נתקעתם בטיול בלי מסנן קרינה? יש פתרון טבעי ומדעי | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
היציאה לטבע יכולה לחשוף בפנינו יותר מנופים חדשים: מעדויות היסטוריות בנות מיליוני שנים ועד לבעלי-חיים וצמחים שטומנים בחובם גילויים מדעיים. לרגל יום המדע הישראלי שמוביל משרד המדע, אספנו עבורכם טיפים לדרכים שבהם תוכלו להפוך את הטיול שלכם עם הילדים לטיול מעשיר שכולל התנסות, חקר וגילוי עובדות על העולם, כמו מדענים ומדעניות קטנים. במכתש רמון תגלו מאובנים בני מיליוני שנה, במדבר יהודה תכינו לעצמכם מסנן קרינה, ואם תתעייפו, תהיו רגועים! נלמד אתכם איך לרקוח שמן לעיסוי המפרקים מצמח הפיגם המצוי ביער מענית.
בעקבות המאובנים
כך למשל, במידה ומצאתם מאובן בעל צורת שלד כדורית, המעוטר קוצים ומאופיין בסימטריה מחומשת, המגדיר שבאתר יגלה לכם כי ככל הנראה מדובר בקיפוד-ים. קיפודי ים רגולריים קיימים מזה 450 מיליון שנה. הם חיים על גבי סלעים עד לעומק של 1000 מטר וניזונים מאצות ובע"ח נוספים החיים בקרבתם. לעומת זאת, אם שלד המאובן דומה יותר לתולעת גדולה אז מרב הסיכויים שמצאתם טורף ימי החי סמוך לקרקעית בים רדוד אשר היה נפוץ לפני 85 מיליון שנה בכל רחבי אוקיינוס תטיס הקדום. המאובנים משמשים חוקרים וחוקרות לקביעת גיל הסלע, הבנת התנאים הסביבתיים ששררו בארץ לפני מיליוני שנים ורצף ההתפתחות של החי והצומח.
אם החיפוש אינו בשבילכם, ואתם כבר סקרנים לראות מאובן – תטיילו ל'קיר האמוניטים' שבמכתש רמון. הקיר נמצא בצדו החיצוני-דרומי של המכתש וייחודו בריכוז מרשים של מאובני אמוניטים, שבלולי ענק טורפים בני 90 מיליון שנה, שטבועים בו.
צמחי המדבר - חכמים בשמש
יציאה לטבע יכולה בקלות להפוך למסע מדעי מעניין | צילום:
פלאש 90, דודו גרישפן, חדשות
ממצאים ראשונים ממחקר בהובלתה של ד"ר שושנה אדר, חוקרת במרכז מחקר ופיתוח אזורי יהודה שבתמיכת משרד המדע, מראה כי לצמחיית מדבר יהודה יכולות סינון קרינה טבעיות מרשימות של קרני ה-UVA וה-UVB. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהשמש מזיקה לצמחים בדומה לאופן שבו היא מזיקה לנו, ולכן צמחים הגדלים בסביבה חמה פיתחו מנגנוני הגנה מפני השמש. ייצור של חומרים מסנני קרינה הוא אחד מהם. צוות החוקרים מצא כי צמחים ירוקי-עד, שאינם בשרניים, ובעלי שטח מגע גדול עם הסביבה - עלים יחסים רחבים וגדולים - הם בעלי יכולות גבוהות של ייצור מסנני קרינה.
אז אם נתקעתם בטיול בשטח מדברי ללא מסנן קרינה, תוכלו לרקוח באמצעות הצמחייה המקומית קרם הגנה משלכם. כתשו את העלים - למשל, של נענע, שיבא או זעתר - ערבבו אותם בתמיסה עם מים לשתייה במשך כמה דקות, ואת הנוזל מירחו על העור. משום שזו תערובת ולא משחה מרוכזת של החומר הפעיל, שימו לב שלא מדובר בפתרון שמספק את ההגנה הגבוהה של מסנן קרינה ועל כן הימנעו מחשיפה ארוכה לשמש.
ובחזרה לשורשים
ביער מענית לדוגמא תוכלו למצוא את צמח הפיגם, משכך כאבים טבעי שיעיל במיוחד בטיפול בדלקות פרקים. הזעתר שליקטתם יכול לסייע לכם בפתרון בעיות נשימה. דקלה באשר, מדריכת קבוצות חקר בחממה האקולוגית בעין-שמר מסבירה כיצד אנו יכולים להיעזר בסביבה שלנו לא רק כדי לשרוד, אלא כדי לחיות טוב ובריא.
לפני שמלקטים – חשוב להכיר את העקרונות הבאים: ראשית, עליכם לזהות את הצמח בוודאות. אין ללקט מצדי כבישים או בסמוך לשדות חקלאיים מסחריים המשתמשים בהדברה. הכי טוב ללקט צמחי בר שגדלים בסביבתכם, ולבחור עלים רעננים וחזקים. את הליקוט יש לעשות באופן שיאפשר לצמח המשכיות, אסור לקטוף יותר ממה שהצמח מסוגל לייצר.
קיימות שיטות שונות לשימור צמחים, מרביתן מוכרות לנו מהיום-יום. הנפוצות הן ייבוש, על-ידי תלייה במקום מאוורר ומוצל, מיצוי בשמן-זית על-ידי השרייה למשך חודש, שימור באלכוהול או חומץ, חליטה, ועשיית סירופ על-ידי הרתחה והוספת סוכר.
ביער מענית תוכלו למצוא בתקופה זו של השנה, בצל, שיחים של פיגם (רודא), צמח בעל ריח חריף ועלים בצורת חמסה. הפיגם הינו בעל תכונות אנטי-דלקתיות ושיכוך כאבים חזקות. לאחר שמיציתם אותו בשמן, ניתן לעסות באמצעותו מפרקים ושרירים מודלקים.
*הכתבה בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן