינו ביותר. לחבר טוב אולי נסביר בטלפון במשך חצי שעה איך לפתור תקלה במחשב, אבל לילדים שלנו לא נמצא תמיד זמן דומה כדי, נניח, להרכיב איתם פאזל, ואם סבתא שלנו תשאל למה אנחנו לא קופצים לעתים יותר קרובות, נטען שפשוט אין לנו זמן.

בזמנו אמר רבי חיים ויטל (תלמידו של האר"י זצ"ל) שיסוד גמילות החסדים של האדם נמדד קודם כל בחסד שעשה עם אשתו, ורק לאחר מכן בודקים אילו חסדים עשה עם הסביבה הרחוקה יותר. ובכן, כך קרה עם אדם טוב לב שאהב לעזור לכולם, אבל מרוב שעזר - לפעמים היה מגיע בשעות מאוחרות לביתו. אשתו שאלה כל פעם מחדש באכזבה לא מוסתרת "נו, למי עזרת היום?", והוא מנה את הרשימה: חבר לעבודה ביקש ממנו להרכיב עבורו ארון נעליים שקנה באיקאה, הוא עזר קצת למנקה במשרד מיוזמתו וקפץ עם חבר אחר לעזור בחלוקת הזמנות לחתונה. כל טובה הייתה חשובה בפני עצמה, אבל בסופו של יום הוא כמעט ולא בילה זמן עם אשתו, עם ילדיו, שלא לדבר על הוריו.

יום אחד, בשובו מהעבודה, בדרך לעוד טובה למכר כלשהו, ראה האיש מרחוק אישה שסוחבת שקי קניות בכבדות. היא בדיוק עמדה לחצות כביש, ולמרות שהוא ראה אותה רק מרחוק, היה ניכר שהיא בקושי מצליחה לסחוב את השקיות הכבדות. החל האיש לרוץ לכיוונה במהירות במטרה לעזור ולבסוף כשהגיע, כולו מתנשף, הרים את עיניו והופתע: הייתה זאת אשתו. "אה, זאת את?", שאל בהפתעה כשחיוך מתנוסס על פניו. "חשבתי שזו מישהי שממש קשה לה. טוב, תמשיכי הביתה, תכף אני מגיע".

שלום שלום, אבל תבוא לי בחלום

סיפור נוסף באותו נושא מספר על יהודי בשם אייזיק, שחלם חלום שמצא אוצר גדול של כסף וזהב מתחת לגשר גדול בעיר מסוימת. בהתחלה הוא לא התייחס לכך, אבל כשאותו חלום חזר על עצמו מספר פעמים ברציפות, הוא החל לחשוב שאולי יש בו מסר כלשהו. הוא התייעץ עם אשתו וביחד החליטו שייסע לאותה עיר, למרות שהייתה מרוחקת. כי מה יש לו להפסיד?

הנסיעה הייתה קשה וכרוכה בטלטולי דרך קשים, אבל בסופו של דבר הגיע אליה אייזיק. בבואו למקום עליו חלם ראה המון חיילים, שוטרים ואנשי ביטחון, והבין שזה לא יהיה פשוט לחפור מתחת לגשר. הוא חיכה ללילה, אבל אנשי הביטחון לא זזו. אייזיק לא ידע מה לעשות ואז החל אחד הקצינים לחשוד בו. הוא ניגש אליו ושאל לפשר מעשיו במקום, אייזיק החליט לענות בכנות. "תשמע", אמר, "חלמתי שכאן מתחת לגשר קבור אוצר גדול, ובאתי מעיר פלונית כדי לחפש אותו".

הקצין פרץ בצחוק גדול. "איזה פתי אתה!", נזף בו, "בגלל חלום באת עד לכאן? גם אני חולם כבר כמה לילות שבעיר שלך יש איזה יהודי בשם אייזיק, שיש מתחת לתנור האבן בביתו אוצר גדול שטמן לפני שנים רבות הבעלים הקודם של דירתו. נראה לך שבגלל חלום אסע עד לשם?". בעוד הקצין הולך לחבריו ומספר להם על הפתי שעשה דרך כל כך ארוכה בגלל חלום, אייזיק חזר לביתו, ניגש לתנור האבן, חפר בפנים ומצא אוצר גדול שסידר אותו למשך כל חייו.

במילים אחרות, למרות שלפעמים נדמה לך שהאוצר נמצא הרחק אי שם, בדרך כלל הוא נמצא דווקא מתחת לאף שלך - בבית שלך עצמך.

דעה: שר המשפטים חושב שהוא יכול לחפף את הליכי הגיור ולהעמיד פס ייצור של יהודים

עצה מהרבי: ברכו את הילדים שלכם, במיוחד בערב שבת