יצאנו לבדוק איך בנייני האומה הפכו למוקד כל כך חשוב ומשמעותי להיסטוריה של המדינה, ומה ההתחדשות הצפויה במקום בעתיד.

מאז ותמיד – בנייני האומה

המקום  שהיווה בית לעשרות אירועים היסטוריים ששינו את פני המדינה מאז הקמתה, הוא כמובן בנייני האומה. מהקונגרס הציוני הראשון, דרך זכייתה של המדינה באירוויזיון ועד לטקס 90 שנה לנשיא שמעון פרס – אין ספק שבנייני האומה והאירועים האדירים שהתרחשו בהם תמיד שימשו מקור לגאווה לאומית, עבור כולנו.

ואכן, האירוע המשמעותי הראשון שנערך בבנייני האומה, היה הקונגרס הציוני בשנת 1951. בתחילת הדרך, בנייני האומה תוכנן והוקם כמשכן לקונגרס הציוני, שנדד מאז הקמתו בין ערים שונות באירופה. עם תקומתו של העם היהודי בארץ ישראל, הוא מצא בית של קבע בבנייני האומה. מקימי והוגי בנייני האומה למעשה צפו את העתיד, כך שהמתחם תוכנן כמרכז קונגרסים וכינוסים בינלאומיים. וכך, האירוע הראשון בבנייני האומה היה הקונגרס הציוני הכ"ג שהתקיים בו עוד בטרם הושלמה בנייתו.

הקונגרס הציוני בשנת 1964 (צילום: משה פרידן )
הקונגרס הציוני בשנת 1964 | צילום: משה פרידן

עם השנים, בנייני האומה הפכו ממש למוקד עלייה לרגל לאירועים משמעותיים לעם בישראל, ממגוון תחומים. כך למשל, בשנת 1979 נערך בישראל האירוויזיון הראשון. איך זה קרה? לאחר שהשיר האייקוני "אבניבי" בביצוע יזהר כהן זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר, ובמקום הראשון באירוויזיון, הוא הביא את תחרות האירוויזיון עד לבנייני האומה בירושלים. גם בתחרות זו זכה שיר ישראלי, "הללויה" בביצועם של גלי עטרי וחלב ודבש. וזה לא נגמר כאן - 20 שנה אחר כך, בשנת 1999, בניייני האומה אירחו בשנית את תחרות האירוויזיון, והפעם בעקבות זכייתה שנה קודם לכן של דנה אינטרנשיונל בתחרות עם השיר "דיווה".

בשנת 2008 הצטרפה עוד חגיגה ללו"ז השנתי של בנייני האומה, כנשיא המדינה דאז, שמעון פרס, השיק את ועידת הנשיא, שבהן לקחו חלק במהלך השנים אלפי מנהיגים, מדינאים, אנשי עסקים וסלבס מכל רחבי העולם. לשיא הגיעה הוועידה בשנת 2013, כשבנייני האומה היוו שוב מקור לגאווה ואחדות לאומית, כשנערך בה טקס לציון יום הולדתו ה-90 של הנשיא פרס. זו מסיבת יום הולדת שעוד לא נראתה פה: אלפי מוזמנים מהארץ ומהעולם השתתפו הערב באירוע המרכזי שנערך בבנייני האומה. מחוץ לאולם המרכזי נערכה קבלת פנים חגיגית, בה השתתפו רבים ומוכרים: בכירי מערכת הביטחון דאז כמו גנץ ופרדו, מנהלי הבנקים, אנשי עסקים, כוכבי בידור ואחרים. ראשון המברכים על הבמה היה ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. שיא הערב הגיע עם הופעתה של ברברה סטרייסנד ששרה את "אבינו מלכנו" לבקשתו של הנשיא פרס, ואת שירה "People". בתום הופעתה, הקהל כולו עמד על רגליו בבנייני האומה.

ועידת הנשיא חגיגות 90 שנה לשמעון פרס (צילום: מיכל פתאל)
ועידת הנשיא חגיגות 90 שנה לנשיא שמעון פרס 2013 | צילום: מיכל פתאל

מקור לאחדות וגאווה גם בהווה ובעתיד

גם בימים קשים וברגעי משבר שעוברים עלינו, בנייני האומה היו ונשארו מקור לגאווה, כמקום שמאחד בין כל חלקי העם ומאפשר לכולנו לשים את המחלוקות בצד ופשוט להנות מהישראליות שלנו, במובן הכי יפה ופשוט של המילה.

גם בשנת 2022, בנייני האומה היו מוקד מרכזי בישראל ובית לאירועים היסטוריים. רק בשנה שעברה התקיימו בבנייני האומה כ-7 כנסים בינלאומיים, ובשנת 2023 צפויים להתקיים לא פחות מ-13 כנסים בינלאומיים, שרובם מתחומי ההייטק והרפואה. ״"המרכז סיכם את שנת 2022 אשר הפכה באופן רשמי לשנת שיא בפעילות החברה מאז הקמתה, כשמחזור הפעילות ורווחי החברה עלו בשיעור של כ-25% לעומת שנות הפעילות שלפני הקורונה 2018 ו-2019״, מספר אלכס אלטר, מ״מ מנכ״ל בנייני האומה ומוסיף, ״על מנת להגיע להישג חסר התקדים הזה, הנהלת החברה ביצעה בשנתיים האחרונות שינוי אסטרטגי שכלל מעבר מבית שמארח אירועים וכנסים לבית שיוזם ומפיק אירועים, כנסים, מופעי תרבות ופסטיבלים בבנייני האומה – כדוגמת "במת האומה" – מותג חדש של בנייני האומה אשר מארח מופעים משולבים עם חווייה קולינרית. 

לאחר 70 שנה מוצלחות, בנייני האומה עומדים בפני פרויקט התחדשות יוצא דופן. מדובר בתוכנית פיתוחי ובינוי בהשקעה של קרוב ל-800 מיליון שקלים, שתרחיב את שטחי אולמות התצוגה והתערוכות, תקים שלושה בתי מלון ברמה של 4 ו-5 כוכבים, שני מגדלי משרדים, שטחי מסחר ופנאי ועוד. מעב רלכך, יוקם מרכז קונגרסים בינלאומי בשטח של 55 אלף מ״ר. ״מדובר במתחם המתקדם ביותר במזרח התיכון״, מצהיר אלטר.

הדמייה של מרכז הכנסים העתידי (צילום: Exterior-V03- 1912)
הדמייה של מרכז הכנסים העתידי | צילום: Exterior-V03- 1912

״הגידול בפעילות של בנייני האומה ירושלים לווה בביצוע השקעות מאסיביות בטכנולוגיה ובציוד אלקטרוני מהמתקדמים ביותר בעולם לאולמות הרבים שבמרכז״, חושף אלטר ומתאר, ״במסגרת המהלך הותקן ציוד הגברה ותאורה חדיש ואיכותי באודיטוריום אוסישקין, שהוא הגדול בארץ ומכיל כ-3000 מקומות ישיבה. כמו כן, מסכי לד חדשים הוצבו ברחבי

האולמות במרכז. המרכז פיתח מפת תלת מימד של 27 אולמות המאפשרת לכל מזמין אירוע/כנס/יריד לבחור את צורת הישיבה באולם, מיקום הבמה וכו׳, ולנהל את האירוע שלו בדרך הפשוטה והאופטימאלית ביותר. בנוסף, בנייני האומה הקימו מרכז קונגרסים וירטואלי של פלטפורמה WEB ואפליקציה שמאפשרת לשלב בין הכינוס הפיזי שמתקיים באולמות מרכז הקונגרסים עם משתתפים רבים נוספים מרחבי הארץ והעולם באופן וריטואלי באמצעות החיבור לאפליקציה. אחד האולמות במרכז עבר הסבה והוקם בו ׳אולפני האומה׳, אולפן השידורים הגדול ביותר בירושלים״.

אז נראה שגם אחרי 70 שנה, עם כל ההיסטוריה הענפה שטומן בחובו המקום המיוחד הזה, יש עדיין עתיד חדשני שצפוי לבנייני האומה. ״בנייני האומה מוביל במרכז לכנסים היברידיים בכך שכנסים שיערכו במרכז הקונגרסים יוכלו להיות מלווים מעתה ב-׳אולפן הכנס׳ ומהדורת חדשות שתשדר את האירוע למשתתפים ברשתות החברתיות כולל ראיונות ומפגשים עם אורחי הכנס מהארץ ומשתתפים מהעולם. בנייני האומה עם הפנים קדימה ומקדמת בשנים האחרונות פרויקט פיתוח גדול ביותר שאמור להפוך את מרכז הקונגרסים הבינ״ל ירושלים, בנייני האומה, לאחד ממרכזי הקונגרסים הגדולים, המשוכללים והחדישים באירופה וככזה, להתחרות באירוח כנסים עם מרכזי הקונגרסים המובילים ביותר בעולם״, הוא מסכם.