הדברים של זועבי עודד אותי להתגייס לחיל השלישות ולגייס עוד ערבים נוצרים. ג'ראיסי
רגדה ג'אריסי בת 18 מנצרת עילית היא טיפוס נדיר, לא רק באופיה חסר הפחד והבושה אלא גם בשל העובדה שביום רביעי הקרוב היא תפרד מהאזרחות ותעלה על מדי צה"ל, למרות היותה נוצריה. רגע לפני שהיא עושה זאת, ג'אריסי מנצלת את רגעי האזרחות האחרונים כדי לקרוא תיגר על חנין זועבי ומלחמתה בכומר גבריאל נדף, שקורא לצעירים נוצרים ישראליים להתגייס לשירות צבאי או אזרחי ככל תושבי ישראל.
המאבק בין השניים החל בנובמבר במכתב ששיגרה זועבי לכומר, ונמשך עד היום, ולא רק שמטרותיה של זועבי לא הושגו נראה כי ההפך הוא נכון, כך למשל עולה מסיפורה של ג'ראיסי, שענתה בכתב בשבוע שעבר לח"כ זועבי: "שלום לך ח"כ חנין זועבי. שני רגדה ג'ראיסי. אני נוצריה דוברת השפה הערבית, אך לא ערביה. אני מבקשת עם כל הכבוד לך לא לדבר בשם הנוצרים ש'אנחנו פלסטינים'. תקשיבי. אנחנו לא פלסטינים וגם לא מעניין אותנו מהם. אנחנו נוצרים ישראלים מכוסית בכחול לבן בלב ובנשמה. אם את מתנגדת שהנוצרים יתגייסו לצה"ל אז תלי לי בבקשה לענות לך שלא את ולא גטאס תבנו לנו עתיד כאן ותתנו לנו זכויות כמו שהמדינה שלנו, מדינת ישראל, נותנת.
בעבור ג'ראיסי הגיוס לצבא לא עמד כעובדה מוגמרת. היא הייתה צריכה לבקש להתגייס ולמרות זאת מבחינתה לא הייתה בכלל שאלה. כמוה, על פי נתונים שקיבלנו מהכומר נדף, כ-650 צעירים נוצרים מתגייסים לצה"ל או לשירות אזרחי מדי שנה, וזאת מתוך פוטנציאל של כ-3,000 צעירים בשנה. "כבר לפני מספר שנים פניתי ללשכת גיוס וביקשתי להתגייס", מספרת ג'ראיסי, "ובאמת לפני כשנה זימנו אותי לצו ראשון. יש המון נוצרים שמתגייסים לצה"ל, אבל הם חוששים ומפחדים על המשפחה שלהם ועל עצמם. בנצרת למשל, רוב החיילים מגיעים לעיר כשהם על אזרחי ולא עם מדים, כי הם מפחדים מהמתנגדים. אבל אנחנו רוצים לעשות שינוי ורוצים שאזרחי ישראל - ערבים, נוצרים או יהודים, יוכלו להכנס לכפר שלהם על מדים ובגאווה. אנחנו לא מתביישים לשרת את המדינה שלנו, אנחנו גאים לשרת אותה. זו המדינה שלנו, אנחנו תושביה. כל המשפחה שלי מצד אבא שירתה בצה"ל בתפקידים קרביים, וכולם היו מצטיינים, אבא שלי עצמו היה קצין בגולני, כך שמגיל צעיר חלמתי על להתגייס, למדתי מאבא שלי על נאמנות למדינה שלי ועל הרצון לתרום לה".
"לא מבינה קיצונים שמקבלים הכל מהמדינה, ובוגדים בה"
דבריה של ג'ראיסי לח"כ זועבי התפרסמו כבר בעיתונות הערבית, היא רואיינה לאתר "אל ערב" ופרסום סיפורה גרר לא מעט תגובות משני צדי המתרס: "החברים שלי מעודדים אותי, מחזקים אותי וגאים בי, כל החברים שלי פרסמו בפייסבוק את הכתבה שעשו עלי. יש גם בדואיים שמעודדים אותי ואומרים שהם איתי בכל צעד. זה נכון שהיו גם תגובות שליליות לכתבה שהייתה באל-ערב, אבל אני לא מתייחסת לזה, הרבה יותר חשוב לי זה מה שיכתבו עלי בעיתונות היהודית ישראלית.
מופז. "רוח חדשה באוכלוסיה הנוצרית" | תמונת AVI:
mako
"לא התכוונתי להפוך מעין דוברת של העדה, אבל אני גאה במקום הזה, כי אני מרגישה שאני חלק מהמדינה, אני ישראלית, ובעזרת השם, אחרי שאתחתן אגייס גם את כל הילדים, וגם כשאהיה אימא אמשיך בתפקיד הזה ואמשיך לעודד נוצרים להתגייס לצה"ל. זו המדינה שלי, שתומכת בי. מה שאני הכי אוהבת בישראל זו הדמוקרטיה שלא מבדילה בין ערבי, נוצרי או יהודי, כולנו אותו דבר למעט הקיצונים. אני לא מבינה אנשים קיצונים שמקבלים הכל מהמדינה ובכל זאת בוגדים בה. למזלי בנצרת עילית אין קיצונים, זה מקום שבו כולם חיים ביחד, ערבים, נוצרים ויהודים. כולם פה זה משפחה אחת שהולכת יד ביד. יש לי גם חברים ערבים ישראלים, אותם אני אוהבת. הבעיה שלנו זה עם אלו שמתגוררים בישראל ואומרים שהם פלסטינים, אם הם לא רוצים לגור פה, שילכו לעזה ושם יקבלו אותם בשמחה רבה".
בשבוע שעבר ג'אריסי כבר הספיקה להפגש עם שאול מופז שהגיע לביתו של הכומר דרף בכדי להביע תמיכה בפעולתיו לעידוד צעירים נוצרים להתגייס לשירות אזרחי או צבאי, בכדי להשתלב ולתרום למדינת ישראל. "מאד התרשמתי מהאישיות של הכומר גבריאל ומהצעירים שהיו איתו", אומר לנו היום ח"כ שאול מופז, "רגדה ושאר הצעירים מייצגים רוח חדשה באוכלוסיה הנוצרית בעצם אמירתם שהם רוצים לשרת בצה״ל ושהם רוצים למלא את חובתם. רגדה לא חוששת להגיד זאת בקול רם ואני אומר בעניין זה שאומץ אזרחי הוא דבר חשוב מאד, בוודאי של האוכלוסיה הנוצרית שהיא מאד מיוחדת.רגדה טהצעירים הנוצרים מביעים את דעתם על כך ואנחנו מברכים על כך".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
