זה לא סוד שלחץ מכל הסוגים, עלול להחמיר ולהגביר מחלות קיימות, כמו מיגרנות, סוכרת ולחץ דם גבוה, וכן להוביל להתפרצות מחלות חדשות ומצבים רפואיים שונים.

מצבי חרדה ולחץ ארוכי טווח, ממש כמו המצב הקשה והמורכב שאנו מתמודדים עמו בשבועות האחרונים, עשויים לפגוע בבריאות של כולנו אך כמובן שיש צורך לשים לב במיוחד לאוכלוסייה הסובלות ממחלות כרוניות בכל הגילאים וכאלה הסובלים מדיכוי חיסוני.

התקפי חרדה יכולים להופיע בכל רגע ובכל זמן ללא קשר לאירוע המסוים שהיווה את הטריגר. הם יכולים לגרום לדפיקות לב מהירות, ממש עד לתחושה של כאב בחזה המזכיר התקף לב, קושי בהכנסת אוויר ודופק מהיר. לעיתים, בשל נשימות מהירות ושטחיות ישנה תגובת כיווץ של כפות הידיים ו"נעילה" של האצבעות והלסת.

כיצד חרדה משפיעה על מחלות כרוניות?

כשאנו חשים חרדה או לחץ, מי שבעצם מוביל את גופינו היא מערכת העצבים הסימפתטית, זו שעובדת כשאנו רצים, בורחים או אפילו פצועים. כתוצאה מכך, הגוף בעצם נמצא במצב של FIGHT OR FLIGHT ועוסק ב"הישרדות". הדופק מואץ, מערכת העיכול מתרוקנת ואנו נושמים מהר. אלו גורמים כמובן לעלייה בלחץ הדם. מי שסובל באופן כרוני מלחץ דם גבוה, רצוי שימדוד את הערכים מדי יום-יומיים ויוודא שהוא מצליח לשמור על איזון.

סוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית אשר בדרך כלל מתפרצת בגיל צעיר. רבים מהמטופלים מדווחים על יציאה מאיזון ותסמינים לאחר מצב דחק נפשי או פיזי. יש לעקוב אחרי סימפטומים חדשים כמו שתייה מרובה, תחושת יובש בפה, הגברת בכמות השתן וירידה משמעותית במשקל ובמידת הצורך להיוועץ בהקדם בגורמים המטפלים.

חולי סוכרת מסוג 2, שבדרך כלל מתחילה בגילאים מבוגרים יותר, עלולים לסבול מרמות סוכר לא מאוזנות בדם בשל אכילה לא מסודרת עקב יציאה מהשגרה, עליית רמות הסוכר בדם עקב לחץ נפשי וחלק לעיתים שוכחים להזריק אינסולין בזמן או למדוד ערכי סוכר בגלל שדעתם מוסחת בשל המצב. יש להקפיד על מדידות תקניות ותפריט מסודר ככל הניתן כדי לשמור על הערכים מאוזנים ולשלוט במחלה.

מטופלים הסובלים ממיגרנות וכאבי ראש עלולים לחוות התקפים תכופים וארוכים יותר. חובה להקפיד על טיפול מונע למי שרגיל ליטול וכן על טיפול מהיר למי שחש כי מתחילים אצלו סימפטומים המנבאים התקף (אאורה) . כדאי להימנע מחשיפה מוגברת למסכים ולהקפיד על שינה איכותית ודיאטה מתאימה, דלה בסוכרים, כדי להפחית ככל הניתן את ההשפעה של המצב על תדירות התקפי המיגרנה.

גם מחלות אוטואימוניות (לופוס/ דלקות פרקים שגרוניות / טרשת נפוצה) עלולות להחמיר ולהתפרץ ביתר שאת בתקופות של לחץ וחרדה. מדובר במחלות הנגרמות מתגובה מוטעית של מערכת החיסון נגד תאים ורקמות בריאים, ללא נוכחות של גורם זר בגוף כחיידק או נגיף. כתוצאה מכך "הגוף תוקף את עצמו". חשוב שמטופלים הסובלים ממחלות אוטואימוניות יהיו קשובים לגופם, יהיו מאוזנים עם מינוני הטיפול מדכא החיסון אותו הם נוטלים וימנעו מחשיפה לטריגרים.

אוכלוסיות שסובלות ממחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס, מדווחות על יותר שלשולים, דימום ממערכת העיכול והתלקחות של המחלה בתקופות של לחץ נפשי. גם כאן, חשוב מאוד להיות "עם היד על הדופק" ולשים לב להחמרה. יש להתייעץ עם הרופאים המטפלים לגבי צורך בבדיקות מעקב תכופות יותר. לשמור על דיאטה מתאימה ולהקפיד על נטילת הטיפול התרופתי.

מטופלים בעלי מערכת חיסונית חלשה (מדוכאי חיסון) עלולים לסבול יותר מפצעים בחלל הפה וזיהומים אחרים, ויראליים וחיידקיים, במידה והם מתמודדים עם לחץ נפשי. לכן כדאי שבעת זו ינקטו במשנה זהירות במגע וקרבה לאנשים חולים ולמקומות בסיכון מוגבר לזיהומים כמו בתי חולים ומרפאות, ובמהלך הטיפול בהם ויש להקפיד על מיגון מתאים הן למטופל והן לגורם המטפל כמו שימוש במסכה.

מטופלים הסובלים ממחלות ריאה או אסטמה צריכים גם הם להישמר שכן לחץ וחרדה משבשים לעיתים את יכולת הנשימה הסדירה שלנו וכן מגבירים התקפי קוצר נשימה. חשוב להקפיד להצטייד במכשיר אינהלציה ומשאפים מתאימים עבור מטופלים בזמינות גבוהה וכן חשוב לאוורר את הבית בו הם שוהים כמה שניתן ואף לאוורר מדי יום את המרחב המוגן במידה וישנה אפשרות לעשות זאת.

גם מערכת השלד והיציבה שלנו מושפעים מאוד מהאופן שבו אנו מתפקדים נפשית ביום יום. בזמן תקופות לחץ וסטרס, אנו נוטים להיות כפופים יותר והשרירים מתוחים יותר, ולכן מחלות כמו פיברומיאלגיה ותסמונת הכאב הכרוני מתפתחות לעיתים קרובות בזמן תקופות של חרדה ולחץ. במקרים של התקפי כאב יש להקפיד לקבל טיפול מותאם אישית, כמו פיזיותרפיה, הידרותרפיה ודיקור, או להיעזר בטיפול תרופתי, בהיוועצות עם הגורמים המטפלים.

ד"ר ענבל קדמן  (צילום: מכבי שירות בריאות)
ד"ר ענבל קדמן | צילום: מכבי שירות בריאות

תזונה, שינה ופעילות גופנית: המפתח לשמירה על הבריאות

בתקופה מאתגרת זו, כלל חלקי האוכלוסייה, ואלו הסובלים ממחלות כרוניות בפרט, צריכים להשתדל לשמור על אורח חיים בריא ככל הניתן כדי להפחית את הסיכון להתפרצות מחלות כרוניות ואחרות. זכרו כי תזונה מאוזנת ובריאה, שינה איכותית (ככל האפשר במציאות עמה אנו מתמודדים) ופעילות גופנית סדורה יאפשרו לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב ולהפחית את הסיכונים הבריאותיים.

חשוב להדגיש שמחקרים מראים כי פעילות גופנית אירובית בקצב בינוני על בסיס קבוע מפחיתה משמעותית את התסמינים של דיכאון וחרדה כך שספורט הוא מצוין גם לנפש שלנו!

כך או כך, אל תישארו לבד עם התחושות המכבידות על הנפש. תמיד ובמיוחד בתקופה זו, קיימים גופים רבים אליהם ניתן לפנות אם ישנה הרגשה שאנחנו לא מצליחים להתגבר על המצב בכוחות עצמנו. כדאי מאוד לדברר את הרגשות ולקבל כלים פרקטיים לשפר את הבריאות הנפשית שלנו ולחזק את החוסן האישי.

בימים אלו מכבי שירותי בריאות מפעילה קו סיוע מיוחד לתמיכה נפשית המאויש ע״י עובדות ועובדים סוציאליים. המוקד זמין לחברי וחברות מכבי דרך מוקד מכבי ללא הפסקה במספר 3555*.
בנוסף, באפשרות חברי מכבי לקבל גם טיפול ממוקד לסיוע בהתמודדות נפשית עם המשבר באמצעות שלוש שיחות עם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים דרך 3028*.
במידה ויש צורך בהיוועצות מידית עם רופאי משפחה או ילדים במקרה של מצבים רפואיים דחופים, ניתן להתקשר למוקד ייעוץ רפואי ייעודי שפתחה מכבי ופעיל 24/7 דרך *6101 או למוקד האחיות של מכבי הפעיל גם הוא בכל שעות היממה דרך *3555.

למידע מלא על הפעילות והשירותים ולתכנים רלוונטיים נוספים היכנסו לאתר מכבי >>