אם נפגעתם פיזית או נפשית מהמלחמה, ייתכן שנוסף על ההתמודדות הרגשית והגופנית אתם מתמודדים כרגע גם עם בירוקרטיה. כן, זו התקופה שבה אתם זקוקים יותר מאי-פעם לסיוע של הגופים הרשמיים במדינה, וייתכן שהם גם מעוניינים לסייע לכם, אבל אולי אין לכם מושג מה מגיע לכם, מה אפשר לבקש, על מה תזכו בהכרה ולמי בכלל פונים.

כדי לעזור לכם לצאת לדרך או להמשיך אותה, ריכזנו לפניכם את חמש המלצות הדגל שלנו למצבים מוכרים עם הנתונים הכי בסיסיים וחשובים שכדאי לדעת כנפגעי פעולות האיבה. לא רק שהם יעזרו לכם להתמודד עם הסיטואציה המורכבת שאתם חווים, הם גם ישמרו עליכם מטעויות שעלולות לעלות לכם בהמון עוגמת נפש וכסף שמגיע לכם. שתפו עם כל מי שהמידע עשוי להיות רלוונטי עבורו.

  1. לא לדחות טיפול נפשי

    אם חוויתם טראומה, גם אם אתם עדיין לא מבינים את השפעתה ואפילו לא יודעים להגדיר אותה, מומלץ לפנות בהקדם לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ולחלוק איתם את החוויה. טראומה לא מעובדת עלולה להחמיר ולהתעצם עם הזמן ולהוביל לחרדה מוגברת, דיכאון, פלאשבקים, סיוטים, ערנות יתר וחוסר יציבות רגשית.

    טראומה לא מטופלת מעלה באופן ניכר גם את הסיכון לפתח PTSD כרוני (הפרעת דחק פוסט-טראומטית), המאופיינת בתסמינים מתמשכים וחמורים. התערבות מוקדמת יכולה לשפר מאוד את הסיכויים להצלחת הטיפול ולמנוע מצבים כרוניים.

    עוד סיבה חשובה לפנות לטיפול נפשי בהקדם היא ההכרה של הביטוח הלאומי או משרד הביטחון במצבכם. עבור אותם גופי ענק, הדרך הכי פשוטה להבין את מצבכם הנפשי היא חוות דעת של גורמי מקצוע מוסמכים. אם לא תיפגשו איתם בתוך זמן סביר, ישתמע שלא חוויתם פגיעה נפשית מהאירוע הראשוני. 
  2. לא לחכות – ולפנות לטיפול

    עבור רבים, ביטוי מילולי של רגשות וחוויות איננו עניין קל ולעתים הוא אפילו מקור לבושה. אותם אנשים יעדיפו להדחיק ולהסתיר את מצבם מתוך מחשבה שכך לא ייתפסו כקורבן או כמי ש"מתבכיינים" או מתעכבים על העבר. זה כמובן לא אומר שההשפעה של הטראומה שחוו לא ניכרת עליהם ועל סביבתם. דוגמאות מוכרות לכך הן השלכות פגיעה במערכות יחסים עם קרובים עקב נסיגה רגשית, עצבנות וקשיי תקשורת; שימוש בחומרים ממכרים ומזיקים; או אימוץ התנהגויות מסוכנות לתחושת הקלה זמנית.

    מעבר לפגיעה הנפשית, הדחקה והסתרה של מצבכם עלולות לפגוע בכם ביום שתרצו לממש את הזכויות המגיעות לכם מהמדינה. מה שאינכם מדווחים בזמן אמת – כאילו לא קרה. הקפידו ליידע את הגורמים המטפלים בכם על כל הקשיים שאתם מתמודדים איתם, כולל הנפשיים – אתם עוד עשויים לגלות שתזדקקו לתמיכה נפשית וכלכלית בהמשך.
  3. להגיש תביעה תוך שנה

    את התביעה להכרה כנפגע פעולות האיבה רצוי להגיש בתוך שנה מיום האירוע. הגשת תביעה באיחור עלולה לפגוע בזכויות ובהטבות שונות המגיעות לכם – כולל טיפול רפואי ותגמול כספי. שימו לב שהתגמול עשוי לכלול החזר הוצאות משמעותי בעד תרופות, נסיעות, טיפולי שיניים, דמי החלמה, תגמולים כספיים למי שנמנע ממנו לעבוד בשל הפגיעה ועוד. בכל אותם מצבים תתקשו לאסוף מסמכים ונתונים בדיעבד, ובכל מקרה לא תוכלו לתבוע במסגרת החוק את הנזקים והפגיעות שנגרמו לכם לאחר שנה מקרות האירוע.
  4. להבין את ההשלכות הנלוות למצבכם

    התקף לב או אירוע מוחי עשויים להיות מוכרים כפגיעת איבה, וכך גם מחלות כמו סוכרת, פסוריאזיס (ספחת), פיברומיאלגיה, דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה ועוד. הסיבה לכך היא שמצבים ביטחוניים מלחיצים עלולים להביא להשלכות בריאותיות גופניות ונפשיות – לעיתים בטווח של כמה ימים לאחר האירוע (כמו במקרה של התקף לב או אירוע מוחי), ולעתים לאחר זמן ממושך של חודש–חודשיים ויותר (כמו בדוגמאות של מחלות כרוניות ונפשיות). שימו לב שהדבר נכון גם לגבי החמרה של מחלה קיימת. המשמעות היא שאדם שנלחץ לדוגמה מרעש אזעקה וחווה התקף לב בימים שלוו לאותו אירוע, עשוי להיות מוכר כנפגע פעולות האיבה ולקבל מענקים או תגמולים רלוונטיים. מכיוון שהנושא מורכב יותר להוכחה, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי טרם הגשת תביעה וכך להימנע מטעויות שיהיה קשה לתקן בדיעבד.
  5. להכיר את מלוא הזכויות שלכם

    אין ספק שמדובר בתחום נרחב עם המון תתי-סעיפים, תנאים ושורות קטנות. זו גם הסיבה שרבים מעדיפים לפנות לעזרה משפטית מקצועית למיצוי זכויותיהם. כדי לעשות קצת סדר בבלגן, אלו הדברים שיסייעו לכם לבצע את הסינון הראשוני ולהבין היכן אתם עומדים.
  • האוכלוסיות שיכולות להיות מוכרות כנפגעי פעולות איבה: אנשי כוחות הביטחון, המשמר האזרחי, כוחות ההצלה (בין בשכר ובין כמתנדבים), אזרחים וכן בני משפחה של מי שנכח באירוע איבה (בתנאים מסוימים).
  • אם בן משפחתכם (ילד, הורה, בן זוג) מצא את מותו עקב פעולות איבה, אתם זכאים לתגמול על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה וחוק משפחות החיילים שנספו במערכה.
  • הפגיעות שעליהן ניתן לקבל הכרה: פגיעות פיזיות, נפשיות, מחלות שנגרמו או הוחמרו עקב לחץ נפשי מהאירוע ובעיות שמיעה עקב חשיפה לרעש מסיבי או פיצוץ.
  • התגמולים הכספיים העיקריים שמגיעים לכם עשויים לכלול קצבה חודשית ראשונית למי שאינו כשיר לשוב לעבודתו (גם למי שלא עבד טרם הפגיעה), קצבת נכות באחוזים משתנים (זמנית או קבועה), קצבת שירותים מיוחדים, קצבת ניידות ועוד.
  • בחלק מהמקרים תוכלו להיות מוכרים כנפגעי עבודה ולהיות זכאים לדמי פגיעה ותגמול עקב נכות. מי שהוכר גם כנפגע עבודה וגם כנפגע פעולות האיבה בגין אותו אירוע – יידרש לבחור בין התגמולים.
  • זכויות נוספות שתוכלו לקבל: פטור ממס הכנסה, תגמולים מביטוחים פרטיים ושיקום מקצועי (לימודים והשמה).

    אם אתם כבר מוכנים לצאת לדרך, זכרו: המידע המובא לפניכם אינו כולל את מלוא הזכויות וההטבות המגיעות לכם ותלוי כמובן בנסיבות מצבכם האינדיבידואלי. חשוב לקבל ייעוץ מקדים כדי להבין מול מה אתם ניצבים ואיך תוכלו לממש את מלוא הזכויות שיסייעו לכם בריפוי ובקיום יום-יומי. אל תהססו לפנות למוקד הסיוע לנפגעי פעולות האיבה של האגודה לזכויות החולה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לתמיכה וכן לייעוץ משפטי. מגיע לכם להשתקם ולהתקדם בחייכם.