אלון פיאסצקי, אגרונום חטיבת המלוחים בשטראוס שבין השאר, מייצרת תפוצ'יפס, דוריטוס וצ'יטוס, הוא האיש שמלווה את החקלאים של שטראוס באופן צמוד ונמצא שם איתם בשטח - עבודה שהיא הרבה מעבר לרכישת תוצרת חקלאית. 

"החקלאים אינם הספקים שלנו, הם השותפים שלנו לעסק" אומר פיאסצקי. "היחס האישי והליווי של המגדלים מאוד חשוב לנו. אנחנו מכירים כל אחד מהם היטב ונמצאים איתם יום יום בשטח - מהרגע שזורעים את תפוחי האדמה או התירס ועד לרגע שאוספים אותם עם קומביין. בסוף, ההצלחה שלהם זו גם ההצלחה שלנו ולהפך".

איך מתנהלת העבודה המשותפת עם החקלאים?

"אנחנו בוחרים עם המגדלים את הזנים של תפוחי האדמה שיגדלו מדי שנה. נותנים להם את ההמלצות שלנו לגבי זריעה, בחירת האדמות ואופן הגידול. אם יש איזו בעיה תוך כדי הגידול, אנחנו חושבים על פתרונות ביחד. כשהמגדלים מסיימים לאסוף את תפוחי האדמה מהשדה הם בדרך כלל גם מגיעים למפעל לראות את התוצרת שלהם, מה שמייצר סגירת מעגל.

"אנחנו עובדים לפני תו תקן אירופאי, בסטנדרט גבוה. זה מאפשר לנו לקבל את תפוחי האדמה הכי איכותיים ומאפשר לחקלאים שלנו להיות הכי טובים בתחומם". לדברי פיאסצקי, בעולם קיימים יותר מ-4,000 זנים שונים של תפוחי אדמה, ובתוך המגוון האדיר הזה נמצא קומץ זנים ייחודי שמתאימים לתפוצ'יפס הפופולרי.

בשטראוס מגדלים 32,000 טון תפוח אדמה בשנה. קרוב ל-90% מהם הם תפוחי אדמה שמגודלים בישראל  על ידי 17 חקלאים שונים  -חלקם נמצאים עם שטראוס מעל ל-20 שנה.

איך אתם דואגים שגם בעוד 20 שנה תהיה לכם את אותה תוצרת חקלאית?

"אנחנו מבינים את החשיבות של האדמה. אנחנו משתמשים בה היום, אבל אנחנו רוצים גם שהנכדים והנכדים של הנכדים שלנו ימשיכו לגדל על האדמות האלה. שימור האדמה וקיימות הם ערכי בסיס חשובים מאוד מבחינתנו ואנחנו משקיעים בחדשנות שעוזרת לנו. הכל נעשה בשיתוף פעולה עם המגדלים שמקבלים כלים של חקלאות מדייקת וטכנולוגיה חקלאית מתקדמת".

איך מתנהלת חקלאות מדייקת?

"למגדלים יש אפליקציה לניהול החלקה שעוזרת לחבר בין כמה מדדים שיש לנו באמצעות חיישנים שמפוזרים בשטח, כמו כמות הגשם שיורדת. אנחנו נעזרים בלוויינים ורחפנים כדי להבין מה מצב הגידולים, ויכולים לטפל בבעיה שצצה באופן מאוד נקודתי. שטראוס והמגדלים רואים את החשיבות של שמירת הסביבה ומי התהום והאמצעים האלו עוזרים לנו בכך.

"אנחנו גם נותנים לאדמה לנוח בין העונות בשביל שהיא באמת תיטיב איתנו למשל, לא מגדלים תפוחי אדמה על אותו מגרש מדי שנה. אנחנו חייבים לדעת לחיות עם הסביבה שלנו ולשמור על המגוון האקולוגי".

רוב המגדלים של שטראוס נמצאים בעוטף עזה והמפעל נמצא בשדרות. מה קורה בזמנים של לחימה או מתיחות ביטחונית?

"החקלאות פה מהממת ומלאה בשטחים ירוקים ויפהפיים, אבל ברגע שיש מתיחות הצבא יכול לסגור את השטחים הקרובים לגדר והמגדלים לא יכולים להיכנס אליהם כלל. יש פה סיכון גדול כי במצבים כאלה אנחנו חייבים לדאוג לחקלאים. החקלאות היא זאת שנמצאת בחזית ואנחנו נמצאים כאן יחד איתה. ברגע שהמצב הביטחוני נעשה מתוח אנחנו מיד יוצאים לחקלאים בשטח. הם יודעים שאנחנו תמיד איתם, לא משנה מה.

"בסופו של דבר אין שום דבר שמשתווה לגידול ארץ ישראלי מקומי שעובר מדור לדור. הוא נותן לך תחושה של ביטחון. אתה מכיר את המגדל ואת האזור של הגידול ויודע מאיפה האוכל שלך מגיע".