בסוף השבוע פורסם באתר החדשות בשפה האנגלית, "The Times of Israel", מאמר שכבר מכה גלים ברשת. מדובר במכתב פתוח שכתב פרד מארון, ערבי ממוצא לבנוני שעובד כעיתונאי, המופנה ליהודי תומך BDS. אנו מביאים בפניכם את המכתב כפי שהתפרסם באתר, בתרגומה של שרית שץ.
"יש לי שאלה אליך, אך ראשית, אני רוצה להעמיק את הבנתי לגביך.
אתה יהודי, קרוב לוודאי צעיר וקרוב לוודאי אמריקאי, אך אתה עשוי להיות אירופאי או אפילו ישראלי ויתכן שכבר אינך צעיר כל כך כפי שהיית. אתה מאמץ אל חיקך את המאבק הערבי כנגד הציונות, ואתה תומך בתנועת BDS, וכפי שכבר הוכחתי בעבר, מטרתה של התנועה היא מדינה דו-לאומית אחת במקום ישראל והשטחים הפלסטינים, וכן שיבתם של מיליוני פליטים פלסטינים – מה שיהפוך בן לילה את מדינת ישראל, למדינה ערבית.
עמדתך מעניינת אותי, מכיוון שאני בדיוק כמוך - אך אני גם ההיפוך הגמור ממך.
אני כמוך במובן זה שגם אני משתייך לזרם הנגדי בתוך הקהילה שלי. אך אני ההיפוך הגמור שלך מבחינת האתניות שלי ונאמנותי ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי. אני ערבי התומך במדינת הלאום היהודי.
עלי להודות שעמדתך הרבה פחות אנוכית מזו שלי. בעוד אני תומך בישראל מכיוון שאני רואה יתרונות עצומים עבור עמיתיי הערבים בחיקויה של ישראל ובאימוץ זכויות האדם וערכיה הדמוקרטיים ורוח היזמות שלה - אתה תומך בערבים מתוך ידיעה שאתה והקהילה שלך, תקבלו פחות ממאומה בתמורה.
הבטחת לכל חבריך שעמדתך כנה ואמיתית, ואין היא נובעת מהרצון לרצות את האנטישמים. התעקשת על כך שהתנגדותך לישראל איננה הבעת קונפורמיות כלפי השמאל הרדיקלי האנטי ציוני. עם זאת, אני מתקשה לחגוג בשעה שאתה מוכן להקריב את בני עמך. אני, בניגוד אליך, לא מוכן להקריב את בני עמי. ביטולה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, תשפיע השפעה מרחיקת לכת - לא רק על בני עמך. היא גם תכחיד את התקווה היחידה שנותרה לערבים פרוגרסיביים, כמוני.
אנחנו הערבים, בין אם אנחנו פלסטינים, לבנונים, ירדנים, מצרים, סורים, עירקים או כל מגוון אחר של ערבים, יודעים שיש מקום אחד בלבד במזרח התיכון המכבד את ערכינו החופשיים - והיא מדינתו של העם היהודי בישראל. אנחנו נאחזים בחוזקה מבלי להרפות, בתקווה הזאת.
עמדתך כנגד ישראל, אם היא תוביל להצלחה - תעזור לכמה ערבים. אני מודה בכך. היא תעזור לארגוני טרור, כמו החמאס והחיזבאללה והיא תסייע לעריצים ערביים הנסמכים על רטוריקה אנטי ציונית כדי להחזיק בשלטון. המנהיגות הפלסטינית מסרבת לעשות שלום עם ישראל, מה שמותיר את הפלסטינים חסרי מדינה ותלויים באופן מוחלט בנדיבותה של ישראל וכספי העולם כולו. אין ספק שעמדתך היא בבחינת רוח גבית לכוחות הערבים הקיצוניים והריאקציונרים.
כאשר אתה לומד שהחלק הארי של ההאשמות כלפי ישראל על הפרת זכויותיהם של הפלסטינים מתבררות באופן עקבי כעורבא פרח, אתה נותר מרוצה שבחלק קטן בלבד, יש גרעין של אמת. כאשר מזכירים לך שבני עמך, היהודים, חיו בארץ במשך למעלה מ-3,000 שנה ושיש להם היסטוריה עתיקת יומין במזרח התיכון (עד שטיהרו אותם מבחינה אתנית), אתה פוטר זאת בלא כלום, מכיוון שזה סותר את הנרטיב שלך.
כאשר אתה נשאל מדוע אתה רוצה להעניש את היהודים במדינת ישראל, בעוד שאינך תומך בענישה כלפי הערבים על פשעים החמורים אלפי מונים כלפי יהודים וערבים כאחד - אתה אומר שאכפת לך רק משיפור ההתנהגות של בני עמך, וזה עניינם של הערבים לדאוג לשיפור התנהגותם; ולכן זה לא עניינך. תגובתך רק מחזקת את עמדתי, והיא - לעשות הכל כדי לשפר את התנהגותם של הערבים.
למרבה הצער, בעוד שנראה שאתה מקבל את מה שאני עושה בכך שאתה מגביר את הדמוניזציה כלפי ישראל, המדינה שהיא התקווה האמיתית היחידה של העולם הערבי, אתה גם הופך את המאבק שלי לקשה שבעתיים.
הדבר מוביל אותי לשאלה: האם אתה מסוגל למצוא מטרה אחרת לתמוך בה, במקום במטרה הערבית/פלסטינית? האם תוכל לתמוך במטרה שאיננה כוללת ערבים?"
למאמר המקורי באתר "The Times of Israel" לחצו כאן. אנו מודים למערכת האתר על האפשרות לשתפו. לעמוד הפייסבוק של פרד מארון לחצו כאן