דני קושמרו נשמע דרמטי במיוחד בחדשות סוף השבוע של ערוץ 2: "איך זה להיות גם דוגמנית וגם דתייה?", שאל כהקדמה לאייטם על חווה מונד. "היא החליטה לנצל את מה שאלוהים נתן לה, מן הסתם. לא כולם מרוצים מזה". את האמת, לא היה לי מוזר לשמוע על דוגמנית דתייה. תיארתי לעצמי שמדובר בדוגמנית למגזר הדתי, כזו ששומרת על שרוולי שלושת-רבעי ועל חצאיות מתחת לברך. סביר להניח שיש כאלה פה ושם, אז מה הסיפור? או. התקשורת המציאה את הסיפור. או בעצם את ההגדרה.
חווה מונד, כפי שהוצגה בכתבה, לא ממש דתייה. אחותה הצעירה ממנה, למשל, הודתה ש"זה לא שיא הגאווה בשבילי". גם המורה שלה לשעבר סיפרה שעם תחילת הקריירה, אנשים בסביבתה של חווה "הרגישו עם זה מאוד לא טוב". ואם עוד היה לנו ספק בדבר אורח החיים הדתי כביכול שמנהלת הדוגמנית - הוא התפוגג במהלך הצילומים לחברת "דיסקרט", שחשפו ביגוד לא ממש צנוע, פוזות חושניות וכן הלאה. אבל הכתבת ממשיכה להדגיש ש"חווה מונד לא עשתה שום דבר רע, אבל בצפת החוקים קצת שונים", כאילו מדובר באיזו עיר של חייזרים מוזרים שכל היום רודפים אחרי מונד בטענה שעשתה דבר רע. שתהיה בריאה, אני אומר. אבל אל תנסו לעשות ממנה דתייה.
בהמשך מספרת הכתבת ש"חווה כבר רגילה שלא כולם יודעים לאיזו משבצת לשבץ אותה", אבל התעתוע הזה בא לשרת רק את הכתבה עצמה, שיוצאת מנקודת הנחה שקרית לחלוטין שמדובר בדוגמנית דתייה. הרי אם לא, אז מה האייטם כאן? לא רק אנחנו אומרים את זה, אגב אלא גם מונד עצמה: "אני לא באתי והגדרתי את עצמי בתור הדוגמנית הדתייה", היא אומרת במהלך הכתבה, "זה משהו שהדביקו לי. אני, כאילו, חווה, אני דוגמנית, ובחיים הפרטיים שלי אני שומרת מצוות, ואני שומרת כשרות, ואני שומרת מסורת".
מבולבלים? בואו נעשה סדר: בחורה שמצטלמת בלבוש לא צנוע, בפוזה מתריסה, ליד בית כנסת בצפת - היא לא דתייה. יכול להיות שהיא שומרת מסורת ושומרת פה ושם על מצוות, אבל היא לא דתייה. גם נינט לא עובדת בשבת - וברור שהיא לא דתייה. למדונה יש חוט אדום על פרק היד - וברור שהיא לא דתייה (ובמקרה שלה גם לא יהודייה, אלא אם כן בחדשות 2 יחליטו שכן).
כן, חווה מונד הייתה אולי דתייה בנעוריה, אבל זה לא אומר שגם עכשיו היהדות עומדת בראש מעייניה. נכון, היא מתעקשת שלא להצטלם בבגדי ים, בהלבשה תחתונה וכמובן שלא ללא בגדים כלל (וגם לא לעבוד בשבת), אבל גם אם היא מנשקת מזוזות, אוכלת סופגניות בחנוכה וטוחנת חמין בשבת - זה לא אומר שהיא דתייה. כדי להיקרא כדתי צריכים להתנהל לפי אורח חיים מסוים, לא לקבוע שניים וחצי סייגים וזהו. אחרת זה סתם הופך את ההגדרה לריקה מתוכן.
אבל החלק היותר מעניין הוא הסבטקסט שהתקשורת מצמידה לסיפור, תוך כדי עיוות המונח "דתי" - כאילו כל מי שמקפיד שלא לעבוד בשבת ולא לאכול חזיר הוא "דתי". בין השורות אפשר בינתיים להבין שהדתיים האמיתיים, ששומרים כל דבר כמו שצריך ולא מצטלמים במגניבות ובחושפנות ליד בתי כנסת, מצטיירים כקיצוניים, כהזויים, ככאלה שלא מחוברים לקרקע, ובזמנם החופשי אף רודפים אחרי יצורים תמימים כמו חווה מונד. הנה, עובדה שאפשר להיות "דתייה", ליהנות ממנעמי העולם ובסך הכל "לנצל את מה שאלוהים נתן לך". והשאר? אויש, הם סתם מגזימים.
האם הגורל שלנו צפוי מראש? סיפור לשבת שיוכיח לכם שלפעמים כן - ולפעמים לא
ולמרות שהן לא דתיות - למדונה, לנינט ואפילו עינב בובליל יש תכשיטים שמגנים עליהן בעת צרה
מנחם בן חושני? מאיה בוסקילה רומנטית? פרופיל אסטרולוגי מלא של דיירי האח הגדול