שום דבר לא הכין את השכנים ברחוב ההגנה בהרצליה, למחזה שנגלה בפניהם לפני מספר ימים מתחת למרפסות בתיהם. קבוצת צעירים במדי תנועת הנוער "המיוחדת" - 'כנפיים של קרמבו', לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, עמדו מתחת לחלון ביתו של דורון, החבר הקטן שלהם, ושרו לו בהתרגשות את שירי ה"מורלים" האהובים עליו (שירי גיבוש שכולם שרים ביחד בתחילת כל מפגש). דורון המופתע שכל כך התגעגע לחבריו, שעה שהיה סגור בביתו בבידוד, צפה בהם מחלון הסלון, ולא היה מאושר ממנו.
אמו של דורון, דגנית דקל, מספרת עם דמעות של התרגשות איך הכול התחיל: "דורון שלי, כבר כמעט בן כמעט 9 ויש לו "תסמונת וויליאמס" - תסמונת שהמאפיין העיקרי של מי שנולד אתה, הוא הצורך החזק בחברה. לילדים ובוגרים עם תסמונת ויליאמס יש הפרשת יתר של אוקסיטוצין, "הורמון האהבה" ולכן התסמונת מכונה גם "תסמונת האהבה". ואכן דורון הוא ילד אהבה שמשמח את כל מי שהוא פוגש, ילד כובש שאי אפשר שלא להתאהב בו. דורון פעיל כבר שנתיים בסניף הרצליה של תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו'. תנועה קסומה, שמקיימת כבר 19 שנים, פעילות שבועית קבועה, ב-83 סניפיה עם כ-7500 פעילים צעירים, עם ובלי צרכים מיוחדים, שנפגשים בכל שבוע, ועוברים ביחד פעולות חווייתיות, מעצימות ונגישות. גם בסגרים שהיו במהלך השנה המטורפת הזו, פעילי התנועה לא וויתרו, וקיימו פעולות בהתאם להנחיות משרד הבריאות, כשהחונכים של דורון אפילו באו לפגוש ולשמח אותו בבית.
"הרגשתי שאני לא מצליחה להרגיע אותו, והלב שלי פשוט נשבר"
"הכל החל כשדורון חויב להיכנס ל 3 ימי בידוד בבית", מספרת דגנית. "את היומיים הראשונים העברנו ביחד במשחקי דמקה, דוקים, חלומות ומחבואים. אכלנו כמויות בלתי נתפסות של פופקורן, במבה ביסלי, בוטנים אמריקאים וגלידת מנגו, ובמקום "יום כייף" שהוא היה צריך להיות בו בבריכה, הוא צלל עם משקפת באמבטיה. בין רגע הפכתי להיות מפיקת אירועים, שפית מדופלמת ויזמית יצירתית במיוחד. כל רגע היה מיוחד, והרגשתי שהצלחתי לשמח אותו בזמן שנכפה עליו להיות מבודד מחבריו. בכל זאת היה קשה לו בבית לבד, הוא כל כך זקוק לחברה, אבל בסך הכל עברנו את זה בכיף, עד שהגענו לשעות אחר הצהריים של היום השלישי".
"הפעולות של 'כנפיים של קרמבו' בהרצליה, מתקיימות בבית הספר בו הוא לומד, הנמצא מעבר לכביש. באותו היום התקיימה פעילות שיא לחופש הגדול, שהוא ידע עליה מראש וציפה לה בכל מאודו. אני אפילו לא יכולה לתאר במילים, כמה שהוא התעצב, כשהבין פתאום, שלא יוכל להצטרף לחבריו לפעילות.
מי שמכיר את דורון שלי, יודע שהוא ילד שתמיד מחייך ושמח, ובשבילי לראות אותו כל כך מאוכזב ועצוב, פשוט קרע לי את הלב. בעודי מתכננת רשימה שלמה של "פעילויות פיצוי" כדי להסית את תשומת ליבו מהאכזבה שחש, הוא רץ לפתע לחלון החדר שלו בהתלהבות גדולה ונעמד בצמוד לחלון. לקח לי בדיוק שניה, והבנתי שהוא שמע את קריאות השמחה של ה"מורלים" שצעקו חבריו לסניף. הוא התחיל לבכות שגם הוא רוצה לצאת ולשיר איתם, ושזה לא פייר, ולא הבין למה הוא חייב להמשיך להיות בבידוד כשכולם ביחד בפעולה בסניף. האמת? נגמרו לי כל ההסברים המנחמים. הרגשתי שאני לא מצליחה להרגיע אותו, והלב שלי פשוט נשבר".
"החלטתי שאני לא מוותרת, ומנסה לעשות כל מה שביכולתי כדי להחזיר לילד המתוק שלי את החיוך לפנים. בכל זאת אני אימא, ואימהות אף פעם לא מוותרות. אז לקחתי את מייפל הכלבה שלנו לטיול, נכנסתי לחצר בית הספר ומצאתי שם את מאיה החונכת המדהימה שליוותה אותו ביחד עם עומר כל השנה, תמיד עם חיוך ועם המון אהבה. מאיה שהופתעה לראות אותי, שאלה מה אני עושה שם, ואיפה דורון? סיפרתי לה שדורוני עצוב בבידוד, וביקשתי ממנה שאם אפשר, שרק יבואו להגיד לו שלום בחלון וזהו. למרות שידעתי שמאיה תעשה הכול בשביל לא לאכזב את דורון, החלטתי לא לספר לו עדיין כלום, כדי שלא יתאכזב אם בכל זאת משהו ישתבש בסוף ואף אחד לא יגיע. נפרדתי ממאיה לשלום, ואני ומייפל חזרנו הביתה."
"ואז הם באו! מאיה, יובל, ירדן ומאי מדהימים כמו תמיד. עמדו על המדרכה מתחת לחלון בסלון, צעקו את שמו של דורוני שלי, כדי לוודא שיראה אותם. ואז בלי יותר מידי הכנות, הם פשוט התחילו לשיר לו את שירי "המורלים" של תנועת הנוער שלו, שהוא כל כך אוהב.
לא עניין אותם כלום. לא מה יגידו השכנים שהתאספו במרפסות, ובוודאי לא אם מישהו יחשוב שהם קצת "מוזרים". הם באו לשמח את החבר הקטן שלהם שנמצא בבידוד, ורק זה מה שהיה חשוב להם!
את הרגעים המופלאים האלו לא אשכח בחיים. לראות את החיוך הגדול שחזר לפניו של דורון, לראות אותו כל כך שמח ומאושר, ולדעת שיש לו כאלו חברים מדהימים שכל כך אוהבים אותו, מילא אותי בכמויות אוויר שיכלו בקלות למלא את כל מכליי החמצן שבעולם! הילד שלי מאושר ורגוע, ויותר מזה לא הייתי צריכה".
"צריך ללמד את השפה של 'כנפיים של קרמבו' בבתי הספר כבר מכיתה א'"
"שנים שכולם מדברים על איזה "קסם קרמבואי מיוחד" שנמצא באוויר בכל מפגש ועוטף את כל הפעילים", מסבירה דגנית, "ושנים שאני מתקשה למצוא את המילים המדויקות כדי להסביר אותו לאחרים. והיום, פתאום הבנתי... אי אפשר להסביר... זה משהו שפשוט מרגישים. צריך ללמד את השפה של 'כנפיים של קרמבו' בבתי הספר כבר מכיתה א' ואז כולם יבינו. דורון נרגע וחזר לעצמו. זהו, עוד כמה שעות והבידוד הזה מאחורינו."
"באותו הערב, כשדורוני נרדם עם חיוך, אני נרדמתי ביחד אתו, כשהלב שלי עדיין ממשיך לפעום בקצב ה"מורלים" שחיזקו בי את הידיעה שהוא אהוב, ומוגן וששום בידוד לא הצליח לשנות את זה. רגע לפני שעיני נעצמו חשבתי לעצמי:
- מותר להישבר
- אסור להתבייש
- אין על 'כנפיים של קרמבו'
- תכלס, דור העתיד שלנו מעורר השראה. אלפי בני נוער, בעשרות סניפים, ששייכים לתנועת נוער קסומה במיוחד, קמים בכל בוקר עם מטרה משותפת, להפוך את העולם שלנו לראוי יותר, מכיל יותר ומלא באהבת חינם. יהודים, ערבים, דרוזים, בדואים, דתיים, וחילוניים, עם ובלי צרכים מיוחדים, שמים בצד את הדעות הקדומות, מחברים לבבות, מחבקים את השוני ורואים בו דבר מבורך שמאפשר לכל אחד להיות מי שהוא. ביחד כולם יוצרים מקום ומשמעות לכל אדם! וכשבני נוער מחליטים לשנות את העולם, לעולם אין ברירה והוא משתנה".
השכנים של דורון כבר לא ישאלו יותר את דגנית מהו סוד "הקסם הקרמבואי", כי השבוע, הם פגשו אותו בתוך ליבם של 4 צעירים, שבסך הכול הגיעו לשמח את החבר הקטן שלהם, שחיכה להם ליד החלון.
"לכל ילד מגיע חבר - בעזרתכם אף ילד לא יישאר לבד!"
ב-23 בספטמבר יתקיים בקשת 12 "ערב הסטנדאפ הגדול", משדר התרמה מיוחד ל'כנפיים של קרמבו'. את המשדר ינחו איל קיציס ואגם רודברג וישתתפו בו אמני הסטנדאפ המובילים בישראל, ביניהם: אורנה בנאי, קובי מימון, ליאת הרלב, תם אהרון, דודו ארז, אסי כהן, ציפי שביט, גרייניק ואלתרמן, עלמה זק, תמיר בר, קטורזה, נלי תגר ומאיה ורטייהמר.
זוהי הזדמנות לחבר את הציבור הישראלי לעשייה המבורכת של הפעילים בתנועה ולהמשיך לגייס תרומות הנדרשות למימון הצטרפותם של ילדים רבים שמבקשים לצאת מהבדידות ולמצוא חברים. כבר 19 שנים שבאלפי בתים ברחבי הארץ ילדים ובני נוער חיים מפעולה לפעולה, מפתחים אחריות חברתית, ומתחברים לערכים שמייצרים שינוי משמעותי. לתרומות לחצו כאן>>