ארון הקומיקס היהודי

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" היא אמרה נפוצה עם הרבה תימוכין בתעשיות דוגמת ההיי-טק, התפלת מים והתעשיות הבטחוניות. אך בשנים האחרונות נדמה שאנו מתברגים בתחום חדש, פחות אופייני - קומיקס.

במסגרת ועידת ROI ליזמים יהודים צעירים, המתקיימת בימים אלה בכפר המכביה בחסותה של הנדבנית לין שוסטרמן, מתכנס הדור הבא של העם היהודי וחושף מפעלים ותוכניות יוצאות דופן שמטרתן אחת - יצירה של עולם טוב יותר לנו ולסובבים אותנו. קצת הופתענו לגלות שלא מעט מהם בוחרים לבטא את הערכים שלהם - ואת היהדות שלהם - באמצעות קומיקס ואנימציה.

רובוט של שבת

המפגש של וויליאם לווין עם עולם הקומיקס התחיל בגלל בחורה. ליתר דיוק, בחורה יהודיה דתייה. בהשראתה, לווין האמריקאי החל ליצור קומיקס יהודי שבמרכזו דמותו של הרובוט "שבת 6,000".

הקומיקס עסק במאבק עם הזהות היהודית, והוא הפך במהרה מהרפתקה אישית לכללית. ההצלחה הייתה כה גדולה, עד שלווין החל לקבל מארגונים יהודיים בקשות לסרטי אנימציה וקומיקס. "היתרון של אנימציה הוא שאתה יכול ליצור כל דבר שאתה רוצה במהירות יחסית. בנוסף, יוטיוב ופייסבוק הופכים את האפשרות לחלוק את הדברים לקלה מאוד. מאחר והקהילה היהודית קטנה וקרובה, העבודה שלי מגיעה להרבה אנשים במהירות".

לווין מספר כי הוא מקבל כמות בלתי תאומן של תגובות חיוביות, ורק פעם אחת, בתחילת הדרך, הוא קיבל איומים במוות ממישהו שטען שהקומיקס אנטישמי. אבל לווין אומר כי המציאות רחוקה מכך מאוד: הוא משלב בין כיף לחינוך כדי להנגיש ערכים ומושגים יהודיים.

הגיבורים של היום

במסגרת עבודתה כמנכ"לית ארגון למען נשים מסורבות גט ונשים עגונות, ענבל פרוינד-נוביק נחשפה למצוקה הרבה איתה מתמודדות נשים אלו. במהלך פעילות של ארגון ROI היא קיבלה משימה - להעביר את הסיפור של אותן נשים בעזרת קומיקס. אבל היא לא תיארה לעצמה מה עתיד לקרות.

ביחד עם המאיירת שרי פר היא יצרה קומיקס על בסיס סיפורה האמיתי של אריאלה דדון, אישה שקיבלה גט לאחר מאבק עיקש בן ארבע וחצי שנים. הקומיקס מציג באופן נוגע ללב את המאבק של דדון, כמשל לנשים הנמצאות במצב דומה ברחבי העולם. "עשינו את הקומיקס וחשבתי שזהו", אומרת פרוינד-נוביק, "אבל זה פרץ לקהלים שלא ציפינו להם".

ההצלחה של הקומיקס, המוצג בימים אלו במוזיאון לקומיקס בניו-יורק, היתה כה גדולה עד שהשתיים קיבלו מענק נוסף מ-ROI, שהביא ליצירה של סיפורי קומיקס נוספים, למשל על פליטי דארפור (את חלקם אפשר לראות באתר שלהן).

"במקום להעביר מסר חברתי על ידי הפגנות ומחאה, אנחנו בוחרות סיפורים חיוביים שיתנו לאנשים השראה". כאשר חושבים על קומיקס, אומרת פרוינד-נוביק, לרוב חושבים על גיבור אוטופי עם סיפור לא מציאותי. "האנשים האלה הם הגיבורים של היום. אריאלה היא דמות המהווה השראה, והסיפור שלה יכול להביא טוב לעולם".

סופרמן בפיתה

גם דורית מיה-גור החליטה לשבור את הקונספט המוכר של גיבור על מסוקס וחטוב, שמצליח בכוחות לא אנושיים להציל את העולם מהרעים. הגיבור שלה, פלאפל מן, הוא ישראלי עגלגל, ג'ינג'י עם נמשים ועיניים כחולות, אשר יכולתו כגיבור על היא לירות כדורי פלאפל. אל דאגה - הכדורים אינם הורגים, ופלאפל מן פותר את הסכסוכים בעזרת שכלו.

הגיבור המטוגן נולד כשמיה-גור למדה בבית הספר הגבוה לקומיקס בניו-ג'רזי. ההשראה הגיעה בעקבות תאונת בישול קטנה במעונות - אירוע שמזכיר את תאונת המעבדה שזיכתה את פלאפל מן בכוחות העל שלו. "חשבתי איזה גיבור ישראלי הייתי רוצה שהוא יהיה. לא רציתי להשקיע במראה שלו יותר מדי, רציתי לתת יותר דגש על המהות, על הלב הטוב, על השכל החריף".

המסר של פלאפל מן, לפי היוצרת, הוא "לעודד ילדים או נוער לכל כשרון שיש להם, גם אם הוא נראה להם הכי אבסורד, ובמקביל לשבור סטריאוטיפים לגבי מה זה גיבור ישראלי. אנו נתפסים כאנשים אלימים עם שיער שחור, סיגריה בפה ועוזי ביד, ורציתי לשבור את זה עם דמות נעימה, שמנצחת בעזרת השכל. הוא מעלה חיוך על פני כל מי שרואה אותו". מיה-גור הוציאה כבר ארבע חוברות פלאפל מן, שחלקן נכנסו לרשימות רבי המכר של הז'אנר, וכיום היא עובדת על החמישית. היא מזכירה בכך לעולם כולו (וגם לנו) שלפני עם הכוח אנחנו קודם כל עם הספר. גם אם זה ספר קומיקס.

>> איך תגרמו לאנשים לאהוב אתכם?
בא לכם עיסוי בעירום מלא?