במהלך 200 השנים האחרונות רשמה האנושות סידרה של תגליות מדהימות והמצאות טכנולוגיות אשר שינו את אורח החיים של כולנו מן הקצה אל הקצה. גל אחרי גל של חדשנות טכנולוגית הביאו ל"לידתם" של תחומים שלמים בתעשייה אשר לא היו קיימים בעבר, ואשר מעצבים הלכה למעשה את חיי היום יום בחברה המודרנית. אך חשוב לזכור כי שינויים אלו, אשר משפיעים על רבים כל כך, מובלים על ידי קבוצות מצומצמות בלבד בדמותן של חברות הענק הפועלות בכל תחום ותחום, ואשר משפיעות באופן ישיר על חיי היום יום של כולנו - ומרוויחות (על הדרך) סכומי עתק.
אך במהלך העשורים האחרונים, שינתה החדשנות את פניה. הפיתוחים הטכנולוגיים החדישים ביותר כבר לא נועדו לשמש אך ורק כ"מוצרים": ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות מאפשרת בעיקר מתן שירות מתקדם וייחודי ללקוחות השונים. אם בעבר "קיבלו" הלקוחות את הטכנולוגיה החדשה באמצעות מוצר חדש - הרי שכיום כולנו חווים את ההתקדמות הטכנולוגית בעיקר באמצעות שירותים חדישים המוצעים לנו - ומשנים מן היסוד את האופן בו אנו חיים את חיינו. כעת, אנו חייבים לשאול את עצמנו: מה יהיו תחומי השירות המרכזיים אשר יעסיקו אותנו בעתיד, וכיצד יראו תחומי השירות המוכרים לנו כיום?
החשמל כדוגמא
כל פיתוח טכנולוגי חדש מביא עמו אפשרויות חדשות והשפעות חברתיות רחבות - וגם צרכים חדשים, אשר דורשים מענה טכנולוגי חדש בפני עצמו. כך, חדשנות מביאה לחדשנות - והמעגל הזה הוא שמניע את הפיתוחים וההמצאות האנושיות לאורך ההיסטוריה. במאה ה-19 היה זה המעבר ל"חדשנות מולקולרית" - היכולת שלנו לשרוף פחם ולייצר מתכות שונות ומכונות מתקדמות - אשר נתן את הטון. הכלכלה העולמית כולה עברה מהתבססות על עבודה אנושית (לרבות עבדות) לעידן התעשייתי בו מכונות הן כוח הייצור העיקרי. הקפיטליזם - וההפרדה המוחלטת בין הבעלות על נכס לבין העבודה לטובתו - הביאה למגמת חזרה לערים הגדולות (שכן הצורך למרחבים גדולים ובבעלות על נכסים שונים הצטמצם משמעותית). הפכנו לחברה בה מסחר ותעשייה יוצרים עושר - יותר מאי פעם בעבר.
והמגמה הזו, בתורה, יצרה גם היא צרכים חדשים. כבכל שינוי, גם השינוי המדובר השפיע על תחומים רבים בחיי החברה של כולנו: קחו כדוגמא את תעשיית מסילות הרכבת. התפתחות הרכבות הציעה פתרון יעיל ומהיר בהרבה ביחס לסוסים והכרכרות אשר שימשו ככלי התחבורה המרכזי בעבר. ההמצאה של הרכבות אפשרה גם משלוח של מוצרים וסחורות, אשר נשלחו על פני אלפי קילומטרים ללא כל "משגיח" אנושי.
אמנם מדובר בתופעת לוואי זניחה בלבד, אך חישבו על ההשלכות. המצאה זו הולידה צורך חדש - הצורך להודיע לשותפינו הרחוקים אילו סחורות יגיעו אליהם, ומתי - וכל זאת בלוחות זמנים קצרים במיוחד. בכדי לספק מענה לצורך החדש, נולד פיתוח חדש ומשמעותי לא פחות - המצאתו של הטלגרף. המידע אשר דרש בעבר נוכחות פיזית של בני אדם הפך לחסר צורה, והועבר על פני גלים בלתי נראים ועל פני מרחקים עצומים באמצעות קוד מורס.
הדור הראשון של תעשיית החשמל. המצאת הנורה | צילום:
istockphoto
המאה ה-20 הביאה לשינוי ממשי נוסף, והתעשייה בעולם המערבי התקדמה מאותה "חדשנות מולקולרית" אל עבר העידן האלקטרוני. המגמה החלה כבר עם המצאת נורות החשמל על ידי הממציא האמריקאי תומאס אדיסון, אשר אפשרו יותר שעות קריאה ועבודה מבעבר. כבר עם המצאת "הדור הראשון" של תעשיית החשמל היה ברור כי מדובר בתעשייה קפיטליסטית מובהקת, שכן הלקוחות נדרשו לרכוש גנרטורים, שנאים, נורות ומפסקים אשר יוצרו על ידי חברת "תעשיות אדיסון". "הדור השני" כבר סימן שינוי מסוים, שכן התקדמות הטכנולוגיה אפשרה, לראשונה, להעביר אנרגיה לאורך מרחק. הלקוחות לא היו זקוקים לגנרטור אישי, אלא התחברו ל"רשת" שלמה אשר סיפקה חשמל לאלפי לקוחות.
אותם ימים סימנו את תחילתם של שני מהפכים חשובים במיוחד: הראשון הביא לעלייתם של מנועי החשמל העצומים - אשר החליפו את מנועי בעירת הפחם או מנועי הקיטור. מנועי החשמל הפכו במהרה למנוע הצמיחה (תרתי משמע) המשמעותי והחשוב ביותר של הכלכלה והתעשייה המערבית.
המהפך השני והמשמעותי במיוחד נוגע למודל הכלכלי אשר התוותה החברה: חברת "Edison Power" (וחברות הבת אשר החזיקה) שלטה באופן מוחלט בתעשייה - לרבות מפעלים לייצור כבלים, שנאים ואפילו מפסקים לשימוש ביתי. לאורך זמן, יצרה החברה את המכונה הגדולה ביותר בתולדות האנושות כולה: רשת החשמל בפריסה ארצית, אשר נפרסה במהרה בכל רחבי ארה"ב וסיפקה שירותי חשמל לתושבי המדינה.
אז והיום, העקרונות אשר עומדים בבסיסו של תחום "אספקת השירותים" נותרו זהים:
1. צמצום העבודה האנושית למינימום ההכרחי - והחלפתם במכונות
2. אספקה אשר נתפסת כ"בלתי נגמרת" של כל מוצר ומוצר
3. המהפכה האחרונה אפשרה ללקוחות לשלם על פי מידת השימוש שלהם - ולא לשלם עבור מכשיר מסוים מחיר אחיד וקבוע מראש
כל אלו נתפסו בתחילת דרכם כלקוחים מתוך סרטי מדע בדיוני מופרכים. אך עקשנותם של המדענים והמפתחים השונים היא שהפכה אותם לאפשריים: אותם אנשים אשר התעקשו להביט בהתקדמות הטכנולוגיה מבעד למגבלות ההווה בו חיו. ולאחר שאותם פיתוחים וחידושים הפכו לחלק מחיינו, שוב אין אנו יכולים לדמיין כיצד נראו חיינו לפני השימוש בהם
המהפכה החדשה
כשהמאה ה-20 התקרבה אל סופה, הגיעה לעולם צורה חדשה של אספקת שירותים - בדמותה של רשת האינטרנט. החדירה המהירה של האינטרנט גרמה לשינוי ממשי בחיי היום יום של כולנו באופן כמעט מיידי, והביאה, בין היתר, גם לשינוי במאזן הכוח הכלכלי בעולם: הרעיון בבסיס האינטרנט - החלפת מידע בין משתמשים - הציב אתגר חדש בפני החברות אשר שלטו בתעשייה המודרנית עד אותו רגע. הכוח לעצב ולשנות את העתיד הופקע מידיהן, והן נותרו חסרות אונים ומתוסכלות למדי.
מנגד, חברות אשר לא השכילו לזהות את "צונאמי המידע" אשר הגיע לחופיהן התעוררו יום אחד כשהן מוקפות בים של שינוי (מונח אשר טבע מייסד חברת מיקרוסופט ביל גייטס). ואכן, "ים השינוי" היכה גלים בכל תחום ותחום בתעשייה אשר אנו מכירים: תעשיית הטלקומניקציה, אשר ראתה בשיחות הקוליות כחזות הכל, עברו לפעול על פי גישה חדשה לפיה הקול הוא רק חלק מהשירות אשר הן מספקות בתעבורת המידע (תעבורת הנתונים בין המכשירים תופסת כיום את רובו המוחלט של השימוש). חברות מדיה עקבו בחלחלה וראו כיצד תקציבי הפרסום עברו מאמצעי התקשורת המסורתיים לאינטרנט - ובמיוחד לחברות ענק כמו יאהו וגוגל. חברות קמעונאות ניסו לנהל קרב אבוד מראש כנגד ספקיות אינטרנטיות דוגמת אמאזון ואיביי, רק בכדי להפסיד מערכה אחר מערכה.
וכעת, נותרת השאלה: מה יכלול השינוי הגדול הבא של המאה ה-21? הבסיס כבר מונח: מכשירים ניידים חזקים ומהירים כבר נמצאים בכיסיהם של מרבית המשתמשים, שירותי הענן ואחסון המידע הולכים ומתפתחים מדי יום, יכולות ניתוח ה"ביג דטה" מתקדמות - וכל אלו מהווים את הבסיס לשכבה הבאה ולדור הבא של ההמצאות והפיתוחים אשר יעצבו את חיינו במאה ה-21.
אז מה יהיה השינוי הגדול של המאה ה-21? ג'יני רומטי מ-IBM העריכה לאחרונה כי המהפכה הגדולה הבאה תעמוד בסימן ה"ביג דטה". אמנם אני מאמין כי יש בסיס להשערתה של רומטי, אך לראייתי הביג דטה בעיקר "מאפשר" פיתוחים וחידושים, ואינו ה-חידוש הגדול בפני עצמו. אחרי הכל, איסוף כמויות ענק של נתונים יאפשרו שינוי של ממש בתחומים רבים בחיי היום יום של כולנו.
לראייתי, החידושים הגדולים של העתיד הקרוב לא יהיו בהכרח פיתוחים בפני עצמם - אלא בעיקר שילובים וחיבורים בין טכנולוגיות ופיתוחים מתחומים שונים. אני מאמין כי 4 תחומי השירות הבאים יושפעו במיוחד, וישפיעו באופן ממשי על חיינו בעתיד הקרוב:
1. ניידות. הנהגים של העתיד יעברו מנהיגה ללא ידיים - לנהיגה ללא רגליים - לנהיגה ללא הקדשת תשומת לב כלל. אני מאמין כי כשהטכנולוגיה תלך ותתקדם, אנשים יעדיפו להשתמש בשירותים שונים אשר יפעילו שירותי הסעה אישיים-אוטומטיים מאשר להחזיק ולתפעל לבד רכבים. השינוי הממשי הוא בתודעה: הניידות תעבור מהחזקה בנכס (מכונית) - לשירות. הזיהוי בין האדם לבין הרכב בוא הוא נוהג ייעלם. והרכבים החשמליים - שקטים, נקיים, ובעיקר זולים ונוחים - יישנו מן הבסיס את אופי החיים בערים המודרניות כפי שאנו מכירים אותם.
2. רכישות קמעונאיות. הרכבות אמנם איפשרו לשנע סחורות בכמות גדולה ממקום למקום, אך התפתחות מדפסות תלת מימד ביתיות, רובוטים אשר מסוגלים לשלוח סחורה, לקבל הזמנה ולאחסן באופן אוטומטי, ועוד שלל פיתוחים - ישנו את חווית הרכישה המוכרת לנו מן היסוד. תהליך ההזמנה, אריזה, משלוח וקבלת סחורות ושירותים יהפוך זול וזמין בהרבה.
3. בריאות. אני מאמין כי כבר בעשור הקרוב נהיה עדים לשינוי של ממש בתפיסת שירותי הבריאות: מתפיסה של טיפול במחלות לתפיסה של מניעה, זיהוי מוקדם, תחזית,
מעקב מתמשך ואיסוף נתונים. במקום שנפנה לשירותי הבריאות כשאנו חולים או חשים ברע - שירותי הבריאות יעקבו וינטרו אותנו בכל רגע נתון, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הררי המידע אשר יאספו מכולנו באמצעות שורה של מכשירים חכמים יאפשרו זיהוי דפוסים והתרעה מוקדמת במקרי סכנה, ויציעו טיפול מונע בטרם התפרצות המחלה. טיפול ממשי במחלה יתבצע רק כאשר כל המערכות אשר תיארתי ייכשלו בתפקידן.
4. תקשורת ובידור. השינוי בתחום הזה כבר החל, כשיותר ויותר אנשים החלו לצרוך את שירותי המדיה שלהם מאתרים דוגמת נטפליקס, פנדורה, אמזון או יוטיוב: זהו עולם בו החברות המובילות מציעות מאגר בלתי נגמר של תוכן בידורי בלחיצת כפתור. מדובר בשינוי עצום ביחס לבידור המסורתי, שכן צרכן המדיה אינו בגדר צופה פאסיבי: חברות אלו אוספות מידע על הרגלי הצפייה שלנו ומתאימות את התכנים שלנו במיוחד, כך שהצופה יוכל לצפות רק במה שמתאים לו (על פי דעתן של אותן חברות). התהליך נמצא בשיאו כיום והוא ימשיך ויתקדם, ויספק לכולנו עולמות תוכן בלתי נגמרים - ובחינם.
ממש כמו שינויים קודמים בהיסטוריה האנושית, גם השינויים שיתרחשו בעתיד יצרו "קו שבר" בחברה - כשרבים מבעלי הכוח הנוכחיים יאבקו בכדי להגן על המעמד אשר צברו בשנים האחרונות, בעוד החלוצים והחדשנים יבחרו להתאמץ, להיאבק ולעצב את העתיד של כולנו. כמובן שאין הכוונה לכך שהחברות הגדולות כיום חייבות לפנות את הבמה: חברות ענק שונות כבר הוכיחו כי גם הן יכולות להשתנות, ולקחת חלק בעיצובו של העתיד. בעלי המניות והמנכ"לים הם שצריכים לקבל כעת את הבחירה הנכונה ולנצל את ההזדמנות האדירה שמגיעה בימים אלה ממש - ולא להיאבק לשווא בשינוי בלתי נמנע.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
