בזמן שמאות בני משפחה עוד מחפשים את יקיריהם, שלושה חטופים הצליחו להימלט בחזרה לישראל: אביטל, נגב בן הארבע ואשל בן החצי שנה.
שני הילדים, בני משפחת קפלון מחולית, נחטפו אתמול ביחד עם אמם אבל הושארו על הגבול בלילה. חברת משפחה בשם אביטל (38) מצאה אותם בלילה, ולקחה אותם ברגל דרך השדות בחזרה לישראל.
בשיחה עם סבם של נגב ואשל, המשורר יונדב קפלון, הוא מספר כיצד התרחש הנס הזה, שלווה בטרגדיה שעדיין נמשכת. "אנחנו לא יודעים על עוד אנשים ששוחררו מהשבי בלילה. מכל מי שדיברתי איתו, שני התינוקות ואביטל הם היחידים שהיו שם וחזרו. כרגע הם בדרך אלינו, לירושלים ברכבים פרטיים. היה להם ליוו צבאי, אבל עכשיו הם בדרך לבית החולים לבדיקות".
שני בניו של קפלון חיים שניהם בישובים בעוטף עזה. בעוד הבנים היו במסיבה מחוץ לקיבוץ נירים, כלתו של קפלון, עדי ויטל-קפלון (33), נשארה בביתה בחולית וככל הנראה נחטפה. חברתו של הבן השני נרצחה, וכך גם חבר משפחה שהספיק לעדכן את הבנים על הרצח.
קפלון עדיין לא יודע איך מצאה אביטל את שני הילדים הקטנים והצילה אותם. "ממה שהבנו היא נחטפה, או נמלטה או שוחררה, אבל היא זיהתה אותם אתמול בלילה על הגדר ולקחה אותם בחזרה לישראל. חיילים מצאו אותם ועזרו להם להתקדם עד גבולות, ועכשיו הם בדרכם לירושלים כי נגב פצוע קל עם רסיסים ברגל שלא טופלו, ואשל לא עבר בדיקה רפואית".
במקביל מנסים בני המשפחה לטפל בקבורה של בת הזוג שנרצחה, אבל הלחימה המתמשכת מעכבת את פינוי הגופות. "אנחנו יחד עם ההורים של ההרוגה, מנסים כל הבוקר לקלוט איפה נמצאת הגופה. רק עכשיו קלטנו שלא היו פינוי של גופות מחולית. אנחנו מכירים את כולם, אנשים יקרים ביותר נרצחו אחד אחד, פתחו את הדלת בתמימות ונרצחו. כל זה לא מטופל כי אני לא יודע אם הושלם טהור השטח ממחבלים, ממה שהבנו יש עוד לחימה ולכן אין פינוי״.
מאז אתמול קפלון לא עצם עין, והוא מקווה שהאזרחות הקנדית של כלתו עדי תגן עליה מפני פגיעה של חמאס. " אנחנו לא יודעים בוודאות שהיא בעזה, אבל מאחר שהילדים ואביטל נחטפה והג׳יפים עמדו שם, קרוב לוודאי שגם היא. הילדים בהלם כללי. אחד הילדים איבד את בת הזוג ועוד אחד דואג לאשתו שבעזה. הנכדים לא מדברים, אבל נגב מספר שהיו הרבה קדיחות שאנשים רעים ניסו לקדוח הממ״ד היה כולו מחורר בכדורים".
כבר משעות הבוקר הבין קפלון מה מתרחש, אבל רק בלילה קיבל את הבשורה שנכדיו בחיים ונמצאים בדרכם לקיבוץ גבולות. "לא עצמנו עין, וגם עכשיו. אף גורם רשמי לא דיבר איתנו. יש כאוס רציני. מעבר לתחושות הראשוניות של אבא וסבא יש דה ז'ה וו מזעזע לתקופות היסטוריות רחוקות בגלויות שונות של פוגרום, של טבח, של זוועות. אני אחוז פלצות לחשוב ש-50 שנה אחרי מלחמת יום כיפור אנחנו בסיטואציה שהיא מתקפת פתע כל כך חמורה. יש המון שאלות קשות להנהגה ולממשלה אבל זה כל כך לא הזמן לשאלות. התחושות הן של שעת מבחן קיצונית לעם שלנו, ולגרד תעצומות נפש מכל פינה - לתמוך ולהיתמך".