מי ברשימה ולאיזה מקום ירדה שרי אריסון?
אריסון. התחילה טרנד

הטור הזה לא מתכוון להצטרף לביקורת על שרי אריסון, אם כי המהומה סביב ספרה "לידה" זירזה את הכתיבה על יידעונים וקריירה.

הנושא בוער בעצמותיי, בעיקר לנוכח התגברות התופעה וההתנהלות הלא אחראית של כל מיני מתקשרים, אסטרולוגים, נומרולוגיים, מאמנים, גרפולוגים, קוראים בקפה, בקלפים, בשמן והשד יודע במה עוד, שמעזים להנחות אנשים למהלכים דרסטיים, שלעתים מחסלים פרנסות ומדרדרים אנשים לקטסטרופות אישיות וכלכליות.

לעשירים מותר

למרות שאינני רוחנית באופן מיוחד, אין לי שום בעיה עם רוחניים - כל זמן שהם לא מחבלים בחיים של אחרים. בעיקר אין לי בעיה שעשירים יתקשרו מהבוקר עד הלילה (גם אם יש להם בנק גדול), שיסגדו למגנטים, לרנטגנים, למי שהם רוצים, שהחלטותיהם האישיות והעסקיות יונחו על-ידי יידעונים או תורות רוחניות מכל קצווי תבל.

הם יכולים להרשות לעצמם לשלם את המחיר, מה גם שכנראה אף אחד מהם לא עד כדי כך רוחני (או מטומטם), שיסכן את כל הונו בהמלצת יידעוני כזה או אחר.

הבעיה היא עם הלא-עשירים. אלה שבתמימותם מחפשים תשובות למצוקות חיים ומצוקות קריירה, דווקא שם. מספיק לצפות פעם אחת בתוכניות מיסטיקה, או לחלופין בכל מיני פינות ייעוץ ששוטפות את המדיה, בשביל להבין את המגפה. יושבת לה קבוצת "מומחים", שבשפה דלה עד עילגת מעזה לכוון אנשים לעיסוק שהכי מתאים להם, ככתוב בעולמות עליונים, בכוכבים, בקלפים, בציור שציירו או בשורה שכתבו על דף חלק.

אוזן חדה תבחין, שבאורח פלא מרביתנו "טובים עם אנשים", ולכולנו מתאים מאוד להפוך למטפלים במשהו או לעסוק בשיווק של משהו (שלא תטעו, אין להם מושג מה זה שיווק. הם מתכוונים למוכרות ברשתות שיווק).

כדור בדולח (צילום: אור גץ)
איש עסקים עם כדור בדולח. זה עלול להסתיים בקטסטרופה | צילום: אור גץ

אף "מומחה" לא טורח לשאול את הפונה במה הוא עוסק או במה עסק, כאילו שהעבר התעסוקתי איננו הנתון הכי רלוונטי להצלחה מקצועית עתידית. כאשר הפונים הם מובטלים כרוניים חסרי השכלה או מקצוע, זה לא נורא. לפעמים זה אפילו מועיל. אם בזכות היידעוני ("בתחילת דצמבר יפתחו לך הדלתות והפרנסה תסתדר"), יחזור מי מהם לשוק העבודה, דיינו. לא חשוב באיזה תחום, העיקר שיתפרנס.

יידעונים "כבדים" מסוכנים פחות

מסתבר כי דווקא יידעונים "כבדים" מסוכנים פחות. הם כל-כך הזויים ומגוחכים, שהאנשים עם עיניהם בראשם יבחינו בבלוף. הסכנה האמיתית היא עם יידעונים "לייט", כאלה שנראים אנשים מהיישוב, שבארשת חשיבות ושפה קצת יותר רהוטה מצליחים ליצור את הרושם שהם יועצים רציניים המבינים משהו בקריירה. חלקם מופיע בתוכניות טלוויזיה כאילו רציניות (שלא לדבר על אלה שיש להם תוכנית), מה שמגביר עוד יותר את פוטנציאל הנזק. מפגש של אנשים משכילים ומקצועיים עם יידעוני "לייט" הוא לעתים קטסטרופלי, במיוחד בנקודות שפל, במצוקה, באבטלה, כשהפגיעות גדולה יותר וכושר השיפוט לא בהכרח במיטבו.

עכשיו תדמיינו מפגש עם "יועץ" שלא מבין כלום בקריירה, אבל הוא סמכותי מאוד וכריזמטי. השטויות שאיש כזה משפריץ נשמעות כתורה מסיני, מה גם שלעולם הן יתובלו בשלל מחמאות על כישורים מקצועיים ואישיים ייחודיים מאוד עם פוטנציאל הצלחה מהמם. מתי מישהו מהם ניבא למישהו עתיד לא ורוד, שלא לדבר על קודר? מה, אין אנשים שהקריירה שלהם בצרות צרורות? אין משכילים בעלי כישורים בעייתיים או עצלנים, מפונקים, פרזיטים, או סתם אנטיפתיים? (איך זה שרק אני פוגשת כאלה?).

נוחי לא ישלם במקומנו

תחברו פגיעות עם מחמאות אין סופיות והבטחה לעתיד נפלא, ותבינו כמה קשה שלא לאכול בשקיקה המלצות, הזויות ככל שיהיו. אנשים רציניים, חכמים, מקצוענים, נוטשים תחומי עיסוק, ארגונים או תפקידים טובים ונכונים להם, רק משום שנדמה להם שאיזה יידעוני "לייט" מבין בקריירה.

התקשורת מצדה, מתענגת על החיבור בין עשירים ורוחניות, מסקרת בהרחבה הילולות מקובלים ואלפיון עליון, מה שעושה ממש טוב. בעיקר ליידעונים. בלי כוונה היא מעודדת את השאר להצטייד דחוף באיזה "יידעוני מחמד", שיוביל גם אותנו אל העושר, רק שאם אנחנו לא ממש עשירים, כדאי מאוד שנבחר בקפידה את היידעוני שלנו. קשה לי להאמין שנוחי דנקנר ישלם לנו על הנזקים.

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה.

מה זה בדיוק הילינג יהודי, ואיך התקשור עם אבות אבותינו יכול לגרום לנו להאריך ימים?

התורה בכלל אוסרת עלינו להתייעץ עם מיסטיקנים ובעלי כוח מאגי. רוצים לדעת למה?