"ארץ ייצור" הוא מושג שמוכר לכל צרכן באשר הוא, אבל למען האמת יש לו משמעות הרבה יותר גבוהה מאותו סעיף קטן שמופיע על התווית של הבגד או הגאדג'ט החדש שקניתם. מדובר בנתון שמתאר את התהליך שהמוצר עבר עד שהוא הגיע לידיים שלכם: כישראלים, כשאתם קונים מוצר מקומי, המשמעות היא עלייה במכירות של חברות ישראליות, דבר שמסייע ביצירת מקומות תעסוקה חדשים למשק.
לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, כל מיליארד שקל שמושקעים בייבוא יכולים במקום זה לייצר כ-2,700 מקומות עבודה חדשים. אם מוסיפים למשוואה את זה שרק בנובמבר 2019 הסתכם היבוא לארץ ב-19.5 מיליארד שקל (לפי נתוני הלמ"ס), נותר רק לתאר את ההשלכות החיוביות האדירות של העדפת תוצרת מקומית בטווח הקצר והארוך.
אתם מוציאים את הכסף, אבל הוא חוזר אליכם
ההיבט הפרקטי של קניית מוצרים ישראלים הרבה יותר מובהק מכפי שנהוג לחשוב. קודם כל, קניית מוצרים ישראלים מורידה עבור החברות את העלות השולית של כל מוצר. כשהעלות השולית פוחתת, המחיר לצרכן יורד, כולנו משלמים פחות ויוקר המחייה גם הוא מצטמצם.
למעשה, כל שקל שנשאר בכלכלה המקומית מוריד את העלויות של המדינה ומשאיר אותה עם יותר כסף בתקציב. היות ועובדים מקומיים גם משלמים יותר מיסים, המשמעות היא הכנסות גבוהות למדינה – שמתבטאות בעוד שירותים ציבוריים ובשיפור באיכות החיים של כולנו.
במובן מסוים, הכסף שבו נשתמש כדי לקנות מוצרים ישראלים חוזר אלינו ומשמש את הדורות הבאים. זו כמובן לא המצאה ישראלית אלא משהו שמקובל בכל העולם, אבל לנו בארץ יש תוצרת שאפשר וצריך להיות גאים בה.
לא עדיפות אוטומטית – אלא שיקול נוסף
זה הזמן לגלות שהלב האדום והמסתורי אליו נחשפנו ברשתות החברתיות ובערוצי המדיה השונים ביומיים האחרונים הוא חלק ממהלך שיזמה ההסתדרות כדי להעניק רוח גבית לעובדים ולתעשייה המקומית. לפי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, לכולנו צריכה להיות מטרה אחת: "אנחנו קוראים לציבור הצרכנים בארץ לשים לב למוצרים שמיוצרים בישראל. כל אחד ואחת מאתנו יכולים לסייע לצמיחתה של הכלכלה", הוא אומר, "כי זו שרשרת של סיוע הדדי וכולנו חלק ממנה".
"יש לנו עם חכם", מוסיף יו"ר אגף הסברה, דוברות ופרסום בהסתדרות, יניב לוי. "לכן, כל מה שאנחנו רוצים זה להביא למודעות את הערך שנותנת לנו הבחירה במוצר ישראלי".
איך זה בא לידי ביטוי?
"בכל פעם שמישהו בוחר במוצר שמיוצר בארץ, אנחנו עוזרים לחזק את הכלכלה המקומית, נותנים דחיפה למפעלים בפריפריה ודואגים למטה לחמן של אלפי משפחות. זה לא אומר לתת עדיפות אוטומטית - אלא פשוט לשים לב לכך ושזה יהיה עוד שיקול".
"חשוב לציין שכדאי לשים לב גם למוצרים הישראלים של היצרנים הישראלים, אך גם לאלה ששייכים לחברות גדולות – אך מיוצרים בארץ", מסביר לוי.
"תאגידי משקאות עולמיים למשל יכולים תאורטית לייצר את המוצרים שלהם בכל מקום בעולם ולשנע אותם לארץ. אבל כשאנחנו רוכשים מוצר שמיוצר בארץ, המשמעות היא עצומה: גם תרומה לאיכות הסביבה בזכות שימוש בפחות דלקים מזהמים לצורך שינוע, גם תמיכה במפעלים וגם עידוד התעסוקה המקומית".
"אנחנו חושבים שאין טעם לחנך את הצרכן הישראלי", הוא אומר, "אלא בסך הכל להפנות את תשומת הלב למשהו מאוד ברור: למוצרים מקומיים יש ערך".
ומה לדעתך צריך לעשות?
"כבר עכשיו, הקריאה 'לשים לב' למוצרים שמיוצרים בארץ, או לשירותים שמעניקות חברות ישראליות, נועדה להגביר את המודעות למכלול השיקולים שנלווים לכל החלטה צרכנית. הקמפיין מתמקד בדיוק בנקודה הזו".
"אם מכניסים את הערך המוסף של מוצר ישראלי למערכת שיקולים רחבה יותר, אין סיבה שאנשים לא יגיעו למסקנה המתבקשת".
לא לשכוח את אחריות היצרן
אז כן, הישראלים כידוע לא פראיירים. לכן, מהצד השני של המתרס, יש קריטריונים שבהם גם היצרנים המקומיים צריכים לעמוד: אם הם לא ימלאו את חלקם בעסקה, אף אחד מאתנו לא ייתן להם עדיפות.
"ברור לנו שעל התעשיינים ועל בעלי העסקים מוטלת הרבה אחריות", מסביר על כך יו"ר ההסתדרות, בר-דוד. "בין היתר, עליהם לשים לב שהמוצרים שהם מייצרים יהיו באיכות גבוהה ובמחירים הוגנים".
בקיצור, מה למדנו? שבפעם הבאה שאתם עומדים מול העגלה בסופר או מזמינים חופשה משפחתית, כדאי לבדוק לא רק עלות, איכות, אחריות, שירות ובטיחות - אלא גם את הערך שמשרתת את הרכישה. ספציפית עם מוצרים ישראלים, יש להם ערך מורגש כי הם נותנים רוח גבית לעובדים ולתעשייה המקומית. כן, גם לכם.