חנויות סקס הן משהו שגם חילונים מתקשים להיכנס אליו בחופשיות, אז לא פלא שחנות הסקס הראשונה במגזר החרדי התקבלה בעיקר בחשדנות. לפני כשנתיים פתחה מאיה דוד גיספן, נשואה ואמא לשלושה, חנות מוצרי מין המיועדת למגזר החרדי וממוקמת בלב רמת גן.
בשנים האחרונות נדמה שמעטה המסתורין שאפף את חיי המין של המגזר החרדי הולך ומתפוגג, וחושף חברה שרחוקה מאד בהרגליה מדימוי 'הסדין והחור' המיושן, ונמצאת בתהליך של שינוי. ספר ההדרכה לזוגות, "עת לאהוב", שיצא לפני כשנתיים ותורגם לאחרונה לעברית מספק לחרדים הסברים מפורטים על תנוחות ואפילו על מין אוראלי, ורבנים לא מעטים מפנים זוגות מתקשים לטיפול מיני, ועדיין – קשה לדמיין אישה חרדית צעירה חוזרת מהמקווה ושולפת דילדו ורוד אל מול עיניו הנרגשות של בעלה האברך.
ואכן, מוצרים רבים לא נכנסו עדיין למשחק, לפחות לא באופן גלוי, ואלו שהחליטה מאיה לשווק עברו תהליך של התאמה למגזר: תוויות עם תמונות הוסרו, כיתובים נועזים הוחלפו בכאלה מתונים יותר, ונבחרו בדקדקנות מוצרים שיש להם ביקוש, ושלמרבה הפלא לא מתנגשים עם חוקי ההלכה.
"לספק אישה זה מצווה גדולה. לא כולם יודעים, אבל על בסיס זה אישה יכולה גם לדרוש גט", מסבירה דוד-גיספן ואומרת שישנם לא מעט רבנים שתומכים בתהליך. "יש רבנים שלנו שפנינו אליהם ונתנו לנו הסכמה בשתיקה ואמרו שאנחנו מבורכים, וגם הרב קוואס, שהוא אורים ותומים בכל מה שקשור לחיי משפחה, בודק אותנו עכשיו. יש לנו יועץ שהוכשר על ידו שעובד איתנו".
"מכניסים את מספר הטלפון שלנו לרשימת ה'לא כשרים'"
אך למרות האישורים, יש גם כאלה שמנסים לחבל בעסק. "יש בעיה של תפיסה, זה לא קל. יש וועדה לענייני תקשורת והרבה פעמים מכניסים את המספר שלנו לרשימת המספרים הלא כשרים, ואז אנחנו מחליפים מספר, ואחרי כמה זמן הוא שוב נכנס לרשימה. הוועדה לא בודקת לעומק כשהיא מכריזה שמספר הוא לא כשר".
"לא. הלקוחות מגיעים דרך הטלפון וקובעים פגישה, החנות לא פתוחה כל הזמן. אנשים מגיעים לפגישה פרטית, אין עוד לקוחות איתם, הווילונות סגורים. בחוץ יש שלט שלא ממש מסגיר: 'הרמוניה: לחיי משפחה תקינים', והחלל מאד נעים, נקי, אווירה של קליניקה. כשמתקשרים יש בחירה בין מענה של גבר או של אישה, אבל להפתעתי לא מעט גברים מעדיפים לשוחח דווקא עם אישה".
ולאן מובילה השיחה? קובעים פגישה בחנות?
"קודם כל, יש הרבה טלפונים שלא מסתיימים בסוף במכירה. בהרבה שיחות אנחנו רק מפנים לרופא או מטפל. אני לא מטפלת מוסמכת ואם אני מזהה שמדובר במשהו מורכב אני לא אמכור". מדובר על כמה מאות, לפעמים אפילו אלף שיחות בחודש, חלקן הגדול מסתיימות במכירה טלפונית ובמשלוח עד הבית, ובכמה עשרות של פגישות בחנות. דרך החנות האינטרנטית מגיעים לקוחות ספורים בלבד.
מאיה, שהפכה למעשה לסוג של יועצת, מספרת על התהליך המשמעותי שעבר העסק: "תוך כדי עבודה הבנו שהחזון השתנה. שהמטרה היא ליצור שלום בית. ביום יום אנחנו ממש מצילי נפשות במגזר, אנחנו מעניקים סיוע, הרבה מעבר לחנות. רצינו להנגיש מוצרים וגילינו שזה יותר מורכב, כי אין לאנשים האלה שום הכשרה ואני מנהלת איתם שיח מאד בסיסי".
מה למשל?
"למשל, הרבה לא יודעים שאישה מגיעה לסיפוק לאט יותר מהגבר. מגיעים לפעמים זוגות שנשואים 13 שנה והאישה לא הגיעה מעולם לסיפוק. התסכול גדול, והם למעשה חיים בחושך. יש רבנים שמסבירים יותר, אבל הרוב לא. הם יודעים מה מצופה בליל הכלולות, אבל הם לא יודעים מה לעשות חודש אחר כך".
וכשמגיעים לחנות, אילו מוצרים קונים?
"המוצרים מתחלקים לקטגוריות ואנחנו ממליצים לפי הצורך: מוצרי אווירה כמו נרות ושמני עיסוי, מוצרים לשיפור חיי האישות כמו ג'ל לאישה או ספריי השהייה לגבר, הלבשה תחתונה לנשים שהיא קצת יותר נועזת ממה שיש בחנויות של נשים חרדיות ונמכרת בחדר אחורי, וגם אביזרי מין, שאותם אנחנו לא מציעים בדרך כלל, אלא אם מדובר במקרים שבעל לא מסוגל לספק את אשתו בגלל גיל או בעיה אחרת, או אם מישהו מבקש מיוזמתו".
איך מתגברים על המבוכה במפגשים האלה?
"זה הקושי הגדול. אני שואלת שאלות מכוונות, ויש שפה דתית שצריך להכיר. אני למדתי ומדברת איתם בשפה הזאת, שהיא שפה לא גלויה וישירה. למשל – לא אומר 'חדירה', אלא 'תשמיש', לא אומר 'גמירה' אלא 'ביאה'. גם את חוקי ההלכה אני מכירה ויש התאמה בין הדברים, אבל אנחנו לא שופטים. לא אגיד ללקוח: 'כך אומרת ההלכה, ואבוי אם תעשה אחרת'. אני גם מייעצת ברמה החברית, מה נראה לי שיתאים לזוג ומה פחות יתאים".
ומי עיקר הקהל?
גברים נשואים טריים או כאלה שכבר נשואים שנים רבות, יש זוגות שמגיעים יחד ויש נשים מבוגרות שמגיעות לבד, אבל באופן כללי גברים יותר מתאמצים ויוזמים, ולנשים יותר קשה עם זה. גם אם מגיע גבר ואני מציעה לתת את המספר שלי לאשתו – הרבה פעמים הוא אומר שהיא פשוט לא תתקשר".
מגיעים גם לסביות והומואים?
"לסביות יש, הומואים פחות - כי אין לי מוצרים שהם מחוץ להלכה, אבל אני מכוונת אותם למקומות אחרים. בכל מקרה מדובר על מקרים די ספורים".
"אף אחד לא מדבר על הנושאים האלה"
למרות האווירה הדיסקרטית והנעימה שמנסה מאיה לייצר, ולמרות השינוי הכללי שחווה החברה החרדית, הלקוחות עדיין מסרבים לדבר בגלוי על השימוש בשירות. שיחה עם אחד מלקוחותיה של מאיה מדגימה, בעיקר דרך מה שלא נאמר בה, עד כמה הנושא הוא עדיין בגדר טאבו.
"ראיתי את השלט וחשדתי שמדובר במשהו כזה, כי זה שלט שלא רואים בדרך כלל ברחוב בבני ברק", הוא מספר. על הבעיה בגינה הוא התקשר הוא מסרב לדבר, אבל הפתרון חושף אותה, לפחות חלקית: "התקשרתי ושוחחתי עם בחור, סיפרתי לו על הבעיה שלי והוא מכר לי ספריי השהייה. זה פשוט הציל לי ולאשתי את הנישואים". לפני שמיהר לנסות את הספריי שרכש, הוא מספר שניגש לבדוק עם הרב שלא מדובר בדבר עבירה, ושמח לשמוע שלהפך, מדובר במצווה. הרב גם אמר לו שהוא יכול לרכוש ספריי כזה דרכו, אבל הלקוח מספר שהמחירים של אותו רב היו גבוהים בהרבה ממחירי החנות.
סיפרת על כך לחברים?
"לא. מה פתאום. לא מדברים על דברים כאלה בכלל".
אז יכול להיות שרבים מחבריך סובלים מבעיה דומה ואולי אפילו לקוחות של החנות?
"כן. בטוח שיש כאלה, אבל אף אחד לא מדבר על הנושאים האלה".
מאיה טוענת שכדי לחולל שינוי אמיתי יש צורך בתהליך הדרכה מפותח יותר, אבל עד ששינוי כזה יתרחש, היא עושה את עבודתה מתוך תחושת שליחות של ממש. "זה סיפוק אדיר. עזבתי בשביל זה מקום עבודה בתחום הייעוץ הארגוני, ואני בטוחה שאנחנו ממש מצילים זוגות. מתקשרים אלי ואומרים לי 'מאיה הצלת לי הנישואים'. אני אישית מאמינה גדולה במוסד הנישואין ומקדישה הרבה עבודה בנושא בחיי הפרטיים. אני מרגישה שאנחנו בשלב של הניצן, שיתפתח לכדי פריצת דרך של ממש. הדרישה היא ענקית, וברגע שיבינו שהמטרות שלנו טהורות – זה יקרה".