הזמן של האישה עם עצמה
כמצוי בעולמן של נשים, לאחר ארבעה או חמישה ימים מעת קבלת הווסת ולאחר שהאישה בדקה כי היא נקייה, עליה לנקוט ב"הפסק טהרה", כלומר לספור שבעה ימים נקיים ובסופם לטבול במקווה טהרה. מצוה זו, הנראית במבט ראשון מעורפלת ומוזרה, טומנת בחובה חוכמה עתיקת יומין. בזוהר נאמר: "הדם הוא נפש ועפרא דמכסיא עליו". משפט זה מלמד כי הדם במהותו מרכיב את נפש החי באדם, וככזה הוא נושא עימו אנרגיה רוחנית בעוצמה גבוהה מאוד. בזמן הווסת מופרש דם עכור המורה על איבוד פוטנציאל של חיים חדשים ומצב רוחה הנפשי של האישה ירוד, היא נוטה לרגישות יתרה ולחוסר נחת רוח. זהו סימן מובהק למצב תוצאתי-רוחני בעל אופי אנרגטי שלילי המושפע מרוח התקופה. כמובא בסיפור רחל אימנו אל אביה, לבן הארמי, כשהיא מתנצלת בנימוס שלא קמה לכבודו ממושבה, ואומרת (בראשית, לא, לה): "...אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי...". גם לבן הארמי ידע שאישה אינה אמורה לתפקד כרגיל בימי המחזור שלה. זה הזמן שלה עם עצמה, והוא, כגבר, מאפשר לה לחרוג מדפוסי הנימוס הקבועים. פשוט, אנושי וחשוב.
נשאלת השאלה, כיצד טבילה במים, שהם חומר פשוט לכאורה, יכולה לגרום להשפעה עמוקה עד כדי טהרה מוחלטת? חכמת הקבלה מלמדת כי המים הם היסוד הרוחני הגבוה והנשגב ביותר מכל החומרים הגשמיים בבריאה. הטבילה במקווה המכיל בתוכו מים שנקוו ממי גשמים או ממי מעיין, מבלי התערבות האדם, היא הדבר הרוחני השלם והקרוב ביותר לתחושת גן עדן עלי אדמות, וככזה הוא מעניק לאיש ולאשה את האפשרות להיטהר ולחוש מעין לידה מחודשת.
אם לא די בכך, עולה תועלת משמעותית בטבילה במים מבחינה בריאותית-רפואית. בהיבט זה אנו נחשפים לבקיאות מופלאה של הקבלה בתחום המבנה הפיזיולוגי של גוף האישה. ימי מחזור האישה מחולקים לשלושה. בשלב הראשון מתפרק הקרום שמצפה את הרחם, ויוצר דימום. תהליך זה נמשך ארבעה ימים בערך. בשלב השני הרחם נערך ליצירת קרום חדש כהכנה לקליטת העובר ולהשתרשותו. תהליך זה נמשך בדיוק שבעה ימים מסוף ההפרשה הדמית. בתקופה זו של בניית רירית חדשה מצוי הרחם במצב פגיע בשל יכולתו לקלוט לתוכו חיידקים מבחוץ ולשמש להם קרקע פורה להתרבות. מכאן הדרך קצרה לנזקים בריאותיים קשים העלולים להיגרם לאישה. ולכן, על ידי התנזרות ממין בימים אלו, נחסך סיכון מיותר. השלב השלישי והאחרון הוא מועד הביוץ, דהיינו היפרדות הביצית מהזקיק בשחלה והמתנה להפריה על ידי הזרע. משמעות הדבר היא כי היום שבו האישה טובלת הוא המועד הטוב ביותר להתעברות.
כפי שניתן לראות מכך, הקורלציה בין תורת הקבלה העתיקה והרפואה המתקדמת מעניקה בסיס איתן לקיום איסור הנידה, שבמהותו נועד לשמור ולשמר את המערכת הזוגית על כל גווניה. שהרי זוגיות אמיתית אמורה לשרת מטרה רוחנית גבוהה של אחדות בלב אחד ובנשמה אחת.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"