לפי הקבלה, ההתמקדות בהכרת נשמת האדם ובמבנה נפש האדם, היא הדרך להצלחה בהשגת האלוקות, ומי שהשיג זאת תיקן את עולמו ויראה שפע בחייו. ובאמת, כדי לתקן את עולמנו עלינו גם לתקן את נפשנו. אמנם ידוע כי התכנית האלוקית עבור כל אחד מאיתנו ברורה וקבועה מקדמא דנא, אך במעשה התיקון העצמי ניתן לקבוע את האופן בו תתממש, אם מתוך ייסורים או שמחה.
חמישה עולמות רוחניים
חכמת הקבלה מלמדת, כי באדם פועלת בהרמוניה מערכת דינמית של חמישה כוחות רוחניים. הם אלה המפעילים את המכונה האנושית המופלאה, נזר הבריאה, והם נקראים בשמות האלו: "נפש", "רוח", "נשמה", "חיה", "יחידה", ובראשי תבות : נר"ן ח"י .
חמשת החלקים הללו עומדים כנגד חמישה עולמות רוחניים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. בעוד שדרגות נר"ן שוכנות באדם הלכה למעשה, שתי הדרגות הנוספות , ח"י, הינן אסטרליות תחושתיות ומקרינות על האדם את אורן מעולמות עליונים.
הפעם אציג מזווית צרה את מהות הנר"ן ואת מידת השפעתם על האדם. אינני מתיימר ולו לרגע להכיל בדברים הבאים את כלל הרבדים וההיבטים השונים אודות הנושא המדובר וכי כל האמור הינו בבחינת קוצו של יוד.
נפש: זהו הדם שזורם בגופינו, שנאמר "כי הדם הוא הנפש ועפרא דמכסיא עליו" (תיקוני זוהר). הנפש נחצבה מעולם העשייה, היא מבטאת את החלק הרוחני הנמוך ביותר באדם וקיימת בכל צורות החיים. מהות הנפש היא כיסופים לאותו תענוג עליון שממנו יצאה. קרי, הנפש נחצבה ממקור גבוה שם זכתה לתענוג עילאי, אך לא בזכות עצמה. היא יורדת לעולם ומתלבשת באדם כדי להנות מאותו תענוג בזכות ולא בחסד. כדברי הזוהר "נהמא דכיסופא", משמע לחם של בושה או לחם חסד שאינו מגיע למקבל כי אז עלול לחוש בושה על קבלת הטבה בחינם. כל זמן שהנפש מולבשת באדם היא לעולם תשתוקק לסיפוק ולתחושת תענוג (רצון לקבל). מכאן נובע הרצון לשווי משקל (הומאוסטזיס כפי שמגדיר זאת מסלאו) שבין הדחף לסיפוק.
הנפש היא החלק הבסיסי המחבר בין הגוף לנשמה ומקום משכנה בכבד. היא אחראית על התפקודים הביולוגיים של הגוף, על תהלוכת הדמים ועל יצר ההישרדות. בזמן שינה נותרת בגוף לבדה בזמן שכל החלקים האחרים עולים לממד עליון ודואגת לשמר את אנרגיית החיים. הנפש זורמת בספירות: נצח, הוד, יסוד, מלכות. כל פגיעה או הפרה של איזון במרכז הנפש עלולים לגרום לחוסר איזון בתפקוד המנטלי וכן באברי הבטן.
רוח: "אמר קהלת מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה" (תיקוני הזוהר). הרוח נחצבה מעולם היצירה. היא מייצגת את השאיפות שלנו ואת עולם הרגשות. מקום משכנה בלב, ובשונה מהנפש המצויה בכל בעלי החיים, קיימת רק בבן האנוש. ה"רוח" היא היכולת להרחבת גבולות ה"אני" הסובייקטיבי ביחס לתמונה האובייקטיבית הרחבה. עניין זה גורם לאדם לזהות מחד את חולשותיו וחסרונותיו, ומאידך את יתרונותיו. ראיית המציאות הרחבה שהיא בבסיסה של הרוח מדרבנת את האדם להתקדם ולהעפיל אל עבר יצירת אישיות גבוהה וזהות ייחודית.
בעוד שהנפש דורשת סיפוק מיידי של רצונות זמניים, הרוח מניעה את האדם לצאת מעצמיותו ולתור אחר תענוגות אחרים המתהווים בזמן עתיד. לפיכך, ניתן לומר כי דרגת הרוח מתבססת על תפיסת הזמן ועל מסוגלותו של האדם לנוע על ציר הזמן לאורך זמן. יכולתו של האדם לדחות סיפוקים מידיים ולהציב לעצמו מטרות עתידיות תאפיין את את עקרון הרוח המורה על טבעה של האנושות - הצורך התדיר בהתקדמות ובראייה מעבר לזמן ההווה.
הרוח אחראית על התפקוד וזרימת האנרגיה באזורים חזה, לב,ריאות וידיים. כל הפרה או פגיעה רוחנית תגרור אחריה שרשרת תגובות שיתבטאו החל בבעיות לב, לחצים בחזה, כבדות בנשימה וכלה בקושי בהבעת רגשות, תסכולים, זעם והתכנסות פנימית. היא זורמת בספירות חסד, גבורה ותפארת.
נשמה: החלק הרוחני הייחודי לאדם ושאינו קיים באף יצור אחר. מקורה עליון והיא נחצבה מעולם הבריאה. היא העל-מודע העמוק שבאדם. הגרעין הפנימי של אישיותנו שאינו מתכלה לעולם וחי חיי נצח. היא החלק הטהור ביותר ואין אפשרות לפגום בה, אלא רק לעמעם ולערפל את התגלמותה והופעתה בחיי האדם. בלילה היא עולה ונפרדת מהגוף ושבה אליו בבוקר, כפי שנאמר בתפילת הבוקר: "שהחזרת בי נשמתי". היא נקשרת עם עולמות עליונים ונושאת לאדם מסרים תמידיים (חלומות, למשל) שאם יהיה קשוב אליהם יוכל לדעת אודות העתיד להתרחש. היא אחראית על האינטלקט ועל החלק החשיבתי ולפיכך מקום משכנה במוח האדם.
חיה: מייצגת את האנרגיה הרוחנית הרביעית במספר הסובבת סביב האדם. היא גבוהה לאין שיעור במעלתה מהנפש, מקיפה את האדם ועוטפת אותו באור רוחני עצום (אור מקיף) הנקרא "הילה". ככל שמדרגתו הרוחנית של האדם ומצבו הרוחני גבוהים יותר, למשל בזמן תפילה ובהנחת תפילין, כך ישתנה צבע ההילה המקיפה אותו. התיאור הראשון של ההילה מופיע במקרא לגבי משה רבנו "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" (שמות ל"ד, כ"ט). תפקידה של "חיה" הינו קריטי וחשוב עד מאוד לחוסנו של האדם. היא משמשת כעין מסך החוסם ושומר על האדם מפני אנרגיות שליליות הנכנסות לגוף ופוגעות באיזון הרוחני-גופני. מעצם היותה משמשת כשדה אלקטרו-מגנטי המגן על האדם, כך נבין כי ככל שמעלתו של האדם תהיה רוחנית יותר כך שמירתו מאנרגיות שליליות תהיה גבוהה יותר.
יחידה: הדרגה הרוחנית הגבוה ביותר. נמצאת מעל ראשו של האדם ואינה מתלבשת בו. אור היחידה נמשך מאור "האינסוף", שם מקור הנצח. למעשה, מדובר באור רוחני עצום מעל לכל הידוע, המוכר והמצוי, הנשגב מבינתו של האדם. תפקידה לשמש טרנספורמטור המוליך את אנרגיית החיים מהמקור העליון.
לסיכום, אציין כי לעיתים נדרש האדם לעבור מספר גלגולי חיים על מנת לזכות לאחת מדרגות נר"ן ח"י. כלומר, בגלגלול ראשון מקבל האדם נפש דנפש, ואחר כך רוח דנפש, בגלגול נוסף מתחיל לקבל את מדרגת הרוח על כל חלקיה השונים, ולבסוף יחזור בעוד גלגול כדי לקבל את מדרגת הנשמה. כאשר מסיים האדם את כל מדרגות נר"ן הוא מפסיק לבוא בגלגול, ונשמתו שבה אל חיק הבורא ועולה אל גן עדן עליון.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה