סרטון המסכם את ביקורה של העיתונאית הקנדית פיית' גולדי בישראל הפך וויראלי בימים האחרונים. לאחר שהתראיינה אמש אצל דני קושמרו וסיפרה על המציאות האמיתית שיש בישראל, שממש לא משתקפת בכלי התקשורת הבינלאומיים - החלטנו להאיר (בזהב כמובן) את הרגעים הכי חשובים מהסרטון, שכל אחד מהם מכיל סיפור שלם מאחוריו.
אנחנו רגילים לשמוע שיש לסכסוך הישראלי-פלסטיני שני פתרונות בלבד. או שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת. אנחנו לא כאן להמליץ על שום פתרון - אלא רק לומר שיכול להיות שיש פתרונות יצירתיים יותר ממה שהתרגלנו לחשוב עד כה ושגם עלינו מוטלת האחריות לבדוק ולברר, לפני שאנחנו מביעים עמדה נחרצת.
חלק מהמאמצים של העוסקים בהסברה למען ישראל מתמקדים בשינוי טרמינולוגיה, מינוח, של מושגים שגורים בפי כל - ובעיקר בחו"ל. "חומה" נשמעת הרבה יותר גרועה מ"גדר", וכשאומרים את המילה הזו ישר מדמיינים קירות בטון גבוהים, מדכאים ואפלוליים, הכוללים משטר אלים וכוחני כלפי מי שבצד השני. כמובן שיש מי שמנסים להציג את ישראל באור שלילי ודואגים להגיד "חומה" ו"אפרטהייד" בכל הזדמנות. האמת היא שגדר הביטחון היא מונח נכון יותר, כיוון שההפרדה מתקיימה על ידי גדר ב-95% מהתוואי. מדוע נקפיד על כך? כי זו המטרה של הקמתה - מניעת הסתננות של מחבלים לשטחי ישראל ושמירת הביטחון של אזרחיות ואזרחי ישראל. רבים טוענים כי כמות הפיגועים ירדה משמעותית מאז בניית גדר הביטחון, אך כמובן שניתן למצוא עמדות גם לצד השני, שמבקשות להרוס את הגדר ואת החומה ולהוריד את המכשול המפריד. גם כאן לא נביע עמדה ברורה ונשאיר את ההחלטה בידיכם, אך לפחות לגבי העובדות, והן נראות הגדר, נבקש להבהיר שלא מדובר בחומה.
מערך הבידוק הבטחוני של ישראל מאפשר למי שיש בידיו האישורים ושאינו חשוד בפעילות טרור או קשר בפעילות טרור - להיכנס לשטח ישראל. אך הגיוני שמי שיכול לסכן את חיי תושבי ישראל לא יהיה ראשי להיות פה, והביקורת בתחום הזה נשמעת לנו פשוט מגוחכת. לישראל יש את החובה לשמור על ביטחון אזרחיה.
בניגוד לנסיונות של ישראל לאפשר למי שמעוניין ולא מסוכן להיכנס לשטח ישראל, לעבוד או לבלות כאן - הכניסה לישראלים לשטחי הרשות הפלסטינית, שטחי A, מסוכנת מאוד. הלינץ' ברמאללה הוא התזכורת הכי אכזרית ומזעזעת לאלימות המחרידה ואובדן צלם אנוש של חלק ממי שמתגוררים עשרות בודדות של קילומטרים מחלקנו. גם מקרים בהם חיילים נכנסו בטעות לשטחי הרשות והעובדה שהיו בסכנת חיים ממשית, מוכיח מעל לכל ספק שמה שמותר לפלסטינים בישראל - אסור לישראלים בשטחי הרשות הפלסטינית.
הסתה פרועה ברשתות החברתיות, קריאה לרצח יהודים ועידוד פגיעה באוכלוסיה הישראלית - כל ההתנהגויות האלה הן חלק ממערך השנאה הגדול למדינת ישראל ולתושביה, שמקבל רוח גבית מהרשות הפלסטינית וארגון החמאס. האדרת מחבלים והפיכתם לקדושים כדבר שגרתי ומקובל, הם בדיוק הדברים שירחיקו אותנו מהידברות. איך ניתן לייצר שיח אמיתי ולבנות אמון עם מי שחושב שרצח וטרור הם אקטים לגיטימיים? כולנו מכירים את התמונות הכואבות של חלוקת ממתקים ברחובות עזה לאחר פיגועים רצחניים בישראל, ואולי הגיע הזמן שתהיה קריאה ברורה להפסקת ההתנהגות הלא אנושית הזו? לצערנו אנחנו לא אופטימיים.
יותר מ-700 אלף אזרחיות ואזרחי סוריה נטבחו במלחמת האזרחים המחרידה המתחוללת במדינה הגובלת בנו מצפון-מזרח. כמה מדינות ערב נרתמו לסייע לתושבים? האם המיליארדרים הגדולים של תעשיית הנפט עשו משהו כדי להציל את חייהם של אחיהם החפים מפשע? אתם יודעים מה התשובה. למרות שמדובר במדינת אויב איתה אין לנו הסכם שלום, ישראל מעניקה סיוע לפצועים ולפליטים הסורים - גם ברמה המדינית ע"י צה"ל וגם ברמה האזרחית ע"י ארגוני סיוע שמתנדביהם מסכנים את חייהם, והכל למען הגשת עזרה והצלת חיים.
גל לוסקי שהקימה את ישראיד, ארגוני חברה אזרחית שיצאו במסע איסוף תרומות, מוטי כהנא שהקים את עמליה ונכנס לסוריה עשרות פעמים למרות הסכנה הממשית, הכרת תודה מפליט סורי לישראל, איסוף מזון לתינוקות ע"י ארגון נעמת וכן בית החולים הסורי - הם רק חלק ממה שישראל עושה למען הסורים. תראו לנו עוד מדינה שנרתמה בצורה כל כך רחבה עבור אויביה.
ועם זה אנחנו מבקשים לסיים. ישראל עושה הרבה מאוד טוב לעולם, אך יש מי שבוחרים להכפיש ולהעליל על המדינה הקטנטנה במזרח התיכון, שנמצאת בזירה קשה ומורכבת מבחינת דתית, פוליטית ומדינית. כנראה שיש מי שקשה להם לראות שלמרות הכל ישראל מצליחה לשגשג, לפרוח ולהוות אי של דמוקרטיה ושפיות בתוך עולם מתפרק. העובדות מדברות בעד עצמן, צריך רק לפקוח את העיניים וללמוד אותן.