"עבירת חילול השם שגם יום הכיפורים לא מכפר", כך מגדיר הארגון החרדי "בחמלה" (חרדים מתנדבים למען חיות) את אופן התנהלותו של מנהג הכפרות המסורתי כפי שהוא נעשה כיום. "לא יתכן שיהודים יראי שמים ישתפו פעולה עם כל מיני 'מאעכרים' שמביאים את התרנגולות באופן חסר אחריות תוך הרעבה והתעללות בחיות הנמצאות שעות רבות בצפיפות נוראה, ללא שתייה וללא תנאים מינימליים", מפרסם יו"ר הארגון, יהודה שיין, לקראת יום הכיפורים הקרב.
שיין מסביר כי "יש חיוב גמור מן התורה למנוע צער מכל בעל חיים ולכן לא יתכן ש'בשם מנהג' יבואו (ח"ו) לאיסור חמור מן התורה ויסייעו בידי עוברי עבירה במסווה של 'מצווה'. יש בכך גם עבירת חילול השם שגם יום הכיפורים אינו מכפר".
במקום לתרום את התרנגולות הנשחטות במהלך טקס "פדיון הנפש" לנזקקים, כפי שעושים לרוב, מציעים המבקרים החרדים של המנהג לתרום את הכסף באופן ישיר לצדקה שתאפשר רכישת מזון לאותן משפחות, תוך הימנעות מהתהליך המפוקפק המתנהל פעמים רבות בדרך.
"אנשים שניגשים לבצע את המנהג לרוב חוששים מאוד מעצם ביצועו ושקועים באופן הביצוע שלו", מסביר שיין, "הם לבטח לא חושבים על התהליך שקדם להבאתה של התרנגולת". ולפיכך פועל הארגון לצורך העלאת המודעות לזכויות בעלי-החיים בקרב הקהילה החרדית.
עם זאת, שיין מדגיש כי הוא אינו יוצא נגד המנהג עצמו, אלא נגד הסבל הנגרם לתרנגולות בתהליך. לטענתו אדם המעוניין לקיים את המנהג, "עליו ללכת למקום בו התרנגולות מסתובבות באופן חופשי, כמו במושבים למשל. מי שאין באפשרותו לעשות זאת עליו לקיים המנהג בכסף לצדקה ולא לעבור על איסור דאורייתא החמור או לסייע בידי עוברי עבירה", לשון שיין.
צער בעלי חיים - איסור מהתורה
בשיתוף עם ארגון אנונימוס, פועל ארגון "בחמלה" במטרה להעלות את מודעותה של הקהילה החרדית לזכויות בעלי-החיים ומציג פוסקים הקובעים כי מצוות איסור צער בעלי חיים מופיעה בתורה, בניגוד לפוסקים אחרים הטוענים כי מדובר במצווה מדרבנן, שקבעו חכמים בפרושם.
כך, למשל, לפי פלייר שפורסם מודגשת התנגדותו של הרמב"ן למנהג הכפרות (כמובא אצל הבית יוסף, אורחות חיים סימן תר"ה), אי התייחסותו של הרמב"ם למנהג כלל – ולפיכך אי הנהגתו בתימן והתייחסותו בעלת החשיבות של רבי יוסף קארו, בעל ספר ההלכה הבסיסי, שולחן ערוך שכתב כי "יש למנוע המנהג" (שו"ע, או"ח ס' תר"ה).
בנוסף, מובאות דוגמאות נוספות בהן יוצא המקובל יצחק כדורי נגד מנהג הכפרות וקורא להעדיף על פניו תרומה לעניים, והרב דוד חיים הלוי שכתב "ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים" (עשה לך רב, חלק ג', עמ' ס"ז).
גם מהרב הראשי לישראל, יונה מצגר, נמסר כי "לצערנו בשכונות מסויימות ניתן להיתקל במחזות נוראיים של עופות כלואים בארגזים במשך שעות, בחום ובצפיפות. וכיצד יכול אדם קדוש להטהר ושרץ בידו? אינני יוצא נגד אלה המבצעים את המנהג בשל מקורותיו ההלכתיים אך אני עצמי מבצע את המנהג באמצעות כסף וממליץ גם לאחרים לעשות כן. בוודאי שבכפרות באמצעות כסף יוצאים בהם ידי חובה למהדרין ובוודאי ובוודאי שהדבר מונע צער בעלי חיים".
לדברי שיין, הדת היהודית מורה על חמלה כלפי בעלי-חיים ומחבקת את הנושא. עם זאת, פעילי אנונימוס מספרים כי במקרים רבים הם נתקלים בהתקוממות חריפה כאשר הם תולים כרזות בנושא בשכונות דתיות. אסף פינקלשטיין, פעיל בארגון, מספר למשל כי ניסה לתלות שלטים בבני ברק, בהם ציטוטי רבנים היוצאים נגד מנהג הכפרות הנעשה עם תרנגולות, אך דבריו נפלו על אוזניים ערלות: "ניסיתי להסביר באופן מכובד את עמדתי אך המודעות שתליתי נתלשו מיד עם תלייתן, ופקח שהגיע כדי לתת לי דוח על תליית המודעה הציע לי להסתלק לטובתי", סיפר פינקלשטיין.