"אתם שמאלנים בוגדים, סכנה לישראל. הלוואי שאתה והבת שלך תמותו בעזה": במילים אלה תקף אופנוען את אלי אלברג, אביה של לירי שנחטפה מבסיס נחל עוז לרצועת עזה, בעת שערך הפגנה מול הקריה בתל אביב. התוקף נעצר במקום על ידי המשטרה.
"אנחנו גם ככה בסיוט, לא ישנים, מתוחים, בסערת רגשות. רוצים שלירי תחזור הביתה", תיאר אלי, "לראות אותי מחזיק תמונה של הבת שלי שחטופה בעזה ולהגיד: 'הלוואי שהבת שלך ואתה תמותו בעזה'? אני לא יודע מאיפה היו לי הכוחות לא להרוג אותו. אנשים החזיקו אותי. יש כל כך הרבה אנשים טובים, אבל הוא חיה - ועוד מתוך העם שלנו. אלה עשבים שוטים שאני מקווה שהם לא נשלחים, והמבין יבין".
שירה, אמא של לירי, סיפרה: "אנחנו נמצאים בקפלן כל היום ומקבלים תמיכה מכל האנשים ומכל המגזרים. עוברים שם אנשים טובים שמחממים את הלב, מרגישים שהם חלק מאיתנו. זה היה מקרה מאוד לא נעים, אבל ממש לא מייצג".
בשנה האחרונה בקפלן, איפה שאתם עומדים, היו הפגנות נגד הממשלה.
אלי: "הזזתי את כל האנשים האלה. אמרתי להם: חבר'ה, זו לא הפגנה פוליטית. תצאו מפה. הם הלכו 200 מטר קדימה. לא היה לנו שלט אחד נגד הממשלה, אני גם לא מסכים שיהיה. המלחמה שלנו זה להחזיר את לירי ואת השבויים".
מה אתם יודעים על נסיבות החטיפה שלה?
"לירי חיילת טרייה בצה"ל והגיעה לבסיס נחל עוז יום לפני. היא לא הכירה עוד אף אחד. היא דיברה איתי ב-06:30 בבוקר כשהיו האזעקות. שמעתי את ההפגזות והטילים. הייתי קצת בלחץ, כי בכל זאת אנחנו גרים במרכז ולא רגילים, יש לנו זמן לקום מהמיטה. היא אמרה לי עם חיוך: 'אמא, הכל בסדר' ושלחה לי תמונות וסרטון כשהן בתוך המיגונית. חצי שעה אחרי זה דיברתי איתה בטלפון. כבר שמעתי יריות ברקע והפגזות. שאלתי אותה: לירי, מה קורה? היא אמרה: 'יש חשש לפשיטה, חדירה לבסיס'. היא עוד לא הייתה בלחץ, גם אני לא. בסדר, יש יריות מחוץ לבסיס, אבל יש חיילים. אמרתי לה: לירי, רוצי ותחפשי ממ"ד. היא אמרה: 'אמא, אני לא יודעת איפה הממ"ד פה. אנחנו במיגונית, הכל בסדר'. רבע שעה אחרי זה שלחה הודעה: 'ירו עליי, לא נפגעתי'. זהו, מאז הקשר נותק".
איך גיליתן שלירי נחטפה לעזה?
"התחיל מחול שדים. היא חדשה שם, לא ידענו אפילו מי המפקדים. ניזונו מהתקשורת ועד 22:00 בלילה היינו בטירוף. הבנו בהתחלה שרוב התצפיתניות נכנסו לחמ"ל אז היינו קצת רגועים, חשבנו שהן יושבות בחמ"ל. בלילה החברים של הילדות הגדולות מצאו סרטון שבו זיהינו את לירי. היא לבשה אותם בגדים, את הפיג'מה שלה: מכנסים קצרים של מיקי מאוס וקפוצ'ון תכלת. זה סרטון כשהיא כבר בתוך עזה. אחר כך מצאנו עוד סרטונים כשהן בתוך הבסיס, איך הובילו אותן ומה קרה במיגונית עצמה. יש לי כמעט את התמונה המלאה. יש את לירי ובין שבע לתשע בנות שנחטפו, בריאות ושלמות. לצערי 20 בנות נרצחו במיגונית. זרקו עליהן רימונים וירו בהן".
צה"ל אישר לכם את הפרטים?
שירה: "צה"ל אישר לנו שהיא חטופה, אבל לא מעבר לזה. 11 יום אחרי, לא קיבלנו שום טלפון מהמטה של גל הירש. לא יצרו איתנו קשר, אף אחד לא דיבר איתנו. הצטרפנו למטה האזרחים ואנחנו פעילים ועושים מה שצריך".
אלי: "אין שום מלווה, רק מהצבא. לפחות שירימו טלפון מהממשלה, שיגידו: 'אנחנו איתכם. מצטערים'. אלה הדברים הקטנים והאלמנטריים שעושים את השינוי הגדול. אנחנו מול הקריה ומנסים להגיע לתקשורת העולמית, להביע את הדאגה שלנו ללירי ולעוד 200 חטופים, לזעוק את זעקתנו כחסרי אונים למצב הזה ולקטסטרופה שהייתה שם. מנסים להפעיל לחץ בארץ ובעולם כדי שיחזירו את הילדה הביתה, בכל דרך".
ספרו על לירי.
שירה: "לירי ילדה של אהבה שמאוד אוהבת מוזיקה. אנחנו קוראים לה בבית 'שרה דווארה'. היא כל הזמן מסתובבת ואוספת חברים, מכל מקום בארץ ובעולם. היא עברה חצי שנה מאוד קשה. לפני חצי שנה חבר שלה נפגע קשה בפיגוע דריסה בגוש עציון. היא טיפלה בו, חיזקה אותו. בזכותה הוא קם מהמיטה. הוא עדיין בשיקום, מרוסק. גם אנחנו מרוסקים. לירי ילדה מאוד חזקה. אני מקווה שהן כולן ביחד. אנחנו בקשר עם המשפחות של הבנות מנחל עוז, מחזקים אחד את השני, תומכים אחד בשני. כל האמהות חזקות ואני מאמינה שגם הבנות כאלה. אנחנו רוצים אותן בבית".
מה חשבתם על הקלטת שפורסמה הלילה?
"זה מטלטל, אבל מצד שני הייתי שמחה לקבל אות חיים מהבת שלי ולראות שהכל בסדר. ראיתי שהיא נכנסה בריאה, אבל לא יודעת מה קרה בדרך. אנחנו מבינים שזו מניפולציה ושומעים מאנשים שקיבלו שיחות טלפון ודברים אחרים. אנחנו ערוכים לזה".