חשבו כמה כסף מרוויחים אתם ובני המשפחה המתגוררים עמכם ביחד. שני ההורים ואולי אפילו אחד הילדים שמכניס כבר משכורת ועדיין גר בבית. הגעתם לסכום של 55.5 אלף שקל ברוטו? אם כן, אנחנו שמחים לבשר לכם שאתם חלק מהעשירון העליון היוקרתי של החברה הישראלית.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2018, העשירון התשיעי מרוויח כ-32 אלף שקל ברוטו בחודש, העשירון השמיני מרוויח כ־27 אלף שקל (לפני עשור, זה הספיק כמעט לעשירון העליון), השביעי כ־23 אלף שקל, השישי כ־18 אלף שקל; העשירון החמישי מרוויח כ־16 אלף שקל, העשירון הרביעי כ־14 אלף שקל, השלישי כ־11 אלף שקל, השני כ־8 אלף שקל והראשון רק כ־5,000 שקל בלבד.
אתמול הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר על מענק למשקי בית עד עשירון 7: 750 שקל לכל מבוגר; 500 שקל לכל ילד, עד הילד הרביעי; 300 לכל ילד, החל מהילד החמישי. עם זאת, חשוב לציין שמדובר בתכנית שלא אושרה עדיין בממשלה או בכנסת.
מחצית מהשכירים בישראל מרוויחים מתחת ל-7,988 שקלים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתייחסים להכנסה החציונית של השכירים בישראל בשנת 2018. בשנה זו ההכנסה הממוצעת ברוטו עמדה על 10,584 שקל וההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה - 61.7 שקל.
הנתונים מתייחסים לשכירים בגיל ממוצע של 39.7 ומספר שנות לימוד ממוצע של 14.2. נמצא כי ככל שעולה רמת ההשכלה של השכיר כך גדלה הכנסתו. בתוך כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של שכיר בעל השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היא 89.9 שקל, לעומת הכנסה של 34.6 שקל ברוטו לשעה של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים.
איפה אתם בטבלת העשירונים?
שיטת העשירונים המונהגת בישראל מחלקת את החברה הישראלית לעשר שכבות כלכליות ומדגימה ומדגישה את הפערים הגדולים בחברה הישראלית, שרק הולכים וגדלים בעשור האחרון. ובכל זאת, לפני שאנחנו קובעים את מעמדנו, איזה שלא יהיה, על פי הטבלה, צריך לזכור כי המדד המדובר לא מציג את התמונה במלואה.
"לפי שיטת העשירונים אפשר לחשוב בטעות שרופאים בבית החולים איכילוב הם עשירי ישראל", מסביר ד"ר אפרים דוידי מהמכללה החברתית כלכלית, "השיטה לא מציגה את תמונת החברה הישראלית כולה, אלא תמונה מעוותת שהנתונים בה נכונים רק לגבי שכירים ובעלי קצבאות".
דוידי מתייחס בדבריו לכך שהמדד מתייחס רק להכנסות שוטפות ולא לבעלות על הון. "אדם יכול לרשת כמה מיליוני דולרים מהוריו, להחזיק ב.מ.וו בחצר ולהיות בעליה של חברה מצליחה בבבהאמס, ועדיין להיחשב כמי שמשתייך לעשירון התחתון כי פה בארץ הוא מקבל שכר מינימום. ההון שבבעלות האדם, וההכנסות מהון, שהן מרבית ההכנסות במאיון העליון, לא מחושבות. ולכן שיטת העשירונים לא נותנת אינדיקציה אמיתית על האנשים העשירים באמת".
"ללמ"ס יש שיטה מסובכת יותר שמתחשבת גם במספר הנפשות"
קבוצה נוספת שלא נכללת בחישוב שיטת העשירונים היא קבוצת העובדים הזרים. "מדובר בקבוצה שלמה שלא נספרת כי על פי הגדרה סטטיסטית אין להם משקי בית. יוצא מכך שמתעלמים מ-150 אלף בני אדם שעובדים בישראל ברישיון וכבר הפכו לחלק מהחברה הישראלית".
דוידי מציין שגם החלוקה למשקי בית כמדד לחישוב עשירונים בעייתי מפני שככל שיורדים בעשירון, משקי הבית גדולים יותר. כך לדוגמא, משפחה של זוג הורים ושני ילדים שמשתכרת 15,000 שקלים, תהיה באותו עשירון כמו משפחה עם הכנסה דומה, אבל עם זוג הורים, חמישה ילדים וסבתא שישנה בסלון.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים כי כיום קיימת שיטת חישוב מתוחכמת ומדויקת יותר המתחשבת במספר הדיירים במשק הבית. לא מדובר בחלוקה פשוטה במספר הנפשות, אלא במדד מסובך יותר. בלמ"ס מסבירים כי לצורך חישוב מדד ג'יני, האומד את הפערים החברתיים ומשווה אותם למדינות העולם, משתמשים במדד המדויק יותר. בנוסף, מדד העשירונים המדויק של הלמ"ס לא מתבסס על נתוני מס הכנסה, אלא על סקרים מקיפים ואנונימיים שהם עורכים בתחום.
אחת הבעיות של מדד העשירונים, גם זה המדויק יותר, הוא ההפרדה בתוך העשירונים. כלומר, חלוקה למאיונים ואלפיונים. לחלוקה למאיונים היתה יכול להציג תמונה ומדויקת שלמה יותר. על פי דוח של מרכז אדווה, למשל, המרכז לשוויון וצדק חברתי בישראל, בעשור האחרון היה גידול יפה בהכנסות של העשירון העליון. אבל באדווה טוענים שעיקר הגידול בהכנסות היו במאיון העליון, דבר כמובן שגורם לעיוות סטטיסטי ועליה מלאכותית בהכנסה של העשירון העליון, כשפועל העליה הזאת היא נחלתם של מעטים בלבד.