חולות וחולים במחלות מעיים דלקתיות כבר יודעים: סטרס הוא אחד הגורמים שעלולים להביא להתפרצות של מחלות מעיים דלקתיות, כגון קרוהן או קוליטיס כיבית. סטרס, לחץ וחרדה גם יכולים להוות טריגר משמעותי להתלקחות של מחלה קיימת. אבל הסטרס אינו האיום היחיד שמדאיג בימים אלה. גם שגרת הבדיקות והטיפול עלולה להיפגע כשמדינה שלמה אבלה וחרדה. בתי החולים, שעובדים לעתים במתכונת חירום, מכוני בדיקות שפועלים לסירוגין, צוותים רפואיים שמתפנים לטפל בתושבים שנפגעו, או שנמצאים בשירות מילואים - כל התנאים המורכבים הללו יכולים לחבל במאמץ של החולות והחולים, ביחד עם המטפלים בהם, להקפיד על רציפות הטיפול ועלולים לפגוע באיכות החיים של המטופלים והמטופלות.

"תקופת הקורונה לימדה אותנו כיצד ניתן לסייע במצבי חירום לחולים כרוניים שזקוקים לטיפול ולמעקב רציפים", מסבירה ד"ר מיכל אופנהיים, גסטרואנטרולוגית בשירותי בריאות כללית ובשירות למחלות מעי דלקתיות, במרכז הרפואי מאיר. "אנחנו משתמשים כיום בידע ובניסיון שצברנו, אבל חשוב להבין כי לתקופה הנוכחית יש מאפיינים  ואתגרים ייחודיים: חולים וחולות רבים פונו מבתיהם או איבדו קשר עם רופאי הקהילה. הם סובלים משינויים בנגישות ובזמינות של בדיקות, בגישה למרשמים חדשים ולמוקדי תמיכה נפשית ותזונתית. הרצף הטיפולי עלול להיפגע. אלו גורמים חשובים בניהול של מחלת מעיים דלקתית ויכולה להיות להם השפעה על איכות החיים".

ד"ר אופנהיים מדגישה את חשיבות השמירה על התמדה באותה שגרת טיפולים, למרות המצב,״גם עכשיו, הצוותים הרפואיים זמינים לתת מענה ולהבטיח את רציפות הטיפול״.

המענה נקבע בהתאם לשלב שבו נמצא המטופל. לצורך כך מקובל להבחין בין שלושה מצבים:

  1. מטופלים בתקופת אבחון המחלה
  2. מטופלים שמחלתם יציבה
  3. מטופלים שסובלים מהתלקחויות

מה חשוב לעשות בתקופת אבחון המחלה?

"בתקופת הקורונה הבנו שמצבי חירום יכולים לגרום לעיכוב של כמה שבועות באבחנה, בעיקר בגלל זמינות נמוכה של ביקורים במרפאות, וקושי לקיים בדיקות כגון אנדוסקופיה או בדיקות דימות. כלקח מאותה תקופה, כיום אנחנו פועלים לזרז בדיקות שאינן מורכבות או פולשניות, כמו בדיקות דם וצואה", מסבירה ד"ר אופנהיים. היא ממליצה כי במקרים של חשד, יש להזדרז ולבצע את הבדיקות הראשוניות כגון בדיקת צואה הנקראת קלפרוטקטין. "זו בדיקת צואה זמינה מאוד, וכשהערכים שמתקבלים בה הם גבוהים זה מעיד על דלקת, בפרט אם המטופל סובל משלשול תכוף. הבדיקה יכולה לזרז את האבחנה הראשונית, כשאין לנו זמינות של אנדוסקופיה ובדיקות דימות. בהמשך אפשר יהיה לעבור גם את הבדיקות המורכבות יותר, לקבלת אבחנה ודאית. אם עולה חשד, לרופאי המשפחה יש יכולת לתקשר עם צוות רפואי במכון גסטרו או במרפאה קהילתית במהירות, ולהפנות במהירות מטופל לבצע בדיקות דם וצואה. העיקר, לא לעכב את תהליך האבחנה. כמו כן, אם עולה חשד, אפשר לפנות במהירות למרפאות גסטרו, שם יש לרופאי גסטרו מכשירי אולטרסאונד זמינים. ככלל, בדיקת אולטרסאונד היא  בדיקה זמינה מאד שמסייעת לנו באבחנה ובטיפול". 

מה חשוב לעשות כשיש מחלה ידועה ויציבה?

עבור חולות וחולים שאובחנו וכבר מטופלים במחלת מעיים דלקתית, ד"ר אופנהיים ממליצה לא לוותר על המשך הטיפול והמעקב במרפאה מולטי דיסציפלינרית, בה ניתן לקבל, מלבד בדיקות מעקב וטיפול רפואי, גם תמיכה וייעוץ נפשיים ותזונתיים – שכן הסטרס עלול להחמיר את המחלה עוד יותר. "גם זו מסקנה שלקחנו מתקופת הקורונה: להמשיך את התמיכה בחולות ובחולים באמצעות "ביקור טלפוני" או בזום. בבית החולים מאיר יש לנו קו חם שמאויש על ידי אחות ייעודית, במשך רוב שעות היום״.  

"גם כשהמחלה בשליטה ומרגישים מצוין, יש כמה דברים שחיוני להמשיך ולעקוב אחריהם: תרופות שמחייבות בדיקות דם כל כמה חודשים, קולונוסקופיה תקופתית וכדומה. חשוב לתכנן ולא להזניח. בפרט כשמקבלים טיפול ביולוגי בזריקות או בעירוי״.

"כמו כן, מי שמקבלים טיפולים בעירוי המצריכים הגעה לבית החולים, יכולים להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפולים הניתנים עצמאית בבית, בזריקות או בכדורים, ללא תלות בזמינות של תורים ומרפאות. זה יכול להקל על החולים והחולות במחלות מעיים דלקתיות ולאפשר יותר עצמאות ואיכות חיים", מדגישה ד"ר אופנהיים.

"נקודה חשובה נוספת היא הקפדה על דיווח לצוות על כל תופעה חדשה שיכולה להיות קשורה למחלה או לטיפול התרופתי. חשוב להיות מודעים לכך שהסטרס עצמו, המתח, הדיכאון ואי השקט משפיעים על המחלה ועל התזונה. לכן, אני ממליצה להקפיד על פעילות מפחיתת סטרס, כמו מדיטציה, מיינדפולנס או יוגה. ברמה תזונתית, להיות מודעים שבתקופות מתח כולנו פונים לאכילה רגשית, וזה טבעי. ובכל זאת, חשוב לנסות להקפיד על תזונה בריאה ולשים לב לרגעים בהם המתח והחרדה מעוררים אכילה רגשית. תור טלפוני עם הצוות המטפל עשוי לעזור גם בתמיכה תזונתית ורגשית". 

ד"ר מיכל אופנהיים (צילום: אלבום פרטי)
ד"ר מיכל אופנהיים | צילום: אלבום פרטי

מה חשוב לעשות בתקופת התלקחות?

"כשמרגישים שמתרחשת התלקחות, מבחינתנו זה מצב דחוף. לא כדאי לדחות או לחשוב ש׳יהיה בסדר׳. חשוב לשמור על ערנות ולא להזניח, ליצור קשר עם הצוות הרפואי כדי לקבל מענה כמה שיותר מהר. התלקחות דורשת התייחסות מיידית כדי לא להגיע למצב שיכול לגרום לנזק, או אפילו לסכנת חיים. חשוב ליצור קשר מידי עם הצוות המטפל, ובמידת הצורך – להתאשפז", מתריעה ד"ר אופנהיים. "כשמדובר במצב חירום, לצוות המטפל יש אפשרות להזמין תור דחוף לכל הבדיקות הרלוונטיות, בלי עיכוב".