ההתעוררות היהודית של השנים האחרונות היא פלא של ממש. אבל לצד ההתעניינות ופיתוח הזהות הבסיסית, תמיד יש כאלה שרוצים ללמוד רק את "הממתקים", אספקטים מיסטיים בלבד של היהדות, את ההארדקור של הקבלה במקום ללכת צעד-צעד, להתחיל מלמטה ולהתקדם למעלה. כל אחד יודע שאי אפשר להיות פרופסור למתמטיקה אם אתה בקושי יודע את לוח הכפל, וברור לכל שכדי להיות רופא אתה חייב לפחות להכיר באופן בסיסי את גוף האדם. אחרת זה פשוט לא רציני, ולפעמים גם מסוכן ולא משתלם, כפי שמדגים הסיפור הבא:
איש כפרי החליט ללכת ולשרת את שלמה המלך, ותוך כדי ללמוד מחכמתו, וכך עשה. הוא התקבל לעבודה, שירת את שלמה המלך במשך שלוש שנים ולמד ממנו את חכמתו, את המידות ואת המצוות שלו. כעבור שנים בא האיש להיפרד משלמה המלך, באומרו שהוא צריך לחזור למשפחתו. כמובן ששלמה עמד לשלם לו את שכרו ולשלח אותו לדרכו בברכת תודה, אבל האיש סירב. "אני רוצה שתלמד אותי את שפת העופות בתמורה", ביקש. שלמה המלך התפלא מהבקשה. "אם אלוהים היה רוצה שתדע את שפת העופות - הוא כבר היה מלמד אותך", אמר וניסה לשדל את האיש לקבל שכר. האיש סירב, שלמה ניסה שוב ושוב להניא אותו מבקשתו, ובסופו של דבר נעתר להפצרותיו ולימד אותו את שפת העופות.
חזר האיש לביתו, ועם הזמן המציאות היומיומית נטולת הקדושה וההוד גרמה לו לרדת במידות, במצוות ובמעשים טובים. הווייתו כיהודי וכאדם מוסרי נחלשה מאוד, והנה יום אחד ישב בסלון ביתו ושמע שני עורבים מדברים מאחוריו, על אדן החלון. אמר עורב אחד לחברו "אתה רואה את האיש הזה? רק חזר לכפר - והידרדר. לכן נגזר עליו שכל העופות שלו ימותו תוך שבוע".
אותו איש שמע את הדברים, נבהל מאוד, אבל במוחו עלה רעיון מבריק: אם נגזר עליו שכל העופות שלו ימותו כל שבוע, הוא ישחט אותם בעצמו. הלך וקרא לכל שוחטי האזור, שחט את כל העופות, מכר אותם בשוק וגרף רווחים רבים. בכסף הזה הלך וקנה פרים ועגלות אבל המשיך בדרכיו הרעות, הפך לחסר סבלנות וכבר לא היה איש נוח לבריות כבעבר.
אחרי כמה ימים הוא ישב שוב בביתו, ואותם עורבים שוב התיישבו על אדן החלון. הוא כרה אוזן כדי לשמוע מה הם אומרים, ונבהל לשמוע שאחד העורבים אומר לחברו שנגזר עליו שכל הפרות והעגלים שלו ימותו, מאחר והוא ממשיך בדרכו הרעה. ושוב - קרא לכל השוחטים, שחט את כל הפרות והעגלים, מכר אותם בכסף רב והחליט לא לקנות עוד דבר. את כל הכסף שמר במסתור, מתוך מחשבה שהכסף הזה כבר לא יוכל למות.
לאחר ימים ספורים באו שוב העורבים לאדן החלון, והפעם דיברו על מותו הקרב של האיש בעוד ימים ספורים, מאחר שלא תיקן את דרכיו ובמקום להשתפר במידות ובמעשים טובים - השקיע את כל מרצו בהתחמקות. רץ האיש נסער ונבהל לשלמה המלך, סיפר לו את כל אשר קרה, אבל לצערו גם לשלמה המלך לא היו בשורות טובות עבורו אלא רק מסקנה אחת פשוטה: "אתה רואה", אמר לו, "ניסית לחקור בנפלא ממך ולהגיע למקומות שאתה לא ראוי להם. אם לא היית לומד את שפת העופות ולא מבין את דיבורי העורבים – רק העופות שלך היו הולכים. בגלל שניסית להתחכם וללמוד יותר מכפי מידתך - זאת התוצאה".