זה סיפור על אהבה גדולה בין שני בני זוג שמתבטאת גם באהבה לישראל: מי שהסתובב ברחובות תל אביב לפני יום העצמאות שעבר, היה יכול לראות את דמויותיהם של ראשי הממשלה לשעבר דוד בן גוריון, גולדה מאיר ומנחם בגין, כבובות קטנטנות וחמודות, המטיילות בעיר, מתרשמות מהגרפיטי על הקירות, נהנות מהופעת רחוב ומסיימות בחוף הים - כמו שצריך.
את הסרטון המתוק יצרו מיכל ואסף שפיר, בני זוג שהם גם יוצרי וידאו וקולנוע. בזמנם הפנוי, הזוג שפיר מצלמים סרטונים המציגים את ישראל מנקודת מבט מפתיעה ויצירתית. "בסרטון המנהיגים הבובות האלה למעשה ישבו על המדף שלנו בסלון, וכשהבטנו בהן פשוט הרהרנו איך הדמויות עצמן היו מרגישות אם הן היו מטיילות בתל אביב של היום", מספרת מיכל. "אני חושבת שהסרטון הזה דיבר גם לאנשים מבוגרים יותר ואני מקווה שכשהם צפו בו הם חשבו לעצמם משהו כמו - אוקיי, עוד לא הכול אבוד".
למקרה ואתם סקרנים את הבובות המקסימות מייצר אסף הררי, אמן ואיש עסקים תל אביבי שהקים את "פיסת היסטוריה - Piece of History" לפני שש שנים, מתוך "אהבה גדולה לעיצוב ולפולקלור היהודי-ישראלי ציוני". הררי מספר שבייצור הבובות מטרתו הייתה לבצע סוג של מהפכה בתחום המזכרות המקומיות ולעצב מוצרים בניחוח מערבי ומודרני, שיהוו אלטרנטיבה למוצרים הקיימים בכלל ולמוצרי היודאיקה המסורתיים בפרט.
האהבה לתל אביב יכולה אולי להפתיע, כיוון שאסף מספר כי שני בני הזוג חיפאים במקור. "גדלנו במקום שמשלב עירוניות וטבע, בעיניי זה דבר שמאפיין את חיפה. אני חושב שמרגישים את זה בעשייה שלנו, שמשלבת נופים עירוניים ונופים טבעיים יותר. אני אישית אוהב במיוחד לצלם במדבר. כולם צריכים יציאה קטנה למדבר או לצפון במהלך השגרה השוחקת". מיכל מוסיפה: "אפשר לומר שזו הדרך שלנו לתת הפסקה קטנה של מדבר למישהו שיושב במשרד", ואסף מסכם: "עבורי, הסרטונים הם הדרך להיזכר בילדות ולהתחבר מחדש לפשטות של הדברים".
לצד הסרטונים המציגים נופים ישראליים, בני הזוג מצלמים גם לא מעט סרטונים חברתיים. "אנחנו אוהבים את המגע הישיר עם האנשים", מסבירה מיכל. "יוצאים עם מצלמה ויוצרים קשר בלתי אמצעי, יש בזה סוג של קסם, ואנשים נרתמים לזה". אחד הסרטונים האהובים עליה הוא "הדרך הביתה": "אסף התלווה אל יעל דקלבאום ודפני ליף, שהחליטה שהיא עוברת את כל הארץ מצפון לדרום. הם נסעו בטריילר ארבעים יום ודיברו עם מלא אנשים, וכל ערב הייתה הופעה. יצא סרטון מרגש".
"אפילו דרך תחום צר כמו זה, מכירים מלא דברים טובים שקורים בארץ, ויצא לנו לפגוש אנשים מדהימים כשצילמנו את הסרטונים", היא מספרת. "למשל, צילמנו סרטון של עמותת כיוונים, שעוזרת לאנשים עם צרכים מיוחדים, וזה ריגש אותנו מאוד. את העמותה מנהל אדם מדהים עם צרכים מיוחדים בעצמו, והיא למעשה מאפשרת לאנשים לנהל חיים עצמאיים. אלה דברים שמרחיבים את הלב".
נקודת המפנה - במחאה החברתית
הם הכירו בתואר השני בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ולא עבר זמן רב עד שהחלו ליצור יחד סרטונים ברשת. "במהלך הלימודים של מיכל ושלי, קרתה סוג של מהפכה בתחום הקולנוע והמדיה", מסביר אסף. "יכולת ההפקה והייצור של תכנים איכותיים הפכה לנגישה וזולה יותר, ואפשר לומר שקרתה סוג של דמוקרטיזציה של התחום".
"האינטרנט הוא מדיום סופר זמין, וההתמקצעות בו הייתה טבעית מבחינתנו", מוסיפה מיכל. "הזמן שעובר מהרגע שחשבת על רעיון ועד שכבר קיבלת פידבק מהגולשים הוא קצר מאוד. עם הזמן, מצאנו את הוייב שלנו ואת הדברים שאנחנו אוהבים. במהלך המחאה החברתית של 2011, התחלנו ליצור סרטים חברתיים".
מה קרה בנקודה הזו שגרם לכם להתחיל?
"זו הייתה התעוררות חברתית מרגשת. הרגשנו שאנחנו חייבים להשתתף, וזו הייתה הדרך שלנו. עד היום, יש לי פינה חמה בלב לסרטון שצילמנו במחאה, אפשר לומר שהרבה התחיל שם. מאז, אנחנו מתקיימים כיחידה עסקית שמוכרת תכנים, ובמקביל עוסקים בפעילות חברתית - כי צריך לדאוג גם לאוכל במקרר וגם ללב".
שכונת חיים באוהלים- מחווה למחאת 2011:
הסרטונים של בני הזוג לא זכו לעניין רק בישראל, אלא גם מעבר לים. "לדעתי, לסרטונים כאלה יש מקום אדיר בהסברה, ומדינת ישראל לא ממצה את המדיום הזה", אומרת מיכל. "ביום כיפור, למשל, צילמנו סרטון של הרחובות הריקים של תל אביב בעזרת רחפן. הסרטון הזה עורר עניין גדול בחו"ל, ולא רק מצד יהודים, כי זה דבר שייחודי מאוד לישראל - עיר חילונית שעוצרת פתאום והופכת למשהו רגוע מאוד. גם כחילונים, אנחנו אוהבים את זה, ואני חושבת שזה תרם קצת להכרה של ישראל".
"יש כאן כל כך הרבה מקומות יפים לצלם, דברים שיעוררו עניין בארץ ובחו"ל", היא מסכמת. "השיח הציבורי שם בפרונט את הקיצוניות, אבל בסך הכול, הארץ מלאה באנשים מדהימים וטובים, עם אג'נדה חברתית. הסרטונים אפשרו לי להכיר את האנשים בארץ, ובזכותם אני הרבה יותר אופטימית היום מאשר לפני עשר שנים".