אבו בכר אל בגדאדי  (צילום: ap)
מאיש דת למנהיג הארגון שמאיים על העולם. אל-בגדאדי | צילום: ap

השבוע פורסמו בכלי התקשורת מסביב לעולם דיווחים על כך שמנהיג דאע"ש, אבו-בכר אל-בגדאדי, מצא את מותו בהפצצה אווירית של הקואליציה בראשות ארה"ב. בחודשים האחרונים נקלטו בזה אחר זה בכירים בארגון – זה התחיל ב"ג'ון הג'יהאדיסט", הרוצח הבריטי מוחמד אמוואזי שהתפרסם בסרטוני עריפת הראשים הידועים לשמצה. אחריו חוסלו גם אבו עומר א-שישאני, "שר המלחמה" של הארגון שנחשב לאחד המחבלים האכזריים ביותר שיצאו ממנו וגם עבד א-רחמן מוסטפה אל קאדולי, "שר האוצר" ומספר שתיים בארגון. האם גם מספר אחת נאסף אל חבריו? לא ברור. אבל בטוח שהמצוד אחר אל-בגדאדי מעסיק או לפחות העסיק לא מעט אנשים בעולם.

גורמי המודיעין הצליחו כבר לסמן תא שטח לא גדול שעליו הם מצביעים כמיקומו הנוכחי של אל-בגדאדי: מדובר באזור שבין צפון-מערב עיראק וצפון-מזרח סוריה. קצינים מערביים, גורמים בכירים במחתרת הכורדית וגם אנשי דאע"ש שנחשבו למקורבים לאל-בגדאדי טענו שהוא לא זז מהעיירה אל-בעז' במשך חודשים ארוכים. "הוא נתמך על ידי שבטים שם", הסביר לגרדיאן הבריטי קצין מקומי. "הם מאוד נאמנים לו. אנחנו יודעים מתי הוא בעיר. כשהוא מגיע, מחרימים לכולם את הטלפונים. הם לא רוצים שמישהו במקרה יוציא שיחה כלשהי".

"אנחנו לא יכולים לתקוף כל דבר"

במקרה של אוסמה בן לאדן, עברו 12 שנים מרגע שנכנס לרשימת עשרת המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI בשנת 1999 ועד שחוסל בידי צוות 6 ביחידת אריות הים בשנת 2011. המלחמה בדאע"ש נכנסת אוטוטו לשנה השלישית שלה, וההערכות מצביעות על כך שכ-15 מבכירי הארגון מצאו את מותם בינתיים. גם אם אל-בגדאדי עדיין בחיים, הוא הספיק להיפצע לא מעט פעמים. עם זאת, היקף הפציעה שלו נשאר סוד כמוס בקרב אנשי הארגון; רק מספר מצומצם מאוד של רופאים ואחיות מודעים למצבו. גם אנשי סוד שהכירו את אל-בגדאדי שנים לפני שדאע"ש הפך לארגון עצמאי נשארו מחוץ לתמונה.

נראה שבכל הקשור לחייו של המנהיג, בדאע"ש פשוט לא לוקחים סיכון. ב-8 בנובמבר 2014 הייתה ככל הנראה הפציעה הקשה ביותר של אל-בגדאדי, כשמטוסי קרב אמריקאים תקפו מפגש פסגה של הארגון. בתחילה טענו שהוא נהרג ואפילו מונה לו מחליף בשם אבו עלאא אל עפרי. בסופו של דבר התברר שאל בגדאדי רק נפצע קשה, ושהוא ככל הנראה ממשיך לנהל את הארגון.

האם אל בגדאדי חוסל (צילום: Anadolu Agency, GettyImages IL)
הפרס על ראשו: 10 מיליון. האם מנהיג דאע"ש חוסל? | צילום: Anadolu Agency, GettyImages IL

"יש לנו הרבה אנשים שמדברים איתנו", מסביר קצין אחר. "כשהוא מגיע, אנחנו יודעים על זה. לפני שלושה שבועות, לדוגמה, ראינו את אנשי דאע"ש בתל עפר מתחילים להתנהג מוזר. הם הזיזו את המכוניות שלהם ממקום למקום בלי סיבה. התקשרנו לאמריקאים וסיפרנו להם, והם הסכימו איתנו אבל ענו: 'אנחנו לא יכולים לתקוף כל דבר, תנו לנו מטרה ממוקדת'".

המערכה האווירית מנוהלת בעיקר בעזרת מודיעין שמגיע מיירוט שיחות טלפון והודעות אימייל, מסביר קצין מודיעין בצבא האמריקאי לשעבר. אנשי טכנולוגיית המידע של דאע"ש הם לא יותר מ-30 במספרם, הוא מוסיף, ותפקידם הוא להקים רשתות תקשורת מאובטחות שישמשו את אנשי הארגון ואת פעיליו ברחבי העולם. "הם מעטים, אבל מדובר באנשים הכי טובים שלהם, טובים כמעט כמו האנשים שלנו בתחום", מודה הקצין.

האמריקאים, בכל אופן, סקפטיים למדי לגבי הדיווחים שהתפרסמו השבוע. אמנם המקור הוא בסוכנות הידיעות אל-עמאק שנחשבת למקורבת לארגון, אולם טרם ברורה רמת האמינות. "ראינו כבר דיווחים מהסוג הזה בעבר. עד שלא נקבל אישור מאומת לכך, אנחנו מתרגלים את הספקנות הבריאה שלנו", אמר לחדשות Fox כריסטופר קרבר, דובר צבא ארה"ב בבגדד. גם בבית הלבן אישרו שהם מודעים לעניין כשנד פרייס, דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, מסר לכלי התקשורת ש"הם בוחנים את הדיווחים". על פי הדיווחים המדוברים, אל-בגדאדי מצא את מותו ביום החמישי לצום הרמדאן במתקפה אווירית של ארצות הברית מעל העיר ראקה, "בירת" המדינה האסלאמית.

10 מיליון דולר - זה הפרס שמוצע על ראשו של אל-בגדאדי. רק על ראשו של איימן א-זוואהירי, מי שנחשב ליורשו של בן לאדן כמנהיג אל-קאעידה, מוצע פרס גבוה יותר: 25 מיליון דולר.

"כמה פעמים סברו שמוחמד דף חוסל?"

 

חי ובועט. דף (צילום: חדשות 2)
מוחמד דף. "כמה פעמים כבר סברו שהוא סוכל?" | צילום: חדשות 2

"אף אחד לא יודע לנקוב בתוחלת חייו של רב-מחבלים כזה שנמצא בראש סדר העדיפויות של כמעט כל שירות מודיעין בעולם, לרבות הרוסים והאמריקאים", מסביר ד"ר שאול שי, מנהל המחקרים במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. "במוקדם או במאוחר יגיעו אליו. לגבי מתי, קשה עד בלתי אפשרי לתת על כך תשובה".

אל-בגדאדי מודע היטב לעובדה שכולם מחפשים את ראשו, מסביר ד"ר שי. הוא מאוד זהיר, נוקט בכל אמצעי אפשרי כדי להבטיח את המשך הישרדותו – נמנע מהופעות בציבור ואפילו לא משחרר קלטות שמע לתומכיו. "בדרך כלל, לאנשים כאלה יש מעגל מאוד מצומצם של נאמנים שיש להם גישה פיזית אליו. המידע מגיע מהמון מקורות, אבל לא כל אינפורמציה שמגיעה היא בהכרח מדויקת, ואם המשמעות היא פגיעה מחפים מפשע כשאין וודאות גמורה לגבי מיקומו - אז כן, אני מניח שלאמריקאים תהיה התלבטות אם ללכת על מבצע מסוג כזה".

לגבי הדיווחים שהתפרסמו השבוע סביב מותו, ד"ר שי מציע לנקוט זהירות יתרה. "אני חושב שאלה דברים שצריכים להיות מאוד זהירים לגביהם. ידוע בוודאות שהוא נפצע בתקיפה אווירית, אבל נחלץ ממנה. כדאי שנסתכל על הניסיון שלנו, לא צריך ללכת רחוק אפילו: כמה פעמים סברו שמוחמד דף חוסל? בחלק מהפעמים הוא נפצע, בחלק מהפעמים אפילו נשאר בריא ושלם לחלוטין. ידיעות מהסוג הזה, צריך להיזהר מאוד לגביהן".

ד''ר שאול שי
ד"ר שאול שי

אם וכאשר יחוסל, ד"ר שי מניח שלעובדה הזו תהיה השפעה מרחיקת לכת על המשך התנהלותו של הארגון. לדוגמה הוא מזכיר מקרה דומה בארגון טרור אחר: "רק יותר משנה לאחר חיסולו של מוחמד עומאר - מנהיג הטליבאן שבן לאדן נשבע לו אמונים - מונה לו יורש. הסיבה לכך טמונה במאבקי כוח פנימיים בארגון. הדברים האלה מאוד מורכבים".

ובכל זאת, קשה להתעלם מהתחושה שביחס למצוד אחר סדאם חוסיין לדוגמה, נראה שהמדיניות האמריקאית מקלה יותר הפעם. "כל שירות מודיעין בהתאם ליכולות שלו ובהתאם למשימות שלו", מסייג ד"ר שי. "כמעט כל סנסור אפשרי שעומד לרשות הגורמים האלה מחפש אחריו וסורק את השטח. חשוב לציין גם שהיכולות הטכנולוגיות השתפרו מאז. ובכל זאת, כל זמן שאובמה בשלטון, המדיניות שמתמקדת בעיקר בתקיפות אוויריות לא תשתנה. אני מניח שאם תהיה היתכנות מבצעית, כמו שאובמה היה זה שאישר את חיסולו של בן לאדן, אם יהיו נסיבות שיאפשרו הוא לא יהסס לאשר זאת גם הפעם. אבל זה וכניסה קרקעית של האמריקאים למלחמה בדאע"ש, אלו שני מישורים שונים לגמרי".

מי אתה, אל-בגדאדי?

מהמעט שידוע, נראה שאבו-בכר אל-בגדאדי נולד בשנת 1971 באזור העיר סאמרא שבעיראק, בשם המלא אוואד איברהים עלי מוחמד אל-באדרי אל-סאמארי. הוא שימש כאיש דת במסגד קטן בעיראק במשך עשר שנים, והוא ד"ר ללימודי האסלאם מטעם אוניברסיטה בעיראק.

אל-בגדאדי נעצר על ידי כוחות ארה"ב במדינה בפברואר 2004 והוחזק תחת תנאים מגבילים עד חודש דצמבר באותה שנה, אז שוחרר והצטרף לשלוחת אל-קאעידה בעיראק, שלימים תהפוך לדאע"ש. ב-2010 מונה למנהיג דאע"ש, אז עדיין חלק מארגון אל-קאעידה. אחרי שכבש שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, ב-2014 הכריז דאע"ש על הקמת "ח'ליפות" אסלאמית בשטחים שבשליטתו, כינה את עצמו פשוט "המדינה האיסלאמית" והתנתק מאל-קאעידה.