שומעת מוזיקה (צילום: Stockbyte, GettyImages IL)
"כן, אני יכולה" | צילום: Stockbyte, GettyImages IL

כשהייתי בתקופה קשה בחיי, רציתי להכין לעצמי קלטת דמיון מודרך, אבל לא הייתי מסוגלת להקליט אותה בקול חדור אמונה וביטחון. מכיוון שלא ראיתי טעם בהקלטה מהוססת ומלווה בבכי, ויתרתי על הרעיון. 

זמן קצר לאחר מכן נודע לי על סיגל שוורץ, בחורה מקדומים, שמכינה קלטות דמיון מודרך בהתאם להזמנה אישית. סיגל התגלתה כאשה מקסימה ונבונה שהבינה מהר מה אני רוצה, כתבה בסבלנות את כל בקשותיי, ניסחה אותן ברגישות ואהבה והבטיחה שבקרוב הקלטת תישלח לביתי וכל שנותר הוא לחכות.

אז בואו ניקח רגע צעד אחורה. "דמיון מודרך", אתם שואלים? מדובר בשיטה פשוטה למדי, שמלמדת לכוון את המחשבה למקומות חיוביים ורצויים, ונועדה לסייע לאדם לחולל שינויים בעצמו תוך כדי שימוש בכוח הדמיון. השיטה מסתמכת על מחקרים לפיהם המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירוע מסוים בין אם הוא מתרחש בדמיון ובין אם הוא קורה במציאות, ובמילים אחרות - אם נדמיין מצב שרצוי לנו בחיים, תת המודע יביא אותנו לשינוי המבוקש.

השיטה זכתה לפופולריות מחודשת לפני כשנה וחצי, כשהסרט "הסוד" יצר סביבה פולחן, אבל בפועל לא מדובר בטרנד ניו-אייג'י של השנים האחרונות. היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, לימד כי כל מה שמשפיע על המוח משפיע על הגוף, ורבי נחמן מברסלב כתב: "אם יש משהו שאתה משתוקק לו או משהו שהיית רוצה מאד שיקרה, התמקד בו בכל יכולת הריכוז שלך. דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתן דיו, וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלותיך" (שיחות הר"ן ס"ב).

אז איך זה עובד? יש כל מיני דרכים. אפשר, למשל, לשבת בבית ולכתוב על דף נייר את מה שרוצים לדמיין, ואחר כך להקריא לעצמכם את הדברים שוב ושוב, בחדר סגור ובריכוז מוחלט. המנטרות פועלות קצת כמו שטיפת מוח, וגם אם בתחילה הן נשמעות מופרכות ומביכות, בסופו של דבר יש להן השפעה אדירה על פעולותינו. 

שלב מתקדם יותר של דמיון מודרך הוא בשכיבה, עצימת עיניים והרפיה, תוך שהמנטרות מושמעות באוזניכם שוב ושוב, ומי שבוחר לטפל בעצמו יכול להקליט את הדברים על קלטת, רצוי בטון דיבור שמח ונלהב, ולהשמיע לעצמו את ההקלטה במהלך היום ובמיוחד לפני השינה. יש גם מטפלים בדמיון מודרך שידקלמו באוזניכם את המנטרות בזמן שאתם מתרגעים, ויש את השילוב בין השניים - קלטת בהזמנה אישית. וזה בדיוק מה שהוביל אותי לסיגל מקדומים.

אלוהים שלי, דווקא לא רציתי שתדע

קלטות של פעם (צילום: אור גץ)
קלטות יקרות, רוצות אולי להניח תפילין, אם כבר? | צילום: אור גץ

חיכיתי בקוצר רוח לפרויקט הדמיון המודרך שלי. תכננתי להסתובב עם אוזניות כל היום ולשמוע את המילים: "אני מוצלחת", "אני שמחה", ו"אני מוקפת חברים" שוב ושוב עד שאהפוך לאופטימית שבאדם.
כשהקלטת הגיעה - התמלאתי אכזבה. אמנם היו בה את כל המשאלות שביקשתי, אבל לא בניסוח הנכון עבורי. 

סיגל הכינה לי קלטת תפילה. במקום "יש לי פרנסה בשפע", שמעתי: "אני מתפללת לאלוהים שייתן לי פרנסה בשפע". במקום "יש לי זוגיות נפלאה ומספקת", נאמר שם: "אני מתפללת לאלוהים שייתן לי זוגיות נפלאה ומספקת".

אכן, יש כוח עצום בתפילה ואני באמת מאמינה שהכל מגיע מבורא עולם, אבל את הדמיון המודרך שלי אני צריכה ישיר ופשוט, בלי מתווכים. התפילה היא אקט אמוני, מדיטציה וכוח המחבר בין אלוהים לביני, אבל היא לא גורמת לי להאמין ביכולותיי ולהעז להאיר את החושך שמסביבי. בשביל זה אני זקוקה לשטיפת מוח בגוף ראשון, שתגיד לי שוב ושוב שאני מסוגלת, עד שאשתכנע באמת ואפעל במלוא המרץ להשגת מטרותיי. 

כשאני מתפללת לאלוהים, אני מפנה את דרישותיי כלפיו ומשכנעת אותו, לא אותי, לחולל את השינוי. גישת הדמיון מודרך כבקשתך, אם כך, מותירה לי תפקיד פסיבי של מבקשת שלא מצליחה להאמין בעצמה. וזה בדיוק ההיפך מדמיון מודרך.