את תמונות הזוועה מבוקר 7 באוקטובר יהיה קשה לשכוח. מאז אותה שבת שחורה נכנסה מדינת ישראל כולה למצב מלחמה: אלפים גויסו לחזית, נפגעים בגוף ובנפש מנסים להשתקם והמשפחות השכולות נאלצות להתמודד עם האובדן והשבר. לצד פעולות השיקום המיידיות, המטרה של רבות ורבים מתחום בריאות הנפש היא למנוע פוסט-טראומה וטראומה ממושכת, או לפחות להפחית את עוצמתן ככל האפשר. איך עושים זאת? אירית אלוני, עו"סית קלינית, פסיכותרפיסטית ומנהלת המחלקה הקלינית בעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור), מספקת כמה דרכים ראשוניות וחשובות.
מה זו פוסט-טראומה
"נתחיל מההגדרה של טראומה", מקדימה אלוני. "כשאדם חווה אירוע טראומטי, האירוע הוא איום ממשי על השלמות הנפשית או הפיזית שלו והוא מרגיש סכנת חיים. זו יכולה להיות תאונת דרכים, תקיפה מינית, פיגוע או מלחמה, אבל חייב להיות 'אירוע' שפוגע בתחושת הביטחון של הקיום. בפיגוע טרור יש משהו שהוא מאוד מפתיע, ולהפתעה יש השלכות גדולות על עוצמות הטראומה. ככל שההפתעה יותר גדולה, כך האירוע נחווה כטראומטי הרבה יותר, ולכן אירועי 7 באוקטובר נחוו בצורה טראומטית כל כך – בעיקר בגלל עוצמת ההפתעה".
כיצד באה פוסט-טראומה לידי ביטוי
לדבריה של אלוני, מיד לאחר האירוע הטראומטי יגיב האדם בתסמיני דחק (סטרס). "אלו תגובות נורמליות למצב לא נורמלי", היא מבהירה. "זו יכולה להיות תגובה פיזית, כמו עלייה במתח בשרירים, יובש בפה והזעת יתר, וזו יכולה להיות תגובה רגשית, כמו עצבנות, פחד, כעס, בכי, דאגה וחוסר מנוחה. כל התגובות הללו נורמליות בטווח של חודש אחרי האירוע, אבל אם אחרי חודש התסמינים לא עוברים, ואנחנו מתחילים להבחין בדיכאון, בחרדה, בבכי ובהימנעות – אנחנו נכנסים לתסמינים של פוסט-טראומה".
בפוסט-טראומה האדם מרגיש שהוא עובר את האירוע הטראומטי שוב ושוב. הפוסט-טראומה יכולה לבוא לידי ביטוי בפלאשבקים, בתחושת ניתוק, בסיוטים, בתחושת בושה ואשמה ובהימנעות. "אם אנחנו רואים מישהו קרוב אלינו שעובר את התסמינים האלה, כדאי להפנות אותו לטיפול", אומרת אלוני. "באופן כללי, אם מישהו עבר מצוקה – אירוע טרור או אירוע טראומטי – צריך להקיף אותו. לא לתת לו להיות לבד. אלו הדברים הראשוניים שיכולים לעזור. אנחנו ערניים לסביבה שלנו, והחברה יכולה להיות משאב נפשי מאוד גדול. אם נעזור לאדם לנרמל את התחושות, להגיד לו שהגיוני שהוא מרגיש ככה, נוכל לעזור לו להרגיש פחות לבד".
כיצד מטפלים בה
אם אכן אובחנה פוסט-טראומה, יש לא מעט דרכים לטיפול בה. "זה כבר לא רק טיפול ורבלי, יש המון סוגי טיפול", מסבירה אלוני. "יש אנשים שמטופלים דרך הגוף, אחרים דרך בעלי חיים או דיבור, יש המון דרכים לעבד טראומה. האדם צריך לעבד את הטראומה ואת הכאב בצורה שנכונה למטופל. בטראומה חלק מהעיבוד צריך להיות בנוכחות מישהו אחר, כי אז אנחנו נותנים תוקף לטראומה שהאדם עבר, במיוחד כשיש מרכיבים של בושה וכישלון: 'ציפו ממני ככה ואני מגיב אחרת', 'למה אני ממשיך לרעוד', 'למה זה לא עובר'. בתוך טיפול, מה שעושה המטפל זה להקשיב, להיות לא שיפוטי – ולעזור לתת נרטיב לסיפור".
אלוני מבהירה כי בימים אלה במיוחד, לכל אדם שהוא נפגע חרדה או טראומה בעקבות חשיפה לפעולות האיבה או לרקטות – מגיע טיפול קליני חינם מטובי המטפלים בטראומה. "זה חשוב מאוד", היא אומרת. "אדם יכול לפנות לנט"ל ולבקש טיפול – ואפנה אותו לאחד מ-300 המטפלים שלנו, בפריסה ארצית בכל הארץ. לכולם ניסיון של שנים בטיפול בטראומה, והם יעזרו לפונים להתגבר על המצב. כשהמעטפת החיצונית נסדקת, הנפש שלנו נכנסת למשבר. באמצעות טיפול יכולים נפגעי הטראומה לחזור לבנות את הבית הפנימי שלהם – להיבנות מתוך השבר".
למידע נוסף פנו למוקד הסיוע לנפגעות ונפגעי פעולות האיבה של האגודה לזכויות החולה בישראל
טלפון: 9716* / 03-6022934 שלוחה 2 | דוא"ל: agudacenter@gmail.com
מוקד הסיוע של נט"ל זמין 24/7 בטלפון 1-800-363-363