אמא עם תינוק - עמותת ערן (צילום: shutterstock_PeopleImages.com-Yuri A)
צילום: shutterstock_PeopleImages.com-Yuri A

להיות הורים זוהי משימת חיים שלעולם אינה נגמרת, והכוחות שיש לגייס עבורה הם עצומים לאין שיעור. ההורים מצפים ולרגע בו יראו לראשונה את ילדיהם. אך מה קורה, כאשר הם מגיחים לאוויר העולם והמציאות מכה בפניהם של ההורים הטריים והמנוסים כאחד?

ממדד ההורות העולמי של נסטלה (Parenting Index), שבחן את חוויות ההורות ברחבי העולם, עלה כי מבין 16 המדינות שהשתתפו במחקר, ישראל ממוקמת במקום ה-13 בקושי לגדל תינוק. מאותו המדד עלה כי 24% מההורים בישראל ציינו שהמעבר להורות קשה יותר משחשבו, 20% מהם חשו בדידות במהלך החודש הראשון לאחר הלידה, ו- 15% מהאימהות הצהירו כי חוו דיכאון לאחר הלידה.

לצד נתונים אלו, הורים רבים נתקלים בביקורות שליליות על אופן תפקודם כהורים, מה שמוביל אותם להתבודד ופחות לשתף בתחושותיהם. מתוקף כך, ובעקבות פניות רבות של הורים, חדשים וותיקים כאחד, חברת אג'נדות פיתחה עבור מטרנה שיתוף פעולה חברתי עם עמותת ער"ן ואלו השיקו יחד במאי האחרון שירות ראשון מסוגו בישראל המעניק תמיכה רגשית לאימהות ואבות אחרי לידה, הפועל 24 שעות ביממה.

השירות זמין 24/7 בטלפון 9601* או באתר ער"ן באמצעות צ'אט, וואטסאפ, מייל ומסרונים.  השירות ניתן באופן אנונימי ומיידי ומיועד לכלל אוכלוסיית ההורים בישראל על ידי צוות מתנדבות ומתנדבים מסור של ער"ן שהוכשר לכך במיוחד.

"מדובר בקו מיוחד לאימהות ואבות אחרי לידה, שנועד לתת מענה לאוכלוסייה שמתמודדת עם קשיים פחות מדוברים" כך מספרת ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער״ן ומרחיבה, "יש הנחה מוטעית בקרב הציבור כי להיות אמא זה דבר טבעי שנולדים איתו, ואת אמורה לדעת איך להתנהל אל מול השינויים הפיזיים והנפשיים שלך. אותו הדבר תקף גם לגבי אבות. יש סברה כי האב אמור להכיל ותמיד להיות שם עבור האישה והילדים, אבל גם לו יש סף קיבולת. ככל שיש יותר תגובות שליליות מבחוץ, כך בני הזוג לומדים לשתף פחות בתחושותיהם ולהציג מצג שווא של אושר ושמחה".

המטרה: לזהות ולמנוע מצבים נפשיים לאחר לידה

על פי אתר משרד הבריאות, רוב הנשים חוות תנודות רגשיות דרמטיות בתקופה שלאחר הלידה, כאשר דיכאון בהיריון ודיכאון לאחר לידה מופיעים אצל כ- 10% מהיולדות בישראל.

"יש רצון תמידי להיות סופר אמא אבל זה לא מציאותי" אומרת ד"ר דניאלס ומסבירה, "כשזה לא מתממש, האישה נותרת בבדידות מאוד גדולה, מה שמונע ממנה לשתף אחרים במצבה ולקבל תמיכה רגשית. עקב כך, לא ניתן לזהות מצבים קריטיים כמו דיכאון לאחר לידה או מצוקות אחרות שחובה לטפל בהם. ישנן שתי תופעות עיקריות אחרי הלידה שאנחנו עדים להן: דכדוך אחרי לידה ודיכאון אחרי לידה. דכדוך אחרי לידה הוא מצב פחות מדובר שמתבטא בעצבות קלה, נטייה למצבי רוח משתנים, עצבנות וירידה בתיאבון. מצב זה חולף מעצמו ברוב הפעמים. מנגד, דיכאון אחרי לידה הוא אמנם מצב יותר מוכר, אך נשים רבות נמנעות מלשתף לגביו. זה נובע גם מהעובדה שדיכאון אחרי לידה בדרך כלל מופיע כארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה וקשה לזהות מתי מדובר בעומס ולחץ טבעיים, או דיכאון של ממש. לכן כדאי לשים לב לסימני זיהוי כמו עצב, מועקה בלתי מוסברת, היעדר עניין מפעילויות שהיו מהנות בעבר, קושי בריכוז, עייפות, חרדות, מחשבות על מוות ועוד".

ד"ר דניאלס מציינת גם כי "דיכאון אחרי לידה עלול להופיע אצל כל יולדת ללא כל הבדל. בין אם מדובר בלידה ראשונה, שנייה או חמישית. אף אחת אינה חסינה ולכן יש לתת תשומת לב יתרה לסימני הזיהוי החשובים".

האם דיכאון אחרי לידה רווח גם בקרב גברים?
"כן. יש גברים שסובלים מדיכאון אחרי לידה" קובעת ד"ר דניאלס בתשובה שאולי תפתיע רבים מכם. "ברגע שזוהה דיכאון אצל בת הזוג, גוברים הסיכויים שגם האב יסבול מדיכאון אחרי לידה. לפי הסטטיסטיקה, כ-10% מן האבות סובלים מדיכאון אחרי לידה".

ד"ר דניאלס מרחיבה בנושא ומספרת כי "כשליש מן הפניות לקו המיועד להורים של ער"ן הן של גברים. עבורנו זו עובדה משמחת אבל מנגד, היא מראה את החוסר המשווע בערוצים המתאימים לפניות של אבות. פעמים רבות גברים מואשמים בחוסר שיתוף. אני מאמינה שזה תלוי בנוכחותם של שירותים שמתאימים לצרכים שלהם. תפקיד האב אינו קל: הוא צריך לטפל בבת זוגו ובתינוק ולרוב הוא מרגיש שהוא לבד במערכה, מה שמביא אותו לתחושה של בדידות ורצון לאוזן קשבת. זה משהו שחשוב לנו להביא למודעות".

קבלת מענה מכיל ולא שיפוטי להפגת הבדידות

הצורך להקמת הקו הייעודי לאימהות ואבות אחרי לידה בער"ן נולד עקב זיהויו של פניות רבות מהורים אחרי לידה לערוצי התקשורת של העמותה. "שמנו לב כי מתקבלות המון פניות של אבות ואימהות אחרי לידה, שהיה להם צורך בשיחה עם אדם מבוגר. ישנן אימהות שנמצאות בחופשת לידה למשל, ומרגישות מאוד בודדות. האפשרות לשוחח עם אדם מבוגר בצורה פתוחה ומכילה היא מתנה עבורן. בכולנו טבוע הצורך האנושי לא להיות לבד, לדבר ולחלוק את הרגשות שלנו עם אדם נוסף. בתוך כך, השירות הייעודי אינו נבלע בתוך ים הפניות ומנכיח את העובדה כי אוכלוסיית ההורים זקוקה למענה מיוחד המוקדש רק לה. לטובת תפעול השירות הכשרנו מאות מתנדבות ומתנדבים בעמותה למתן מענה אובייקטיבי, מכיל וקשוב".

אתגר השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל"

כאילו שלא קשה מספיק להיות הורים כדבר שבשגרה, בשביעי לאוקטובר קרה הנורא מכל. הורים רבים נקלעו למצבים נפשיים לא קלים, אך בד בבד נאלצו להיות חזקים עבור ילדיהם. השבת השחורה הייתה רגע האמת של מתנדבי עמותת ער"ן, שהגיעו בהמוניהם לסניפים ברחבי הארץ בכדי לתת מענה מהיר, קשוב ומרגיע.

"עמותת ער"ן קיימת 53 שנים כך שאנחנו מורגלים לשעת חירום" מספרת ד"ר דניאלס וממשיכה, "בשביעי לאוקטובר, מכיוון שהייתה עלייה חדה בכמות הפניות, תגברנו את הצוותים והעלנו מתנדבים בזמן אמת. בשגרה אנחנו מקבלים 700 פניות ליום. באותה השבת התקבלו 3,500 פניות. אלו אחוזים מטורפים. רובן המוחלט של הפניות הגיע, ועדיין מגיע, מהורים. הן סבבו סביב חרדה, דאגה, פסימיות או ייאוש. זה היה ועודנו אירוע טראומתי שהעיר אירועים טראומתיים אחרים בקרב ההורים, במיוחד עבור אלו שחוו לידה טראומתית. נשים רבות צלצלו אלינו לאחר שבעליהן גויסו למילואים או הפוך. מאז ועד היום אנחנו מעניקים מענים מכילים להורים, כולל מידע כיצד להתנהג עם הילדים, קטנים כגדולים ומעודדים אותם".

מהצד השני של הקו

"אני מרגישה שהעשייה בער"ן מעניקה משמעות עצומה לשני הצדדים" מספרת דפנה, מתנדבת בעמותת ער"ן שהוכשרה למתן סיוע רגשי להורים. "פונים אלינו הרבה הורים שחווים בדידות ופשוט מחפשים אוזן קשבת. אישה בחופשת לידה רק רוצה שמישהו יקשיב לה. זה לא חייב להיות סיפור קורע לב אלא פשוט שיתוף בתחושות וברגשות, שלא תמיד מקבלים מענה מהסביבה. המנעד של הפניות הוא מאוד רחב, כאשר רובן סובב סביב חרדה מהשינוי וכניסה אל המצב החדש של הורות".

ספרי על החוויה שלך כמתנדבת בשבעה באוקטובר
"באותו בוקר הייתה הצפה של שיחות מהורים. הם פשוט הרגישו שהם לא מתפקדים. הייתה תחושה של כאוס והם לא ידעו כיצד להתנהל עם הילדים, במיוחד משפחות בהן האבות הוקפצו למילואים. היו גם זוגות שהתקשרו והיו יחד על הקו. הייתה לי שיחה עם אישה שבעלה הוקפץ למילואים. היא הייתה עם תינוק בבית ובפאניקה מוחלטת. הצלחתי להרגיע אותה, נשמתי יחד איתה, חיזקתי אותה על עצם העובדה שהיא התקשרה והדרכתי אותה מה לעשות ברגעים שלאחר השיחה".

לסיום, פונה ד"ר דניאלס אל ההורים ומציינת "הרבה הורים חשים אשמה אם הם מתלוננים לנוכח המצב. אל תישארו לבד ואל תתביישו במצבכם. אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל עת. הקו שלנו לאימהות ואבות אחרי לידה פתוח 24/7 למענכם, בכל ערוץ אפשרי. יש לכם לגיטימציה לפנות ולקבל תמיכה, מבלי להרגיש תחושות אשם. ער"ן כאן עבורכם גם בחזית הנפשית – שהיא לא פחות חשובה".

לתרומה ותמיכה בפעילות העמותה >> היכנסו