מכון "חרוב" הוקם בשנת 2007 מיסודה של קרן שוסטרמן ישראל, מתוך ההבנה כי ישראל נעדרת גוף מקצועי שמטרתו היא הכשרה והנחלת ידע לאנשי מקצוע בתחומי הטיפול בהזנחה והתעללות בילדים. כיום, מכון "חרוב" הוא הגוף המוביל בישראל ומהמובילים בעולם, שפועל לטובת פיתוח כלים פרקטים והנחלת ידע לאנשי מקצוע בתחום. לצד אנשי המקצוע, פעול המכון להכשרת חוקרים, הורים וילדים ועובדי סמך מקצועיים במניעה, איתור, טיפול ושיקום ילדים נפגעי התעללות והזנחה. המכון מבצע את המשימה בכל היבט: רפואי, משפטי, נפשי, חינוכי וחברתי. מאז הקמתו, הגדיל המכון את פעילותו ואת רוחב היקפה. בתוך כך, מספר הפעילויות שמקיים המכון כמדי שנה גדל באופן דרמטי, בארץ ובעולם. כיום מפעיל המכון מספר מיזמים ופרויקטים בנושא התעללות והזנחה. הבולט בהם הוא פרויקט המוגנות של ילדים בבתי מלון.
לאחר אירועי השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פונו מאות אלפי תושבים אל בתי מלון ברחבי הארץ וביניהם גם ילדים. במכון "חרוב" הבינו את הצורך בפרויקט המוגנות לאחר מספר מקרים לא מבוטל של פגיעות בילדים אלו, על ידי גורמים בלתי רצויים שהסתננו אל בתי המלון.
"לצערנו, אנו למודי ניסיון ממקרים דומים בעבר, כמו ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה, ומצבי משבר לאומיים כמו מגפת הקורונה, ויודעים שהראשונים להיפגע הם תמיד הילדים" מספרת עו"ד עופרה בן מאיר, מנהלת קמפוס חרוב לילדים. "העקירה של משפחות וקהילות שלמות מבתיהן אל תוך בתי המלון, כשברקע האירועים הטראומתיים של השבעה באוקטובר, קרעה ילדים מהשגרה המוכרת להם, שיבשה את המסגרות היציבות בחייהם, הן המשפחתיות והן החינוכיות. בהתאם לכך, הגיעו לבתי המלון הרבה מתנדבים, שלרובם הייתה כוונה טובה ורצון לעשות טוב עבור הילדים הללו, אבל לצערי, ביניהם "הסתננו" אנשים שביקשו לנצל את הפגיעות של הילדים, על מנת להרע להם, דווקא בשעתם הקשה ביותר. היעדרו של פיקוח ראוי על הגורמים שנכנסו למלונות עורר בקרב צוות המכון את הצורך המיידי בהקמת פרויקט המוגנות לילדים בבתי מלון".
עוד מוסיפה בן מאיר ואומרת כי "במקביל, חשוב לזכור כי גם טרם השבעה באוקטובר, ילדים נפגעו בבתיהם. העקירה אל בתי המלון לא הפסיקה את ההתעללות. להיפך, במקרים רבים, עקב הטראומה, אובדן העבודה של ההורים, שעות פנאי מרובות של הילדים והצפיפות בחדרים – ההתעלות אף החמירה."
כיצד מתבצעת פעילות הצוות בבתי המלון?
"בשלב הראשון מיפינו את מכלול הצרכים של המפונים. לאחר מכן, הפקנו סדרת פוסטרים הפונים לאנשי מקצוע והורים יחד, הכוללים את עשרת הדיברות של מכון "חרוב" למוגנות הילדים בבתי המלון ומסבירים את הצורך וחינוך הילדים למוגנות. במקביל, הפקנו סרטון קצר שהופץ בקרב הקהילות, והתחלנו סדרה של הרצאות בבתי המלון לאוכלוסיות השונות: הורים, אנשי מקצוע, אנשי פיקוד העורף, מורות, חיילות ועוד".
מהם האתגרים הייחודיים בפרויקט ואלו בולטים במיוחד?
"האתגר המשמעותי ביותר שנתקלנו בו הוא חוסר הפְּנִיּוּת של הקהילות להתעסק בנושא חשוב זה. פגיעות בילדים הוא נושא מושתק גם בימים כתיקונם. אף אחד לא רוצה לבלות בהרצאה על פגיעות בילדים על חשבון שעות הפנאי שלו, בוודאי כשברקע ישנו שבר קשה כל כך שפקד את החברה הישראלית כולה, אתו הם נאלצים להתמודד. הקושי המרכזי מול הקהילות שפונו מדרום הארץ בשבועות הראשונים אחרי השבעה באוקטובר היה להביא אותן למצב בו הן פנויות להקשיב בנושא. בשלבים מאוחרים יותר, שעה שהקהילות החלו להתארגן לטובת חזרה לבתים, אבדה הנגישות אליהן.
אתגר נוסף קיים מול הקהילות המפונות מהצפון. מחד, אנו מקבלים מהן קצת יתר היענות. מאידך, המצוקות שם מאוד קשות כמו אנשים שפרנסתם נפגעה ועד לרגע זה אין להם אופק או צפי לשיבה הביתה. במצבים כאלו מאוד קשה לגייס אותם לטובת הנושא החשוב הזה." מסכמת בן מאיר.
"תמיכה רגשית היא בסיס למניעה וטיפול בפגיעה"
נעמי גוטמן, עובדת סוציאלית בכירה ומנהלת תחום הטיפול במכון "חרוב", מספרת על העבודה עם הילדים וההורים בבתי המלון: "מכון חרוב עוסק בהנחלה של ידע לאנשי מקצוע והורים בנושא פגיעות והתעללות בילדים. בהרצאות שאנחנו מקיימים בבתי המלון, אנו מלמדים ומעניקים כלים פרקטים, הן להורים והן לאנשי המקצוע שעוזרים להם להגן על הילדים ולהבין כיצד יש לדבר איתם. אנחנו רואים כיצד ההרצאות האלה מחלחלות הלכה למעשה דרך השאלות שעולות לגבי עזרה בזיהוי הפגיעה או לגבי ההיבטים החוקיים של הנושא".
באילו דרכים יוצרים מרחב בטוח עבור ילדים?
"בראש ובראשונה יש צורך בשיתוף הפעולה המלא של ההורים ולאחר מכן של אנשי המקצוע וצוות המלון. רק כך ניתן לייצר מודעות למצב והבנה שאכן ישנה מציאות עגומה של ניצול מרחב המלונות לפגיעה בילדים. בהרצאות אנו מלמדים אותם כיצד מגיב ילד שנמצא בטראומה בעקבות המלחמה והפינוי מביתו, ואיך מגיב ילד שנצא בטראומה בעקבות פגיעה מינית. אנחנו מלמדים אותם כיצד לדבר עם הילדים על הטראומה ואיך ניתן לפתוח ערוץ שיאפשר גישה אליהם".
עוד מרחיבה גוטמן ואומרת "בכל עת הקשר הבלתי אמצעי והשיח הפתוח בין הורה לילדו בשגרה, יאפשרו לילד לשתף את ההורה גם בחירום, כשהוא יהיה זקוק להכוונה ולהגנה. למרבה הצער, הורים חוששים לדבר עם ילדם על נושאים כאלה, ולכן הילד מפסיד ערוץ חיוני, חשוב ומכיל".
מהי חשיבותה של התמיכה הרגשית?
"תמיכה רגשית היא בסיס למניעה ולטיפול בפגיעה, הן ברמה האישית המשפחתית והן ברמת הקהילה. תמיכה מעין זו מתקבלת בטיפול פרטני או קבוצתי. הילדים שנמצאים במלון מרגישים לעיתים בלתי נראים ומסתובבים חסרי מעש. המבוגרים צריכים לראות אותם, להיות פנויים אליהם ולהעניק להם תמיכה רגשית ומכילה ברמה המשפחתית וברמה המקצועית, אם וכאשר צריך."
גוטמן מרחיבה ומתארת סיטואציה שעלולה להיות קריטית בזיהוי הצורך בתמיכה הרגשית: "למשל, ילד שחווה דיכאון, מסתגר ומרגיש חסר משמעות יחשוש לגשת להוריו ולספר להם מה כואב לו וכיצד הוא מרגיש. יש כל כך הרבה צרות מסביב וההורים סובלים גם ככה אז הוא לא ירצה להפריע להם. זה פתח מסוכן להתדרדרות רגשית ונפשית שעלולה להביא למציאת סיפוקים רגשיים במקומות לא בריאים, הסתגרות ואף לנטייה לאובדנות. לכן תמיכה רגשית היא חשובה במעלה. תמיכה זו היא בעלת פנים רבות ומתבטאת בעשייה פרואקטיבית המעניקה משמעות וחוסן נפשי. היא באה לידי ביטוי במגוון דרכים: פעילות ספורטיבית, טיפול בחיות וכמובן טיפול רגשי. בכדי לענות על צרכיו הרגשיים של הילד, יש צורך לאבחן אותו וללמוד מה מתאים לגילו ומצבו" היא מסכמת.
בימים שבשגרה, לפעילותו של מכון "חרוב" ישנו ערך רב, אך דווקא בימים אלו של טראומה, אישית לצד לאומית, חשיבותה של פעילות צוות המכון למניעת פגיעה והתעללות בילדים, כמו גם מתן תמיכה רגשית עבורם, חשובה ביתר שאת. בתוך כך, מבקשים במכון "חרוב" להדגיש את חשיבות נושא ההגנה על ילדים מפני התעללות ופגיעה בבתי המלון בקרב הקהילות המפונות, אך גם בימים כתיקונם, ומעודדים את ההורים ואת אנשי המקצוע השונים לקחת חלק פעיל בהעלאת המודעות לנושא זה.