אנשים מבוגרים מווסתים רגש בצורה יעילה ומצליחים לשמר את תחושת הרווחה הנפשית בצורה טובה, משום שהניסיון שצברו לאורך שנות חייהם עזר להם לפתח אסטרטגיות לוויסות רגשי. עם זאת, היתרונות הללו לעיתים מתבטלים לנוכח חשיפה למצבי לחץ מתמשכים כמו המציאות שאנו חווים בימים אלו במדינה.
אנו נמצאים כעת אחרי שבוע נוסף של מלחמה לאחר שנחשפנו למראות קשים ועדויות מערערות. כבכל גיל, גם בגיל השלישי, מראות אלו מטלטלים ועשויים לעורר חרדה.
כשהמוח מתקשה להבחין בין מחשבה למציאות: התסמינים של חרדה
מהי חרדה? חרדה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל המחשבה שמשהו רע עומד להתרחש. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות על איום וסכנה ועלולות להופיע באופן מודע ובאופן שאינו מודע. המוח שלנו אינו יודע להבחין בין מחשבה לבין מציאות, וכאשר החרדה הופכת גבוהה, המוח עשוי להכניס את הגוף לשליטה של "טייס אוטומטי" אשר בתורו ייצר שורה של תגובות פיזיות על מנת לאפשר לאדם לברוח או להילחם באיום בצורה הטובה ביותר.
תדמיינו אדם שנמצא בשדה הקרב וצריך להילחם: בעת קרב אין זמן להשקיע אנרגיה בעיכול אוכל, ולכן לעיתים אדם שחש התקף חרדה יחוש מיחושים בבטן, או הפרעות בעיכול. בעת קרב אנחנו צריכים או להילחם או לברוח, ועל כן המוח יפקוד להעביר בבת אחת הרבה דם לידיים ולרגלים, התוצאה היא שבעת התקף חרדה נחוש חולשה ברגליים מעודף הדם שמועבר אליהן, ולעיתים אפילו נימול ומתח בשרירים. לעיתים נחוש זיעה כך שהגוף יוכל לקרר את עצמו. דפיקות הלב מתאימות עצמן לפעילות נמרצת, והדם המועבר בבת אחת מהראש לגפים עשוי לעורר כאב ראש או סחרחורת.
התגובה האבולוציונית לחרדה הינה תגובה הבאה לשמור עלינו בשעת קרב, אך היא אינה יעילה כאשר אנחנו בסלון ביתנו. הסימפטומים הרגשים כמו עצבנות, חוסר אונים ורגשות אשם, לצד הסימפטומים הקוגניטיביים וההתנהגותיים כמו קושי להיות קשוב ומרוכז, חוסר מנוחה, והימנעות מעוררים מצוקה רבה.
לשתף, להיתמך ולהשתחרר מסטיגמות: איך ניתן להתמודד עם רמת חרדה גבוהה בגיל המבוגר?
- חשוב לדעת שתגובות פחד ולחץ הן תגובות נורמליות למצב שאינו נורמלי, ואופן ההתמודדות של כל אחד מאתנו הוא שונה.
- חשוב מאוד לא להישאר לבד עם התחושות - תשתפו. זה יכול להיות האנשים הקרובים אלינו ביותר (משפחה, חברים, שכנים), מכרים מהמעגל שני, או קבוצות פייסבוק שאנחנו חברים בהן. ניתן להצטרף למגוון פעילויות הנערכות בימים אלו עבור הגיל השלישי בערים השונות וע"י ארגונים שונים, במרחבים מוגנים או באופן מקוון, על מנת להרגיש חלק מקהילה. העיקר לא להישאר לבד עם התחושות.
- בני הגיל השלישי נוטים פחות לגשת לטיפול פסיכולוגי, בשל דעות קדומות וסטיגמות שהשתרשו לאורך השנים. טיפול עשוי לתת כלים חשובים על מנת להתמודד עם החרדה. אל תישארו איתה לבד.
- מותר ורצוי לבקש עזרה נפשית ופיזית! ניתן להיעזר ביוזמות ציבוריות (קופת החולים, מועצה מקומית או עירייה).
- חשוב להישאר פעילים פיסית ולשמור על סדר יום - יש בכך להעניק תחושה של שליטה וביטחון. רבים מכם עוזרים עם הנכדים שאינם נמצאים במסגרות החינוך ומאפשרים לעורף להיות חזק, מתפקד ומגויס. אם אינכם נמצאים יחד עם הנכדים - ניתן לעשות מנהג של שעה קבועה בה אתם יוצרים קשר עם בני המשפחה ומשוחחים (דרך שיחת טלפון, הודעה ועוד).
- אם מתאפשר - כדאי לנסות להתנדב באופן אקטיבי על מנת שלא נהיה רק נעזרים אלא גם עוזרים. ניתן לחפש יוזמות התנדבותיות באזוריכם (לדוגמא: לבשל בבית עבור משפחות שפונו או עבור חיילים, להתגייס ליוזמות כארגון חבילות ושינוע מצרכים, לעזור בארגונים בהם יש מחסור בעובדים בשל המצב וכמובן אם יש ברשותם ידע מקצועי רלוונטי – להציע את שירותכם בתחום זה (מקצועות הבריאות, מקצועות הטיפול וכד').
- עד כמה שזה קשה - עלינו לווסת את כמות התקשורת שאנחנו צורכים. לכולנו קשה להתנתק עכשיו. אני שומעת לא פעם אנשים המתארים תחושות של אשמה - כיצד אני יכול להתנתק כשיש אנשים שאין להם את הפריווילגיה להתנתק מהאסון הנוראי? חשוב לזכור שאנחנו ניצבים בפני מערכה ארוכה, ועלינו לשמור על כוחנו, וככל שנהיה יותר חשופים לקושי ומצוקה - נפגע בעצמנו ובחוסן האישי. הסרטונים המופצים והמשודרים בתקשורת הינם קשים מאוד לצפייה לעיתים, בעלי תכנים שקשה להכיל, ולכן עדיף לקרוא על פני צפייה בסרטונים עדיף לצפות בחדשות בתדירות של אפילו אחת לשעה - על פני להישאר דבוקים ללא הפוגה למסך.
- שימרו על הבריאות הפיסית שלכם - על מנת לווסת עוררות וחרדה עלינו להשתדל ככל הניתן לשמור כבשגרה על תזונה נכונה ומאוזנת, שינה מספקת, פעילות גופנית וחברותא. נפש בריאה בגוף בריא.
המרכז הרפואי השיקומי והסיעודי של בית בלב בראשון לציון | צילום: בית בלב