חדשות
היחס לעובדים הזרים - הרבנים נגד התורה
הקריאה של אלי ישי לגרש את ילדי העובדים הזרים, ושל רבנים בתל אביב לא להשכיר דירות לזרים, היא בגידה בתורה. האם הגזענות העבירה אותם על דעתם?
דווקא מהשר אלי ישי, איש לומד ומחויב לתורה, הייתי מצפה להכיר את אופיים הייחודי של היהודים, לפי חז"ל: "ואלו הן ביישנים ורחמנים וגומלי חסדים". חז"ל סברו שמה שקובע את יהדותו של אדם (ומן הסתם גם של מדינה) אינה התורשה הגנטית היהודית, אלא דווקא "הגנים הערכיים" - אלה שמרחמים על ילדים נטולי מולדת וגומלים להם חסדים.
גזענות איננה המצאה יהודית
|
ביד אחד מגרשת, ביד שניה מביאה עוד
דווקא בגלל ששנאת הזר והאחר היא יצר כל כך טבעי באדם - הציבה התורה את היחס לגר, למי שחי בתוכנו אך איננו מבני עמנו, בראש מעייניה. אדם הראשון חווה את הגלות הראשונה מארצו, ובכך הציב את המצב האנושי כחוויית גרות קיומית. בהמשך, אברהם אבינו נדרש לחוות על בשרו את חווית הזרות והבדידות: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". לא במקרה המצווה המפורשת היחידה שידוע לנו שאברהם שמר היא הכנסת האורחים.
וכשאותו אברהם מבקש הבטחה לירושת הארץ על ידי זרעו, הוא מקבל תשובה מוזרה: "ידע תדע כי גר יהיה זרעך". כלומר, אברהם מקבל תשובת "הפוך על הפוך" לפיה הביטחון של זרעו בארץ תלוי דווקא בחוויה המכוננת של הגלות במצרים. הנושא עולה בתורה שוב ושוב: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים".
הזיכרון הזה אמור לייצר חיסון נגד הגזענות האנושית: מי שחווה את הגלות והגרות מצופה לאהוב את הגר. תודעת גרים זו עומדת ביסוד ליל הסדר בו אנו פותחים את בתינו, ביסוד מצוות השבת (למען ינוח גרך) וביסוד הדאגה למצבם החברתי והכלכלי של הגר, היתום והאלמנה (שאף הם סוגים שונים של פליטים חברתיים).
שכחו מהתורה ובגדו במורשת אברהם
ממילא כל מי שתורת השם חשובה לו חייב היה לעשות להיפך - להתגייס ולסייע ככל יכולתו לאותם זרים ולאמץ אותם בחום אל חברתנו. מעבר לדרישה התורנית, הרי תהיה בכך גם תועלת בהפחתת הפשיעה, שכידוע נובעת מהדחיקה של האחר והחלש לשוליים החברתיים. כך שבמקום לעשות ניצול ציני של אחוזי הפשיעה בקרב המהגרים כדי להתנכר להם, היו צריכים אותם "רבנים" לחלץ אותם ממצוקתם (וממילא מפשיעתם).
|
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
