אנשים מאושרים – מה הסוד שלהם? מדיטציה? אהבה? ירקות? כולנו מבלים חיים שלמים בחיפושים אחר הדבר החמקמק הזה שיגרום לנו לא להפסיק לחייך, ובטוחים שזה תלוי רק בנו אם נמצא אותו או לא. אלא שיכול בכלל להיות שהתשובה לא נמצאת מתחת לאף שלנו אלא מתחת לאף של השכנים שלנו. או בבית של אמא. או בבר השכונתי.
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ומאוניברסיטת קליפורניה מצאו שאושר מתפשט בקרב אנשים בדיוק כמו מחלה מדבקת. במחקר, שהתפרסם בכתב העת הבריטי לרפואה -British Medical Journal, השתתפו כ-5000 איש, אשר הגיעו בטווחי זמן קבועים לתשאול מקיף אודות מצבם הרגשי. הנתונים, שכללו גם אינפורמציה על קרובי משפחה, חברים וקולגות, נאספו בין השנים 1971 ו-2003.
לפי הממצאים, אושר של בן אדם אחד יכול להתפשט ברשת חברתית ולהשפיע עד שלוש דרגות של היכרות. כלומר אם אתה מאושר, אתה מגדיל את הסיכוי שאחד מהחברים שלך יהיה מאושר ב-25 אחוזים, את הסיכוי של חבר של אותו חבר להיות מאושר ב-10 אחוזים, ואת הסיכוי של חבר של אותו חבר להיות מאושר ב-5.6 אחוזים.
מה שהפתיע במיוחד את החוקרים הוא האפקט המתפשט בקרב אנשים שלא בהכרח מכירים אחד את השני. "על פי הנתונים שלנו, אנשים בעלי הקשרים החברתיים הרבים ביותר הם גם הכי מאושרים", אמר אחד החוקרים, הסוציולוג ניקולאס קריסטאקיס, "כל בן אדם מאושר נוסף מסביבתך הופך אותך למאושר יותר. זה לא רק אנשים מאושרים שמתחברים לאנשים מאושרים אחרים - מתרחש כאן תהליך מדבק". כך למשל, יכול להיות שאתה במצב רוח טוב היום רק בגלל שחברה של אח של חבר שלך מאושרת, גם אם אתה ממש לא יודע איך קוראים לה או איך היא נראית.
לפי הנתונים, שכן מאושר מעלה את הסיכויים לאושר ב-34 אחוזים, חבר שחי במרחק 1.6 קילומטרים או פחות מעלה את הסיכויים ב-25 אחוזים, בן זוג מאושר מעלה את הסיכויים לאושר ב-8 אחוזים, ואילו אחים מאושרים תורמים ב-14 אחוזים. למה האפקט נמוך יותר בקרב בני משפחה בהשוואה לחברים? עורכי המחקר משערים שככל הנראה אנשים מוכנים להיות מושפעים מחברים שלהם, אבל נוטים לקחת את מצב רוחם של בני המשפחה כמובן מאליו. גם קירבה לקולגות לא נמצאה ככזו שמעלה את הסיכויים לאושר ופולנים, שימו לב: כל חבר מדוכדך מגדיל את הסיכויים להיות לא מאושר ב-7% בלבד.
מסקנה נוספת היא, שמי שממוקם במרכז הרשת החברתית – סיכוייו להיות מאושר טובים יותר מאשר מי שממוקם בקצוות של אותה הרשת. עוד נמצא כי תופעת האושר המדבק הזו מתפוגגת כעבור שנה.
זו לא הפעם הראשונה שאותם חוקרים מתעסקים בכוחן של רשתות חברתיות. בהתבסס על אותו מאגר המידע, הם הצליחו להוכיח שגם השמנה היא תופעה מדבקת, וכך גם הפסקת העישון. החוקרים מקווים כי הבנה טובה יותר כיצד התנהגויות מועברות בין אנשים יכולה לסייע גם להפצה יעילה יותר של מסרים בריאותיים, כמו למשל קמפיינים נגד עישון בקרב בני הנוער המקושרים ברשת חברתית בבית הספר.