התקופה המכונה "אחרי החגים" תיכף נוחתת כאן. מקבץ החגים שכולל את ראש השנה, יום כיפור וסוכות עומד להיגמר, וזה הזמן להידרש למשמעות חג סוכות. מה בעצם הסיפור של הסוכה? למה צריכים לצאת מהבית דווקא בתחילת עונת הגשמים, ולשבת בתוך בית ארעי? ובכלל, אם החג הוא זכר ליציאת מצרים - לא היינו אמורים לחגוג אותו דווקא בפסח? ועוד לא הזכרנו את ארבעת המינים. רגע אחרי שתליתם את הקישוטים בסוכה ורגע לפני שאתם מארחים את האושפיזין, בואו להיזכר למה ואיך.

סוכה לבנה-סוכות 2009 (צילום: istockphoto)
זכר ליציאת מצרים. סוכה במדבר | צילום: istockphoto

מה מסמלת הסוכה ומה מקור השם סוכות?

לפני הכל, מדובר בציווי מפורש בתורה. "בסוכות תשבו שבעת ימים. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כ"ג) - כך ציווה אותנו הקב"ה.
כשבני ישראל יצאו ממצרים הם לא הספיקו לבנות בדרך בתים אמיתיים, עם איטונג, זפת והכל, אלא הסתפקו בסוכות - בתים זמניים עם סכך (ומכאן השם סוכה). במסכת סוכה בגמרא ניתן למצוא שתי משמעויות לעניין. האחת אומרת שבני ישראל ישבו בסוכות, פשוטו כמשמעו, והשנייה אומרת שהסוכה היא למעשה ביטוי פיזי יותר ל"ענני הכבוד" שליוו את ישראל בצאתם מארץ מצרים. בכל מקרה מדובר באות זיכרון ליציאת מצרים. אנו אמורים לשבת, לאכול ולישון בסוכה, על מנת שנזכור את המאורע ההיסטורי ההוא.

כל קוביה עם סדין בצדיה וענפים מעליה, נחשבת סוכה?

ממש לא. לסוכה יש לא מעט הלכות והגדרות, כך שאי אפשר לחבר כמה קרשים, למתוח בד, לשים כמה ענפים כגג ולקרוא לזה סוכה. כך לא יוצאים ידי חובת המצווה. ויותר מכך, אם מברכים על הישיבה בסוכה שכזאת (לפני הארוחה) - הרי שזו ברכה לבטלה.
לא נתחיל למנות את כל הלכות הסוכה, אבל נזכיר שיש גודל וגובה מינימאליים, שיש הגדרות לסכך (חייב להיות מהצומח ומנותק מהארץ, לצורך העניין, אי אפשר לסכך בגפן המחוברת לקרקע. בנוסף, הסוכה חייבת להיות מתחת לכיפת השמיים ולא למשל מתחת למרפסת או עץ. ישנן גם הלכות ברורות בנוגע למספר הדפנות (מינימום שלוש), החלוקה בין אור לצל בסוכה, וכמובן נושא הרצועות מסביב לסוכה. גם כאן לא נכביר מילים, אבל אם אתם נכנסים לסוכה שהבד שלה מתנועע לצדדים בחופשיות ואין בין שלוש לארבע רצועות שמתוחות לאורך שלוש דפנות - דעו לכם שהיא פסולה.

 רגע, אבל אומרים שיציאת מצרים הייתה בכלל בפסח. אז למה חוגגים סוכות דווקא בסתיו? 

סוכה מעץ- סוכות 2009 (צילום: istockphoto)
שלוש דפנות מינימום. סוכה במרפסת | צילום: istockphoto

ברור שיציאת מצרים התרחשה בפסח, אבל אנחנו חוגגים את סוכות דווקא בחודש תשרי מהסיבה שזה הרבה פחות קל. בפסח, באביב, נורא כיף לצאת החוצה, לשבת בסוכות, להתפנן ממזג האוויר הנעים. אבל עיקר האתגר הוא דווקא עם תחילת הסתיו. כשכולם נכנסים לבתיהם - עם ישראל דווקא יוצא החוצה לסוכות. תודו שיש בזה משהו מאתגר קצת יותר.

עוד משהו שצריך לדעת על סוכות?

קודם כל, הוא נקרא גם חג האסיף, מכיוון שהוא נחגג אחרי איסוף תבואת הקיץ, כשחוגגים את ברכת היבול. מעבר לכך, מדובר באחד משלושת הרגלים (יחד עם פסח ושבועות). בימי בית המקדש, היה נוהגים לעלות בחג לירושלים ולבית המקדש. היום קצת קשה להבין את זה כי אנחנו חיים בלוקסוס, אבל אל תשכחו שפעם לא היו מכוניות ומוניות שירות. האווירה הייתה אחרת לגמרי.

חג סוכות - איש מחזיק לולב (צילום: istockphoto)
זה הזמן להתערבב. ארבעת המינים | צילום: istockphoto
ומה הסיפור של ארבעת המינים?

יש לא מעט פירושים נפלאים ונשגבים לארבעת המינים בתורת הסוד (הקבלה), אבל ברמת הפשט המינים מייצגים את החלקים השונים בעם ישראל. חכמי הקבלה אומרים שארבעת המינים הם כנגד ארבע האותיות של שם השם, אבל ברמת הפשט יש הסבר מקביל: באתרוג יש טעם וגם ריח, ולכן הוא מקביל ליהודים שיש בהם גם מעשים טובים וגם תורה. בלולב יש טעם, שהרי מדובר בחלק מעץ התמר, אבל אין לו ריח, והוא משול ליהודים שיש בהם תורה, אבל הם לא ממש שקועים במעשים טובים. בהדס יש ריח אך אין טעם, והוא משול לבעלי המעשים הטובים שאין בהם תורה (כלומר, לא דתיים אך אנשים טובים בעליל), ואילו בערבה אין לא טעם ולא ריח. ואתם יכולים להבין בעצמכם למי היא מתייחסת. ועם זאת, בסוכות אנו מאגדים את כולם ומנענעים אותם. גם זה בא לסמל בין היתר, שלמרות הכל, ובזכות הכל - כולנו מאוגדים, כולנו ביחד; דתיים, חילוניים, מסורתיים, יאפים, רוחניים, נהנתנים, מי שתרצו.

והאושפיזין?

אושפיזין פירושו אורחים. לפי ספר הזוהר, שבעה מראשי האומה של העם היהודי - אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבינו, אהרון הכהן, יוסף הצדיק ודוד המלך - מגיעים לבקר מדי יום בסוכות של בני ישראל. כמובן שמדובר בעניין רוחני - אל תתאכזבו אם לא תראו אותם פיזית - אבל הוא קיים ועוד איך בממד מסוים. ביום ראשון מגיעים כל השבעה כשאברהם אבינו בראשם, ביום השני הם מגיעים כשיצחק אבינו בראשם, וכן הלאה, לפי הסדר שמנינו. מעבר לאושפיזין האלה יש גם חשיבות גדולה בהזמנת אושפיזין בשר ודם, כלומר להזמין אורחים עניים או בודדים אלינו לסוכה. בזה יש, כמובן, גם טעם וגם ריח.