סינמה שדרות? "אנחנו מגיעים כדי לראות את ההפצצות בעזה"

הציוץ שהוביל לביקורת ברחבי העולם | צילום: Allan Sorensen, twitter כשידיעה על צעירים משדרות המשקיפים על עזה עם פופקורן בידם ומריעים בהפצצות פורסמה בכלי התקשורת ברחבי העולם, א', תושב העיר (16), לא הצליח להבין על מה כל המהומה. "הכי כיף", כתב בעמוד הפייסבוק שלו וסיפר שהוא הולך להר המשקיף על עזה בכל לילה. הידיעה שפורסמה ברחבי העולם החלה בתמונה שצילם העיתונאי אלן סורנסן, השליח הדני למזרח התיכון של העיתון  kristeligt-dagblad. סורנסן, המתגורר בארץ כבר יותר מעשור, פירסם את התמונה בחשבון הטוויטר הפרטי שלו. מאז הציוץ צבר עשרת אלפים שיתופים ועשה כותרות בכלי תקשורת מרכזיים ברחבי העולם, בהם הניו יורק טיימס, ההפינגטון פוסט והדיילי מירור הבריטי.

"קולגה שלי ואני עלינו על ההר כדי לקבל עמדה טובה להתסכל על מה שקורה בעזה", מספר סורנסן בשיחה עם NEXTER, "כהגענו ראינו כחמישים-שישים אנשים, חלקם תושבי המקום וחלקם תלמידי ישיבות ירושלמים שהגיעו לשדרות במיוחד כדי לעמוד על הגבעה ולצפות במה שקורה. עד כאן לא ראיתי עם זה בעיה, מלבד הסכנה שיכולה להיות כרוכה בלשבת שם – סקרנות זה דבר טבעי. אבל אז שמנו לב שזה נהייה מעין פיקניק כזה מבחינת חלק מהאנשים: הם הביאו כסאות נוח, הכינו קפה, פופקורן, כיבוד קל כזה - כמו במשחק כדורגל או קולנוע. עמדנו שם ודברנו איתם ואחרי כעשר דקות שמענו את הפיצוץ הראשון של הפצצה בעזה וראינו גם הבזק אור. זה הפעם הראשונה ששמתי לב שאנשים מוחאים כפיים ומריעים להפצצות. זה פשוט הפתיע אותי באותו הרגע, לא ציפיתי לזה. הוצאתי את הטלפון, צילמתי ופרסמתי בטוויטר".

מה קורה באמת על הגבעה של שכונת מ' 3 בשדרות? א' מסביר: "אני מגיע לשם מדי פעם כדי לראות את ההפצצות בעזה וגם כדי לראות את היירוטים של כיפת ברזל. מגיעים לשם הרבה אנשים, בדרך כלל 30-40 איש בערב, לפעמים פחות. אפילו ראיתי שם כמה פעמים רכב של כתבים שעוצר שם. אנחנו מביאים כיסאות, יושבים שם ומסתכלים, מריעים לפיצוצים", הוא אומר ומוסיף, "אנחנו לא פותחים שולחן ואומרים 'תתכבדו'. כל אחד מביא לעצמו גרעינים, שתיה, שיהיה משהו בפה. פופקורן מעולם לא הבאנו. אלה אולי הדתיים האמריקנים שמגיעים לשם. מהיום השני של המבצע מגיעים כמה תלמידי ישיבה כל יום עם אספקה חדשה. בהתחלה הם הגיעו רק עם כיסאות ואחר כך הצטיידו גם בפופקורן ובאוהל".

קבוצת הדתיים שמדבר עליה א' הם לפי סרונסן תלמידי ישיבה שמגיעים למקום במיוחד מירושלים. בכתבתו של הקולגה הדנית של סרונסן, ניקולאי קראג, הוא מצטט אחד מהם אמריקני בן 22 המתגורר בישראל שמסביר: "אנחנו כאן כדי לראות את ישראל משמידה את החמאס". את הביקורת בעולם, לא צפו המשקיפים הצעירים על ההפצצות על עזה. "אנחנו מריעים על הפצצות הבית, ועל אנשי חמאס שנהרגים, ולא על חפים מפשע", מנסה א' להסביר. 

מאז אותה תמונה שצילום קיבל העיתונאי סורנסן לא מעט תגובות. "קיבלתי אלפי תגובות בטוויטר ובמייל ובכל מיני דרכים", הוא מספר, "התגובות מישראלים ופרו-ישראלים הן בדרך כלל החל מ'אתה לא מבין כלום' ועד 'אנטישמי'. חשוב לי לציין שזה שהעלתי את התמונה לא אומר שאני נגד ישראל. אני מסקר את האזור כבר 12 שנים וגם כשפלסטינים חילקו סוכריות בזמן פיגוע - פירסמתי את זה. אבל אני חושב שיש הרבה אנשים שתופסים טרמפ על הטענה שהתקשורת האירופאית היא תמיד אנטישמית. התחושה היא שבתקופה האחרונה יש כאן פיצוץ של שנאה הדדית והתמונה רק מעידה על הקלות שבה בעת מלחמה אנשים הופכים להיות אפאתים לגמרי לצד השני".