חלאסרטן, העמותה היחידה בישראל המיועדת רק לחולי סרטן צעירים (הוקמה בהשראת טל יעקובסון ז"ל), הקימה קהילת חולים אשר יוצרים בעצמם את המהפכה ומפתחים מענים לצרכים הייחודיים של חולים צעירים. במסגרת זו, נוצרה תוכנית הרכזים: צעירים שחלו והחלימו מסרטן מלווים חולים חדשים. "פגשתי מישהו שמבין בדיוק מה עובר עלי ומה אני צריך. זה מה שהיה חסר לי כשאובחנתי".
״כשקיבלתי את הבשורה על הסרטן, פגשתי את הרופא, את האחות, קיבלתי את כל הניירת וים של מידע. אבל דבר אחד היה חסר לי - לפגוש מישהו כמוני, בגילי, שיסתכל לי בעיניים ויבין בדיוק מה אני עובר ומה מחכה לי. מישהו שיהיה התקווה שלי".
את המילים האלו סיפר לנו שחר בן ה-34. צעיר עם קריירה מבטיחה ואבא לשני ילדים שביום אחד החיים "התהפכו לו", כדבריו. ״הרגשתי שמשהו לא בסדר כשביקשו שאחזור לבדיקות נוספות, אבל שכנעתי את עצמי שזה סתם והכל בראש ושאולי ראיתי יותר מידי סדרות על בתי חולים. כשהרופא קרא לי וביקש שאשב, הבנתי שזהו, הלך עליי״.
אלפי צעירות וצעירים שנמצאים שם האחד בשביל השנייה
בכל יום, 10 צעירים בגילאי 18-44 מתבשרים שאובחנו בסרטן. הוא תופס אותם בלי הכנה מוקדמת - בשירות הצבאי, באמצע התואר, בטיול הגדול, בתחילתה של זוגיות מופלאה או מתחת לחופה - ותוקע להם את החיים. מעבר למחלה, אותם חולי סרטן צעירים, שכבר לא מוגדרים ילדים אבל גם לא ממש מבוגרים, נאלצים להתמודד גם עם מגוון רחב של נושאים ייחודיים לבני גילם - שימור פוריות, מיניות, זוגיות, לימודים, הורות צעירה ואפילו משכנתא.
עד שעמותת חלאסרטן נכנסה לתמונה, צעירים חולי סרטן לא היו פוגשים חולים אחרים באותו טווח גילאים, אלא רק מבוגרים שרחוקים מגילם, מעולמות התוכן ומתחומי העניין שלהם – שמה שהגביר והעמיק את תחושת הבדידות שהשפיעה על מצבם הנפשי ועל יכולת ההתמודדות שלהם עם הסרטן. למעשה, תחת הערך של ״חבר מבריא חבר״ הוקמה קהילה שמונה כיום למעלה מ-30 אלף צעירות וצעירים שנמצאים שם האחד בשביל השנייה ביום יום – במרחבים הפיזייפ והדיגיטליים.
חלאסרטן - חיים בשביל צעירים. הצטרפו לחלאסרטן כדי לתמוך במענים לכל תחומי החיים שנפגעים מהסרטן. לתרומות לחצו כאן
תפקיד שנולד מצורך של מחלימים צעירים בחלאסרטן
שחר פגש צעיר המתמודד עם אותם האתגרים והקשיים במרפאות הצעירים של חלאסרטן - מרפאות ייעודיות לטיפול בחולי סרטן צעירים הפרוסות במכונים האונקולוגיים בשיבא תל-השומר, איכילוב, רמב״ם ובמכונים נוספים.
במרפאות נמצאות אחיות מתאמות, תפקיד חדש שגם הוא תוצר שנולד מתוך צרכי קהילת חלאסרטן, אשר מטפלות במגוון רחב של תחומים הנוגעים לחיי החולים הצעירים כמו: שיקום פיזי, היבטים סוציאליים, תפקוד רגשי וקוגניטיבי, זוגיות, מיניות, דימוי גוף, פוריות ועוד, וכן רכזי חלאסרטן (קורדינטורים), שהם למעשה מחלימי סרטן צעירים הפועלים לצד האחות ונמצאים שם כדי לפגוש חולים בני גילם במסגרת אשפוז היום ומחברים אותם לחיי קהילת חלאסרטן בה הם יוכלו למצוא מענים לכל תחומי החיים שנפגעו מהמחלה.
תפקיד הקורדינטור, שנולד לראשונה בקהילת חלאסרטן וייחודי לפעילותה, נוצר מצורך של מחלימים צעירים שלא זכו לרשת תמיכה בזמן הטיפול.
"הם יודעים שאני משלהם"
הקורדינטור של שחר הוא נדב מימון, צעיר בן 24 שחלה בסרטן לימפומה לפני כשנה, החלים, ובחר לחזור לבית החולים כדי לתת תקווה לאחרים.
״נדב הוא כל מה שחיכיתי וייחלתי לו", אומר שחר. "הוא היה החבר שלי במכון. התקווה שלי. ממש ככה. פגשתי מישהו שמבין בדיוק מה עובר עלי ומה אני צריך. שבמבט עיניים יודע לקרוא אותי ושחיבר אותי לקהילת חלאסרטן. אחרי שעיכלתי את הבשורה הייתי מבולבל ופחדתי ממש. נדב תפס אותי ואפשר לי לנשום, לעמוד על הרגליים ולהמשיך כי בעצם הוא חיבר אותי לרשת תמיכה ענקית ב׳חלאס׳ שעדיין נמתחת תחת רגליי מיום ליום״.
מצידו של נדב, הנוכחות שלו במקום היא שליחות והוכחה חשובה לחיים שאחרי הסרטן. ״כשאני פוגש צעיר או צעירה שהרגע קיבלו את הבשורה, אני יודע בדיוק מה היא או הוא מרגישים וכשהם רואים אותי הם קצת נרגעים. הם יודעים שאני משלהם. אנחנו מדברים על החששות ממה שצפוי לבוא, ובקצב שלהם, אני מחבר אותם לחיי הקהילה, למי שהחלים מאותו סוג סרטן, או לקבוצות צמיחה, או תנועה או מה שמתאים. כל מה שצריך כדי להקל על הדרך. אנחנו מאמינים מאד בערך של 'חבר מבריא חבר' ולכן אני שם עבורם. מבחינתי, זאת השליחות המשמעותית שלי״.
"אין כניסה בלי חיוך"
לישי סולומון בן ה-27 מאריאל הוא קונדיטור חובב שחולם להתעסק בעולמות של "כיף וחוויה" לדבריו. האנרגיה הטובה והעיניים הכחולות והשמחות שלו סוחפות את הסובבים להצטרף אליו, גם למטבח. "אני יכול להיות שם שנים".
לפני שנה בדיוק, אובחן עם סרטן האשך שלב 3 עם גרורות בבטן. יומיים אחרי האבחנה כבר החל בטיפולים כימותרפיים. "לא הייתי מוכן לזה", הוא מספר. ״אמרתי לקרובת משפחה שלי שאני מרגיש שמישהו חפר לי בור ואני יורד במדרון חלקלק. האבחנה הגיעה שבוע לפני החתונה של אחותי והחלטתי שלא משנה מה, אני לא אפסיק לחייך לרגע".
לישי החליט להשתמש ברשתות החברתיות כחלק מההתמודדות ולחלוק את המסע שלו עם כולם. "היה לי חשש שאנשים ירחמו עליי, והיו חברים שהתרחקו ולא ידעו איך להכיל, אבל הרגשתי שאני פורק שם ומצליח לגעת באנשים מסוימים. לאבד את השיער היה קשה מאוד כי זה נותן את חותמת של חולה. הרשתי לעצמי להישבר רק לבד, כשאף אחד לא רואה. בחדר שלי באשפוז שמתי שלט 'אין כניסה בלי חיוך'".
"במחלקה ובאשפוז יום, חיפשתי את הצעירים"
במרפאת הצעירים של חלאסרטן לישי פגש את רייצ׳ל שימין, האחות המתאמת לצעירים. "היא עזרה לי מאוד בכל הנושאים הבירוקרטיים והייתה אוזן קשבת. היא תמיד באה עם אנרגיה והצליחה להרים לי את מצב הרוח ואפילו חיברה אליי מוזיקאי מרימון, שבא לנגן והעביר איתי לא מעט זמן יחד״.
לישי השתתף גם בקבוצת צמיחה של חלאסרטן, שם הכיר את הילה, מחלימה כמוהו והשניים הפכו לחברים טובים. "חוויתי בדידות במחלה הזאת וחיפשתי במחלקה את הצעירים ואת העמותות שיכולים לעזור. ככה הגעתי ל׳חלאס׳. לי ולהילה היה קליק מהרגע הראשון וליווינו אחד את השנייה בטיפולים. קל וטבעי יותר לקיים אינטראקציה עם אנשים בגילי".
לישי החלים לפני שלושה חודשים ובימים אלה מתמקד בטיולים בעולם ובחלום להפוך לקונדיטור מקצועי. "הסוף הטוב הוא שניצחתי. המוטו שלי נשאר 'תחייך אל העולם והעולם יחייך אליך' בחזרה".
חלאסרטן - חיים בשביל צעירים. הצטרפו לחלאסרטן כדי לתמוך במענים לכל תחומי החיים שנפגעים מהסרטן. לתרומות לחצו כאן