אין זה סוד שהגוף והנפש קשורים זה לזה בקשר הדוק, ומאז 7 באוקטובר הפך הקשר לקריטי מאי-פעם. מדינת ישראל כולה נמצאת במצב של סטרס ממושך, עקה שמשפיעה ישירות על מצבנו הבריאותי. בין שנכחתם פיזית ביישובי העוטף בעת המתקפה הרצחנית בשבת השחורה ובין שמצבכם הנפשי הורע בעקבות המלחמה, מגיעות לכם זכויות רבות במגוון תחומים רחב – שיעזרו לכם להשתקם בצורה הטובה ביותר ולחזור לשגרת חייכם.

מי נחשב נפגע פעולות איבה

"נתחיל מההגדרה של נפגעי פעולות האיבה", מקדים עו"ד ליאור טומשין, המתמחה במיצוי זכויות. "אלו יכולים להיות אנשים שהיו במסיבת נובה או ביישובי העוטף ונתקלו במחבלים, אנשים נפגעי חרדה – שהיו פיזית במקום הפיגוע או שסובלים מחרדה בשל ירי הרקטות, כולל קרובי משפחה של אנשים שהיו באזור האסון. האוכלוסייה שיכולה להיות רלוונטית לפגיעה בשל פעולות האיבה היא גדולה וכוללת חלק גדול ביותר מתושבי ישראל. כולנו היינו שם במידה מסוימת, כל אחד בגזרה שלו. זה יכלול גם אנשים שרצו לממ"ד ונחבלו, וכל פגיעה שקשורה איכשהו לאירועי האיבה. עם זאת, מאחר שרבים לא מכירים את הנושא הלא שגרתי הזה, נציין בנקודות את הדברים שניתן לבקש ולקבל".

לדברי עו"ד טומשין, הפגיעות הפיזיות והנפשיות לעיתים כרוכות אלו באלו. מובן שיש מקרים רבים של פגיעות פיזיות בלבד, כמו פגיעה מירי, מרסיסים, או חבלה בעת ריצה למרחב מוגן, אך לא מעט פגיעות נפשיות יכולות להוביל לתסמינים פיזיים – וגם עליהן מגיע פיצוי. "מי שלקה בחרדה, בדיכאון או בפוסט-טראומה, מי שהתפרצה אצלו סכיזופרניה או סובל מהחמרה של בעיה נפשית שכבר הייתה קיימת, יוכל להיות מוכר כנפגע פעולות האיבה", הוא מסביר. "גם אנשים שלקו בהתקף לב, באירוע מוח, במחלת הסוכרת, בפסוריאזיס (ספחת), בפיברומיאלגיה (דאבת), בוויטיליגו (בהקת) או במחלה אחרת שיכולה להתפרץ או להחמיר עקב המצב הנפשי – יוכלו להיות מוכרים כנפגעי פעולות האיבה ולקבל הזכויות הנגזרות מההכרה".

נפגעתם? הכירו את הזכויות שלכם גם אם הפגיעה אינה פיזית

"לציבור יש קושי לדעת מה צריך לעשות כדי למצות את הזכויות", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "אנחנו יודעים שהדבר הכי חשוב כדי למנוע פוסט-טראומה הוא לטפל בה כמה שיותר מהר. היום אנשים זכאים ל-24 טיפולים נפשיים במימון מלא בלי לשלם וללא צורך לקבל הכרה – רעיון נהדר. אבל האם הציבור יודע את זה? האם אנשים יודעים שמעבר לזכאות לטיפול, אם הם יוכרו כנפגעי איבה, הם יהיו זכאים גם למימון הנסיעה לקבלת הטיפול? לא תמיד, וחשוב שאנשים יידעו שיש להם זכויות שהם יכולים לממש".

נפגעי פעולות האיבה זכאים לקבל טיפול רפואי הכלול בסל הבריאות באמצעות קופות החולים, ובנוסף קיימת זכאות לקבלת טיפולים שאינם בסל. נפגעים הזקוקים לטיפול רפואי שאינו כלול בסל יוכלו לקבל אותם באמצעות הביטוח הלאומי לאחר שיוכרו כנפגעי פעולות האיבה, אך אם הם נזקקים להם מידית, הם יצטרכו לרכוש אותו באופן עצמאי ולאחר מכן לקבל החזר. מדובר בטיפולים כמו תרופות ובטכנולוגיות רפואיות שלא כלולות בסל הבריאות שבאחריות הקופות, כגון: טיפולי שיניים, קנאביס רפואי, טיפולים ברפואה משלימה, וטיפולים נפשיים לנפגעים ולבני משפחתם. עוד זכאים הנפגעים להשתתפות בהוצאות נוספות עקב הפגיעה, כמו החזר הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים, החלמה במלון אחרי אשפוז, טיפול בחמי מרפא ועוד.

כיצד מזהים פגיעה נפשית

"רק ממסיבת הטבע נובה הגיעו אלינו בסביבות 250 אנשים שנפגעו פיזית או נפשית במסיבה, ואנו מטפלים כיום במאות תיקים מאז 7 באוקטובר", מספר עו"ד טומשין. "עם זאת, יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שלא יודעים מה מגיע להם. אם היית בנובה כנראה את יודעת שחברים שלך הגישו תביעה. אם היית בשדרות ואת בלחץ נפשי, סביר פחות שתדעי שאת זכאית לזכויות מסוימות, ואם בכלל היית במרכז הארץ ונפגעת מחרדה – כנראה לא תדעי בכלל שיש לך זכויות. בהרצאה שנשאתי בבית לוינשטיין נכח אדם שהיה בריא לחלוטין, אך חטף אירוע מוחי ב-8 באוקטובר. הוא היה במרכז הארץ והאזעקות והירידות למקלט גרמו לו ללחץ נפשי, ולמחרת הוא התעורר עם אירוע מוח. הוא ידע לומר שזה קרה מסטרס אדיר שהוא היה מצוי בו במהלך כל השבת השחורה, וזה מוכר כפגיעת איבה. אם בוועדת הנכות ייקבע שהוא לא יכול לעבוד יותר, הוא יוכל לקבל עד 12 אלף שקל בחודש".

ומה לגבי נפגעי החרדה? "זה שיש לי מצב רוח רע ואני בדיכאון מהמצב לא הופך אותי למי שיוכר כנפגע פעולות האיבה", מבהיר טומשין. "הזכאות קיימת רק אם נשארתי עם נזק נפשי, ובהתאם לרמת הנזק אקבל את הזכויות לטיפול רפואי והפיצוי הכספי, שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים".

"אם הבריאות חשובה לך, חשוב שתדע את זכויותיך", מסכם בן יעקב. "חשוב לפעול לקבל אותן. אנחנו באגודה מסייעים לאנשים למצות את זכאותם לטיפול רפואי, ובימים קשים אלו אנו פועלים לסייע לנפגעי פעולות האיבה ולאפשר להם לקבל טיפול רפואי טוב יותר שהם זכאים לו".

למידע נוסף פנו לאגודה לזכויות החולה בישראל >>