ביום שלישי נערך באוניברסיטה העברית בירושלים, כנס לציון 15 שנה ליוזמת השלום הערבית, אשר הוצגה לראשונה בשנת 2002, אך טרם זכתה לתגובה ישראלית רשמית. בכנס, שנערך בהובלת מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית ומכון לאונרד דייויס ליחסים בינלאומיים, לקחו חלק דמויות בולטות המעורבות בתחום כגון חוקרים מובילים, ראשי מכוני מחקר, נשות ואישי ציבור, דיפלומטיים בכירים ועוד.

המושבים השונים בכנס עסקו בתוכן היוזמה, בתהליכים שהובילו לכתיבתה, הסטטוס העכשווי שלה והשינויים במזרח התיכון. כמו כן דנו בשאלה כיצד היוזמה מסייעת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

"יוזמת השלום הערבית מציגה אופק של יחסים נורמליים עם מדינות האזור, שבמשך עשרות שנים התנגדו לעצם קיומה של ישראל", כך לדברי ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים. "היוזמה הפכה מרכיב מרכזי וקבוע בתכניות, הצהרות והחלטות של האיחוד האירופי, ארה"ב, האו"ם, והקוורטט. הליגה הערבית מאשררת אותה כל פעם מחדש, גם בתקופות של משבר ישראלי-פלסטיני ושל משבר בעולם הערבי".

פרופ' דן מיודובניק, ראש מכון דיוויס הוסיף כי: "15 שנים עברו מאז הונח לפתחה של ישראל הצעה לסיום הסכסוך המבוססת על עקרון שתי המדינות, הצעה שהתקבלה על ידי הליגה הערבית ואומצה מאוחר יותר על יד מרבית המדינות המוסלמיות בעולם. דומה כי המסגרת של היוזמה רלוונטית היום מתמיד לאור ההתפתחויות באזור והדיבור המחודש על יוזמה אזורית לסיום הסכסוך".

יוזמת השלום הערבית (צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן)
השגריר התורכי, מר כמאל אוקם | צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן
שרת החוץ והמשפטים לשעבר, יו"ר התנועה, וח"כ מטעם סיעת המחנה הציוני, ציפי לבני, נשאה את ההרצאה המרכזית בכנס והציגה את המצב המדיני כיום כפי שהיא רואה אותו. "גם אם יהיה כאן שלום יהיה כאן טרור", אמרה לבני. "החמאס לא יקבל את התוצאה, אבל אנחנו נהיה ערוכים לכך. אני חושבת שיש יש עכשיו הזדמנות מדהימה לקידום המו"מ ממספר סיבות. ראשית – טראמפ. טראמפ מראה מחויבות רבה לתהליך וכשהוא מכניס את חתנו לעניין, זה כבר "פאמילי מאטר", עניין משפחתי, שמחייב יותר מכל שליח "רגיל". טראמפ עושה רושם מאוד רציני ומחייב וזה מראה על רצינות. הסיבה השנייה היא שמדינות ערב מודאגות מדברים אחרים אשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש את איראן ודעאש אשר מעסיקים אותן יותר, מה שמאפשר יותר עצמאות. סיבה השלישית היא שיש אמברגו נשק על חיזבאללה בצפון, ע"פ החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם".

עוד הוסיפה לבני: "יש ארבעה שחקנים מרכזיים בפתרון הסכסוך. ישראל, הפלסטינים, העולם הערבי וארצות הברית. התפקיד של המעצמה הגדולה בעולם הוא לסדר את המגרש את השחקנים, בצורה בה כל אחד ירגיש שהוא מקבל מה שהוא צריך ויעשה מה שהוא צריך".

"טראמפ מראה מחויבות ורצינות לקידום תהליך השלום"

קודם לכן התקיים פאנל בהשתתפות שגריר תורכיה לישראל, מר כמאל אוקם, אשר הסביר כי פתרון לסכסוך יהיה הקמת מדינה פלסטינית, משמע שתי מדינות לשני עמים, והפתרון בהחלט יסייע למיגור הטרור. "המחבלים ימשיכו לנסות למצוא מקורות אחרים שיתמכו בקיום פעולותיהם, אבל הביטחון האזורי והיציבות יהיו מאוד מבטיחים אם תהיה החלטה". הוא ציין כי תורכיה תיקח חלק כשותפה בתהליך השלום ומרגישה הזדהות עם חלק נכבד מהבעיות הביטחוניות שיש לישראל. השגריר אוקם לא הציג את מורכבות החברה הפלסטינית, ולבני ביקשה לחדד נקודה זו.

יוזמת השלום הערבית (צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן)
ח"כ קסניה סבטלובה | צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן
"צריך להפריד בין קיצוניים ללא קיצוניים ולהבדיל בין הרשות הפלסטינית לחמאס ולהיות מודעים להבדלים השוררים בחברה", אמרה. "ההתנחלויות אינן חלק מתפיסת הביטחון", הוסיפה. היא הסבירה כי פתרון של סיפוח הוא למעשה מימוש זכות השיבה של פלסטינים, אשר מצפים שיחזרו לבתיהם עם מפתחות שהם שומרים בתקווה שלא תתממש לעולם. "הסיפוח יהפוך את אותם פליטים לחלק ממדינת ישראל והרעיון אינו משרת את מדינת ישראל".

"בפועל, הקיפאון המדיני משרת את אלה שרוצים להכשיר עוד מאחז. הוא אינו משרת את אלה שרוצים להשאיר את ישראל יהודית ודמוקרטית. ההתנחלויות מובילות לפגיעה בביטחון, לחוסר לגיטימיות לפעולות אחרות שישראל רוצה לבצע ואף לישראל כולה. אנחנו רגילים לדבר על "המאמץ המלחמתי". אני בעד שינוי המונח ל"מאמץ השלומי", וצריך להתחיל להרגיל את העמים שיש פה ושם גם דברים חיוביים".

יוזמת השלום הערבית (צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן)
וואליד סלאם, מהמרכז לדמוקרטיה ופיתוח קהילתי | צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן
לצידה של לבני נשאה דברים חברתה לסיעה, ח"כ קסניה סבטלובה שאמרה ביחס ליוזמת השלום הערבית: "מבט לעבר חמש עשרה השנים שעברו מראה שעצם קיומה חלחל, וזאת למרות העקשנות של הממסד הפוליטי הישראלי לא לקבל את היוזמה. רבים בישראל, מטעמים פוליטיים או מבורות, סבורים כי ניתן לקחת חלקים מהיוזמה, להישען על ערב הסעודית, ולהוציא מהיוזמה את הפלסטינים. אבל זה טעות גדולה. האמון העיוור בכך שהדינמיקה האזורית תביא תוצאות ללא התייחסות לפלסטינים - הינה טעות גמורה. היוזמה קיימת ו"בועטת" והכל מוכן לרגע שבו ישראל תביע נכונות לשתף פעולה עימה".

יוזמת השלום הערבית (צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן)
ד"ר עבדאללה סוואלחה מהמרכז ללימודי ישראל-ירדן | צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן
דברים נוספים נשמעו מפי מר וואליד סלאם, מהמרכז לדמוקרטיה ופיתוח קהילתי. לדידו צריך לזכור כי שתי המדינות האחראיות לקשר עם ישראל מצד הליגה הערבית הן ירדן ומצרים, שתי המדינות איתן יש לישראל הסכמי שלום, ולכן לא ניתן לדון בסוגיות באופן ישיר עם מדינות ערב האחרות. ע"פ היוזמה הפתרון המדיני המוצע צריך לכלול פתרון לבעיית הפליטים הפלסטיניים, כאשר הקמה מדינה פלסטינית היא תנאי מחייב לשיתוף פעולה. "המסגרת המוצעת על ידי הליגה הערבית צריכה להוות המסגרת בה עובדים. חילופי שטחים לא יעבדו וגם הפיכה של עזה לחלק מפלסטין לא". ביחס לרעיון של שר התחבורה, מר ישראל כץ, אמר סלאם כי התבססות על שת"פ כלכלי בראש ובראשונה - לא יעבוד. 

ד"ר עבדאללה סוואלחה מהמרכז ללימודי ישראל-ירדן התייחס בדבריו לחשיבות שיתוף הפעולה עם מדינות ערב. "ישראל זקוקה למדינות ערב כדי לשפר את מעמדה ויחסיה הבינלאומיים. מדובר אחרי הכל בבעיה פסיכולוגית - לא פוליטית. אנחנו צריכים להכין את הציבור שלנו לוויתורים. צריך להסביר לציבור את חשיבות השלום, ההבנה, ובניית האמון בין ישראלים לערבים. איך עושים את זה" באמצעות דיפלומטיה וחינוך".

בין השאר השתתפו בכנס מר ניקולאי מלדנוב השליח המיוחד של האו"ם למזרח התיכון, מר מארק גאלאגאר, ממלא מקום ראש המשלחת של האיחוד האירופי לישראל, ד"ר גליה פרס בר-נתן מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אברהם סלע מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית, מר ח'דד סואעד מאוניברסיטת חיפה ומכון מיתווים, פרופ' אריה קצוביץ' מהאוניברסיטה העברית ועוד חוקרות, חוקרים ואישי ציבור.

יוזמת השלום הערבית (צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן)
יוזמה שמשנת 2002 לא זכתה להתייחסות רשמית מטעם ישראל | צילום: קונסטנטין (קוסטה) גרוסמן