בני ישראל לא באמת אכלו מצות במשך 40 שנה, ים סוף לא נקרע בבת אחת, מכת צפרדעים הייתה בכלל מכת תנינים ופרעה לא טבע בסוף הסיפור. אנחנו מכירים את סיפור יציאת מצרים מההגדה לפי הפשט, אבל המדרשים, המפרשים והזוהר מגלים לנו עוד כמה דברים
לכולנו נדמה שאנחנו מכירים את סיפור שעבוד בני ישראל במצרים, עשר המכות וכמובן היציאה לחירות, אבל עיון במדרשים שונים מלמד על עולם שלם שנמצא מאחורי הקלעים, ולא מוכר לרובנו. במיוחד עבורכם הכנו טעימות מ-8 מדרשים לא ממש מוכרים, שישפכו אור חדש על הסיפור ההיסטורי המוכר והידוע.
האם בני ישראל אכלו מצות 40 שנה במדבר?
מקור: התוספות, אבן עזרא
כולנו יודעים שביציאת מצרים אכלו בני ישראל מצות, כיוון שבצקם לא הספיק לתפוח. אבל האם הם אכלו אותן גם במשך 40 שנות הנדודים במדבר, או לפחות בחג הפסח?
התוספות כתבו במסכת קידושין, דף לח, בשם הירושלמי, שבני ישראל לא אכלו מצות כשהיו במדבר עצמו. גם האבן עזרא כתב שלא היה להם כלל לחם בשנות הנדודים במדבר, וזו לשונו: "ולא צווה לשמור חג הפסח עתה במצרים, גם לא במדבר, כי אין להם לחם".
האם הצפרדעים היו למעשה תנינים?
מקור: רבינו בחיי
בפירושי הראשונים יש דעות שונות על סוג הצפרדעים במכת צפרדע. לדעת רבינו בחיי, בפירושו לפרשת בא, הצפרדעים היו למעשה תנינים ("קראקאדיל", כלשונו, בהתאם לביטוי באותה תקופה). וכך הוא כתב: "נשאר שם עד היום שרץ המים הנקרא אלתמס"ח (קראקאדיל), ושם מתגדל... ואין שולטים בגופו חנית וחצים, אלא אם יכוונו לתקוע בבטנו".
צפרדעים או תנינים? איור: וקסברגר
בכורי מצרים מתו מקול הרעמים
מקור: פירוש הרוקח על התורה
על פי הרמוז בפסוק שבתהלים, "ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו, שהכה בכורי מצרים" (פרק קל"ה), מפרש הרוקח שבמכת בכורות שלח הקב"ה רעמים וברקים, ועל ידי אותם קולות חזקים ועצומים – מתו דווקא הבכורים, באופן נסי ומפליא.
אלוהים האיר את הלילה בו מתו בכורי מצרים כדי שכולם יראו את הנס. איור: וקסברגר
לילה כיום יאיר: בליל מכת בכורות היה אור
מקור: הזוהר
באותו לילה שבו מתו כל בכורי מצרים, הקב"ה האיר את הלילה באור היום, כדי שיוכלו כל בני ישראל, וגם המצרים, לראות את הנס הגדול שנעשה. והדבר רמוז במילים "לילה כיום יאיר" מתוך תהילים קל"ט, שמוכר גם כשמו של אלבומו הטוב ביותר (לטעמנו לפחות) של אביתר בנאי.
ים סוף לא נקרע בבת אחת
מקור: רבינו בחיי
בשעת קריעת ים סוף, לא נקרע הים בפני בני ישראל בפעם אחת, במין שביל ארוך מתחילת הים ועד סופו, אלא מעט מעט, וככל שבני ישראל התקדמו – הים נס מפניהם. על כך כתב דוד המלך בתהלים "הים ראה וינוס". הרעיון היה להביא את העם לניסיון ולהתחזקות, כך שיראו שהים לא נסוג בבת אחת, אלא לפי קצב התקדמותם.
פרעה לא מת בקריעת ים סוף, אלא הפך למלך נינוה
מקור: פרקי דרבי אליעזר
הקב"ה גרם לפרעה להינצל מבין מתי מצרים שטבעו בים, ולאחר מכן הלך פרעה והפך למלך נינוה. וכך נאמר בפרקי דרבי אליעזר: "והיו אנשי נינוה כותבים כתבי עמל (שטרות מזויפים) וגוזלים איש לרעהו, ועשו מעשי זמה... וכששלח הקב"ה ליונה להנבא עליה להחריבה, שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע את בגדיו, וילבש שק ואפר, והכריז בכל עמו שיצומו כל עמו שלושת ימים".
אשת פרעה עסקה בכשפים
מקור: פירוש רבינו חיים פלטיאל
רבינו חיים פלטיאל כתב על הפסוק "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים", שהמילה "גם" היא לרבות אשתו, "שהיתה שקולה כנגד כל המכשפים". ואם לוקחים בחשבון שארץ מצרים היא "ארץ המכשפים", כפי שכתוב במסכת קידושין, "עשרה קבים כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלה מצרים", משתמע שאשת פרעה היתה משולה כנגד כל מכשפי, פעלולני ולהטוטני ארץ מצרים.
לפי הזוהר, יעקב אבינו קם לתחייה כדי לראות את הגאולה. איור: וקסברגר
יעקב אבינו עלה מקברו כדי לראות את גאולת מצרים
מקור: הזוהר
בזוהר, פרשת בשלב, נכתב שהקב"ה העלה את יעקב אבינו מקברו, כדי לראות כיצד נגאלים בניו וצאצאיו מארץ מצרים. יש אומרים שלא רק יעקב עלה, אלא גם אברהם ויצחק עלו מקברם. זה למעשה פירוש הזוהר על הפסוק "וירא ישראל את היד הגדולה" – דווקא יעקב, ששמו הנוסף היה ישראל.
באותו הקשר ניתן לספר שהזוהר אומר דבר דומה נוסף (בפרשת פנחס) על חתונות ואירועים משפחתיים, שבהם הקב"ה עוקר את ההורים שנפטר מגן עדן, ומביא אותם לחזות בשמחת צאצאיהם. לכן, בפעם הבאה שאתם נמצאים בחופה או בר מצווה, דעו שנשמות קרובי המשפחה שהלכו לעולמם נמצאות אתכם.
