מים מים בששון - אבל לא בשביל כולם. נראה שבשנים האחרונות משבר המים העולמי הופך לבעיה מרכזית יותר ויותר בשל הכמות הבלתי נתפסת של אנשים שסובלים ממנו. ליותר ממיליארד ומאה מיליון אנשים ברחבי העולם אין גישה למי שתייה. השימוש במים גדל משנה לשנה, אך הבעיה נעוצה בכך שגם אוכלוסיית העולם גדלה - ומשתמשת בהרבה יותר מים ממה שהיא אמורה לצרוך כדי לשמור על מאזן.

קצת מספרים כדי להבין את הבעיה: עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם, שמונה כיום כ-7.4 מיליארד בני אדם, צפויה לגדול ביותר מ-30%, כך שתגיע בערך ל-9.6 מיליארד אנשים. בצמוד לכך השימוש במים מתוקים צפוי לגדול ביותר מ-55% בתקופה זו, כך שהמחסור העולמי במים ובמזון יגדל. למעשה, לפי דוחות של האו"ם, בשנת 2025 - בסך הכול שמונה שנים מעכשיו - שני שלישים מאוכלוסיית העולם יחיו בתנאים של מחסור במים. התחזיות השחורות צופות כי המים יאזלו מן העולם בנקודה מסוימת. מה ששמעתם, יאזלו.

נבואות האימה לא מסתיימות כאן. מחסור במי שתייה הוא רק אחד מהביטויים של משבר המים העולמי. לצידו ניתן למנות עתיד של יבולים חקלאיים דלים נוכח המחסור במי תהום, נזק למגוון המינים בעקבות שימוש יתר וזיהום של מקורות מים, וכן סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים, שלעיתים מובילים למלחמות. סך הכל הולך להיות כייף.

אין תמונה
זה כל הקסם

אך אל חשש, כמו שאנחנו יודעים להרוס, אנחנו גם יודעים לבנות. אופטימיות זהירה עומדת אל מול המספרים המפחידים, כאשר הבסיס לה הוא הקלינטק Cleantech - טכנולוגיה נקייה. קלינטק הוא מונח כללי למוצרים, שירותים ותהליכים שנועדו להפחית במידה רבה או לבטל לחלוטין השפעות אקולוגיות שליליות, וכן לשפר את השימוש במשאבים טבעיים. המטרה היא שהפעולות שלנו יהיו יעילות יותר, בזבזניות פחות ושומרות על הסביבה ככל הניתן.

הקלינטק, שהפך למוקד עניין בקרב צרכנים בתעשייה החל משנות התשעים, טומן בחובו לא מעט פתרונות טכנולוגיים להגדלת כמות המים הנקיים. מה הקאץ'? רוב הפתרונות האלה דורשים משאבים גדולים, זמן בנייה ממושך ושטח נדל"ני לא מבוטל לצורך הקמת מבני הטיהור והטמעתם. יותר מזה - לא מעט מומחים בתחום הקלינטק הזהירו מפני שימוש בפתרונות כימיים, שכן אלה כוללים רמת זיהום גדולה ועלויות פינוי גבוהות.

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים

כאן נכנסת לתמונה חברת קלינטק ישראלית בשם אקוויז Aqwise, המספקת פתרונות גלובלים למים ולשפכים. אקוויז פיתחה טכנולוגיה ביולוגית שנלחמת במחסור המים העולמי. איך הם עושים את זה? הטכנולוגיה משלבת 'נשאי ביומסה' בעלי מבנה ייחודי וכן מערכת אוורור מיוחדת, שיחדיו מסננים מים בצורה הטובה ביותר שקיימת כיום. נשאי הביומסה הם מסנני פלסטיק קטנים וזולים לייצור, שנשפכים באלפים אל תוך מכלי הטיהור. בתנועתם במים הם אוספים אליהם לכלוך וחיידקים בכמות כפולה מכל פתרון אחר שקיים בשוק. היתרון הבולט של התהליך לצד יעילותו, הוא העובדה שאינו מצריך משאבים גדולים.

היום, אקוויז מטהרת מים עבור מיליוני בני אדם בכ-40 מדינות ברחבי העולם; החל ממדינות עולם שלישי, עובר בערים אירופיות כמו רומא ומדריד וכלה בארצות הברית. לצד זאת, החברה מבצעת טיהור במפעלי תעשייה של חברות מובילות בעולם כגון קוקה קולה, טבע, יוניליוור, פריגו, וולמארט ועוד. על פי נתוני החברה, השימוש במוצריה חוסך ללקוחותיה מאות אלפי דולרים בעלויות הטיהור.

החברה הישראלית רשמה פטנט על הרעיון, והיא היחידה שעושה בו שימוש בעולם. היא מחזיקה נציגויות ברחבי העולם ואפילו הנשיא רובי ריבלין נסע לחזות בנשאי הביומסה הצבעוניים במתקן הטיהור באגרה שבהודו, כשהם מסננים ביעילות אלפי קובים של מים. אגרה היא מקום מושבו של הטאג' מאהל והחל משנת 2014 פועל בה המתקן של החברה, שמטפל במי נהר היאמונה המזוהמים. בזכות מתקן הסינון של אקוויז יותר משני מיליון הודים יכולים לשתות מים נקיים.

אין תמונה
הנשיא ריבלין מתרשם

אין תמונה
מתקן הטיהור באגרה, הודו
"כבוד גדול לארח אותך כאן במתקן הטיהור הישראלי באגרה שבהודו", אמר המנכ"ל וי"ר ההנהלה הציבורית של ענף המים אלעד פרנקל לנשיא ריבלין, "במקום שמעל לכל ספק מעיד על הקשרים ההדוקים בין ישראל להודו. כמו בהודו, גם במדינות רבות בעולם הביקוש לטכנולוגיות כחול לבן נובע מהחדשנות והיעילות של הטכנולוגיה, בייחוד בתחום הקלינטק. אני יודע שביקורך פה ימשיך ויסייע לחזק את הקשרים בינינו לבין שותפינו".