כידוע, תנועות החרם על ישראל פועלות באפיקים רבים. חרמות כלכליים, אקדמיים ותרבותיים - כאשר היבט אחד הוא מניעת הופעות של אמנים בינלאומים מהגעה לישראל. יש שמתעלמים מהקריאות לא לבוא - כמו אלטון ג'ון, ג'ייסון דירולו או סנטנה, ויש שנכנעים ללחץ - כמו ג'ניפר לופז ולוריין היל. בכל מקרה, המאבק על הבאת אמנים בינלאומיים לישראל - חשוב מאוד להצלחה או לכישלון אל מול קבוצות ה-BDS.
בערב שני לפני כשבוע הופיעה בישראל אחת מזמרות הסול והפאנק המוערכות בעולם - ג'וס סטון. היא אולי לא מוכרת לקהל הישראלי כמו ביונסה או ריהאנה, אבל לסטון קהל מעריצים לא קטן שהגיע לראותה בבארבי בתל-אביב. סטון, 29, נתנה הופעה מרגשת, אך מה שריגש אותנו עוד יותר הוא הפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה במוצאי שבת האחרונים, לאחר ההופעה. היא בחרה להעביר למעריצים מסר של תקווה, שלום ואופטימיות - ללא התעלמות מהקריאות לחרם על ישראל.
"אוהבי מוזיקה יקרים!", התחילה סטון את הפוסט, "אני רק רוצה להעיר הערה מהירה על ההופעה שלי בישראל. ראשית, אהבתי את חוויית הנגינה במקום הזה בעיקר בגלל האנשים. בגלל הרוח היפה שלהם. בגלל החום והחסד, היכולת להרפות ולהרגיש. המוסיקה עשתה את זה, לא אני. ושנית, הייתי רוצה לומר עד כמה אני מרוצה כאשר אני קוראת טוקבקים של אנשים שמבינים את הרעיון של סיבוב ההופעות הבינלאומי שלנו, וכמה אני מצטערת על כך שכל כך הרבה מכם היו צריכים לקחת חלק בויכוחים על אם הייתי צריכה לבקר בישראל או לא. תודה על עמידתכם לצידנו ותמיכה במשימתנו.
מה שאנחנו מנסים להשיג תוך כדי סיבוב ההופעות העולמיות שלנו, הוא להפיץ אהבה ושמחה דרך מוסיקה לכולם. ללא אפליות. אני - לא מפלה. אני לא מנסה לצאת בהכרזות פוליטיות. אני רק מנסה להפיץ הרגשה טובה לכל מי שאני רק מכירה. אני לא מאשימה מיליוני אנשים על מה שממשלתם בחרה, כפי שאני מקווה שאנשים לא מאשימים אותי ואת משפחתי עבור מה שממשלתנו עשתה. אני מתנהגת לכל אדם באותו האופן, עד שהוא נותן לי סיבה שלא להתנהג אליו כך.
(ההופעה בבארבי - מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של ג'וס סטון)
אם אנחנו רוצים להתעלם מהנהגות המדינות שעשו דברים נוראים, אז נשאר רק עם אנטארקטיקה... אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו תוך כדי דיבור על שנאה ועצב, ולאחר מכן לצפות לדברים בהירים ושלווים יותר. לגנות את אלה שמעולם לא נפגשו ולקוות שיגיעו לשלום - זה רעיון חסר תועלת. אם לנסח זאת בצורה המנומסת ביותר שאני יכולה... זה קצת טיפשי. חלק אפילו אומרים שזה פשוט טיפשי.
הרצון להדיח את אחינו ואחיותינו מהעולם הזה כי יש כעס על מישהו שחי על אותה האדמה, הוא דבר מאוד שיפוטי לעשות - ולמעשה די מגעיל. אתה לא יכול להרגיש צודק כאשר אתה עוסק בהפצת הרגשה רעה. אף פעם. אולי כמה אנשים מרגישים שהם עוזרים, אך אנא האמינו לי כשאני אומרת לכם שאתם עושים הרבה יותר נזק מתועלת.
אני מבינה את הסיבות לפיהן אנשים קוראים לחרם... אני מבינה... אבל אתם בטח רוצים זאת משום שאתם רוצים שלום. אתם רוצים להילחם משום שאתם רוצים שלום... ובכן, יש לי חדשות בשבילכם: הוספת אש למדורה רק מחממת את האווירה".
סטון למעשה ביקרה את תומכי תנועות החרם ואמרה להם בצורה גלויה - אתם פוגעים במאמצים להשכין שלום.
והמשיכה: "אנחנו עצובים כי אנחנו שומעים, רואים וחיים רגעים נוראיים. ביחד עלינו לנסות להיאחז באהבתנו לאנשים. כל האנשים, לא רק חלקנו - כולנו! אנחנו הופכים להיות רעים כמו אלה שנגדם אנחנו מוחים ומפגינים, כשהמילים וההחלטות שלנו באות ממקום של שנאה. אני יודעת שלפעמים זה קשה ונראה בלתי אפשרי אבל בבקשה, השתמשו באהבה. היא תמיד שם, מחכה שתשתמשו בה. אל תסיטו אותה הצידה רק בגלל שאתם מרגישים צורך להפוך את העולם לצודק יותר וחושבים שהפצת שנאה, תעבוד... זה רק יוסיף חושך לחושך. מוֹעִיל? זה בטוח לא.
גנדי היה כנראה מנסח זאת הרבה יותר טוב ממני, אבל אני מניחה כשבגדול, פשוט צריכים להיות נחמדים. אל תענישו את האוכלוסייה הכללית. לא זה נכון לעשות את זה, וזה מאוד אכזרי. אז אם לחזור אחורה - אני אוהבת את העבודה שלי. אני אוהבת את האנשים שאני פוגשת באמצעות החיבור מוסיקלי זה. בכל מקום שבו הייתי פגשתי אור גדול אשר נמצא בתוך האנשים. תמיד"
נכון שסטון לא חסכה בביקורת על ישראל, אך אל לנו לחשוש מביקורת. מה גם שתגובות הנגד לא בוששו לבוא - ונשארו להופיע בפוסט המקורי. אחרי הכל סטון בחרה לסיים את הפוסט במסר של אהבה, שלום ואמירה ברורה כי תנועות החרם רק מזיקות ופוגעות בכולנו וכי לא ניתן לתקן עוול אחד בעוול אחר.
הפוסט המקורי של סטון, בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה:
(ההופעה בבארבי - מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של ג'וס סטון)
ולסיום קבלו ממתק בשמות ביצוע מעולה של סטון ל- "I put a Spell On You", יחד עם ג'ף בק:
תודה רבה לשובל חדד ושני לוסקי-לוי על הסיוע בהכנת הידיעה