"אם טוענים שאני עבריין, שביצעתי לינץ' ושפעלתי בניגוד לערכים ולרוח צה"ל, למה אני ממשיך לשרת כלוחם?" אמר השבוע לקרוביו עמיחי שמבה. "אני מרגיש קורבן. המקרה שלי זועק לשמים, הרבה יותר מאשר של אלאור אזריה".

שמבה, בין 20 מכוכב השחר, נאשם בהשתתפות בלינץ' בהפטום זארום בזירת הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע לפני כשנה. בפיגוע הירי, שביצע מחבל בשם מהנד אלעוקבי, צעיר בן 21 מהפזורה הבדואית בנגב, נרצח החייל עומרי לוי. זארום, אזרחי אריתאי שעבד בישראל כחוק ונקלע למקום במקריות, נורה בטעות על ידי קצין הבטחון מטעם חברת האבטחה שאבטחה את התחנה המרכזית, זיאד אלאעסם שחשד שהוא מחבל, מה שנתן את האות להתקפה המונית עליו.

הפטום זארום
הפטום זארום ז"ל. אדם נעים ועובד מסור שנרצח בלינץ' ברברי

בעקבות התיעוד הצליחה המשטרה לאתר ארבעה מהאנשים שהיכו את זארום, והם הואשמו בחבלה בכוונה מחמירה – עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 20 שנות מאסר. זאת לאחר שהנתיחה לאחר המוות הראתה שמת כתוצאה מהירי, ולא מהמכות. על סמל עמיחי שמבה, לוחם בגדוד 51 בגולני, נאשם מספר 2 מבין הארבעה, נכתב בכתב האישום ש"ניגש [לזארום] כשהוא לבוש מדי צה"ל למנוח ובעט בו בחוזקה בפלג גופו העליון בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום".

שמבה, שהמשיך לשרת כלוחם בחטיבת גולני מאז המקרה ועד היום, רוב התקופה במוצב בגבול לבנון, טען השבוע שהיה בהלם מההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. "איך ייתכן שחיילים קרביים שהיו בזירת הפיגוע ברחו מהאזור, לא סייעו לטפל בפצועים ובאזרחים ולא חתרו למגע – לא הועמדו לדין, ואני כן?", קבל השבוע בשיחה עם חבריו, "הקריבו אותי, אני שעיר לעזאזל. כל העולם עוזר לאזריה, ואותי זרקו לכלבים. עשו לי עוול נוראי". כשהתבקש לפרט מדוע הוא חושב שנעשה לו עוול, טען שמבה בין היתר ש"החקירה הייתה שטחית ולא מעמיקה. לקחו סרטון, מבלי לבדוק לעומק את הטענות שלי, והגישו כתב אישום כדי להרגיע את האווירה. הרי יכולתי לא לחתור למגע תחת אש ולברוח מהתחנה המרכזית, לגלות פחדנות כפי שעשו לוחמים אחרים".

מתוך "מוות בבאר שבע", באדיבות YES דוקו

כשנשאל מדוע הוא משווה את עצמו לאלאור אזריה, החייל שירה למוות במחבל בחברון בעודו שוכב פצוע קשה על הרצפה, ענה השבוע שמבה: "אלאור זכה לתמיכה ציבורית רחבה. פוליטיקאים ובהם ראש הממשלה ושרים תמכו בו בגלוי. אנשים תרמו לו הרבה כסף. אתרי אינטרנט ועיתונאים עזרו לו וליוו את משפטו. הוא זכה לסיקור חיובי יחסית. זה הפתיע אותי מאוד, שאליי התייחסו ישר בשליליות. ישר שפטו אותי ותלו את גופתי בכיכר העיר".

"חשבתי שאולי יש לו חגורת נפץ"

ב-18 באוקטובר 2015, יום ראשון בערב, בשעה 19:30, התחנה המרכזית בבאר שבע הייתה מלאה באזרחים ובחיילים שעשו את דרכם לבסיסיהם. עמיחי שמבה הוציא באותן דקות את התיקים שלו מתא המטען של האוטובוס שהחזיר אותו מבית הספר לחי"ר (ביסל"ח) שבדרום הארץ, לאחר שסיים בו קורס בן שבועיים – הסמכה על "קטלן", עמדת ירי ניידת המותקנת על גבי נגמ"ש או האמר. שמבה היה בדרכו הביתה. הוא שוחח עם חברתו בסלולרי, כשלפתע נשמע צרור יריות. זה היה פיגוע קשה: לאחר שרצח את עומרי לוי בן ה-19, המחבל אלעוקבי חטף ממנו את נשקו ופצע עוד 11 אנשים, שלושה מהם נפצעו קשה.

עמיחי שמבה בועט בהפטום זארום (צילום: מתוך "מוות בבאר שבע", באדיבות yes דוקו)
עמיחי שמבה בועט בהפטום זארום | צילום: מתוך "מוות בבאר שבע", באדיבות yes דוקו

"שמעתי קולות ירי ולקח לי כמה שניות להבין שמדובר בפיגוע", שחזר אחר כך שמבה. "ניתקתי מיד את השיחה עם החברה, דרכתי את הנשק ורצתי לכיוון הירי. חתרתי למגע כפי שלימדו אותי בצבא. במהלך הריצה לעבר המחבל, הבחנתי באישה שחיפשה מקום מסתור מהירי. היא הסבירה לי בסערת רגשות לאן לרוץ – לתוך התחנה. נכנסתי לשם מאחת הדלתות וראיתי את אותו בחור על הרצפה (הכוונה לזארום; ש"א), וכיוונתי עליו את הנשק כדי שלא יבצע תנועה וינסה לפגוע באזרחים. חשבתי שאולי יש לו נשק או חגורת נפץ שינסה להפעיל.

"באותם רגעים לא ידעתי שמדובר באזרח. כולם צעקו שהוא מחבל. היו צעקות, אנשים התחילו לתת לו מכות. מבחינתי הוא היה מחבל. היה מישהו שזרק עליו ספסל, וראיתי שיורד לו דם. ראיתי שהוא זז. לא רציתי לירות בו, גם כי הוא היה פצוע וגם כי חששתי שהכדורים יפגעו באנשים שהיו לידו. אז החלטתי לנטרל אותו בלי לירות – הגעתי אליו ובעטתי בו, באזור הבטן או החזה אני חושב, כדי לוודא שלא יזוז ולא יהווה סכנה.

חייל נוסף בועט בהפטום זארום (צילום: מתוך "מוות בבאר שבע", באדיבות yes דוקו)
חייל נוסף בועט בהפטום זארום | צילום: מתוך "מוות בבאר שבע", באדיבות yes דוקו

"לאחר מכן שמעתי עוד קולות ירי, מאזור השירותים בתחנה. רצתי לשם ואחד השוטרים אמר לי להתכופף. התקדמתי יחד עם עוד כמה שוטרים לעבר תא השירותים שבו שהה המחבל האמיתי והתחלנו לסגור עליו מכל הכיוונים. לא יריתי כדי שלא יהיה ירי דו-צדדי ולקחתי כמה חיילים הצדה כדי שלא ייפגעו בטעות מירי השוטרים. הגיעו למקום שוטרי יס"מ שהחליטו לטפל במחבל ואיגפו אותו מכל הכיוונים. אני זוכר שטיפלתי בכמה חיילים ואזרחים ודאגתי לפנות אותם לאמבולנסים. הגעתי גם לחייל עומרי לוי ז"ל, בדקתי לו דופק, טיפלתי בו והעברתי אותו למד"א. זה היה מאוחר מדי לצערי ופינינו את הגופה שלו מהמקום. הרחקנו מהמקום את האנשים וטיפלנו בפצועים כשבמקביל המחבל חוסל על ידי השוטרים".

"לא הייתה שום סיבה בעולם להכות את המנוח"

הפטום זארום, בן 29 במותו, הועסק כחוק במשתלה בדרום הארץ, והגיע ביום הפיגוע לבאר שבע על מנת לחדש בסניף משרד הפנים בעיר את ויזת השהייה שלו. לאחר מותו נערך טקס לזכרו במתקן חולות שבדרום הארץ. מעסיקו במשתלה, שגיא מלאכי, כינה את הלינץ' בו "מעשה ברברי" וסיפר שהיה אדם נעים ועובד מסור. ״אנחנו עצובים וכואבים את מותו המזעזע", אמר.

בעקבות המקרה, פרקליטות מחוז דרום החליטה להגיש כתב אישום נגד קצין שב"ס רונן כהן, האזרחים אביתר דמרי ודוד מויאל והחייל שמבה. המשפט של הארבעה יחל בשבוע הבא. בכתב האישום מצוין שקהל רב נאסף סביב זארום בעת ששכב חסר אונים ומדמם, צעק והלהיט את הרוחות כיוון שסבר בטעות שהוא מחבל. בסרטונים מהאירוע ניתן לראות בבירור כיצד חנניה שבת, איש שב"ס נוסף, מטיח בראשו של זארום ספסל, ואדם אחר זורק עליו כיסא. התמונות מפורשות וקשות. חייל נוסף שנראה בסרטונים בועט בזארום כשפניו חשופות וגלויות לא זוהה משום מה, עד היום ולא הוגש נגדו כתב אישום. בינתיים אגב בית הדין המשמעתי של שירות בתי הסוהר זיכה את שבת בטענה "שהפעולה שנקט בנסיבות שאליהן הוא נקלע לא חרגה מגדר תגובה סבירה, ראויה ואף נחוצה – הדרושה לשם הדיפת הסכנה". מי שגונן על זארום בגופו היה צעיר בן 26 בשם משה כוכבי, שגם התעמת עם המכים, אבל זה לא עזר.

אלאור אזריה (צילום: פלאש 90)
אלאור אזריה. "כל העולם עוזר לו ואותי זרקו לכלבים" | צילום: פלאש 90

גם שמבה נראה כשהוא מכה את זארום באחד הסרטונים (על האירוע נעשה סרט תיעודי בשם "מוות בבאר שבע", המבוסס על הסרטונים מהזירה, ושאף זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב האחרון). ניתן לראות כיצד הוא מגיח מאחורי טבעת האנשים שהקיפה את האזרח הזר ובועט בו בחוזקה. כאשר במהלך חקירתו במשטרה הראו לו החוקרים את הסרטון, טען שמבה שזארום "זז וניסה להתרומם ופחדתי שהוא מנסה להוציא נשק, אז רצתי אליו ובעטתי בו בפלג הגוף העליון... אם הייתי רוצה לפגוע בו. הייתי יכול לעשות את זה לפני כן, במשך שתי הדקות שעמדתי שם עם הנשק. מה שעשיתי היה [רק מתוך] כוונה לוודא נטרול".

לשאלה מדוע לא הסתפק בכיוון נשק דרוך לכיוון זארום, ותחת זאת החליט לבעוט בו, השיב: "ירי במצב כזה היה מיותר משתי סיבות: סיבה ראשונה, הוא כבר היה פצוע ואין סיבה להוציא עליו כדור שיכול לסכן אחרים... בעצם באותו רגע נהייתה שם טבעת של אנשים והחלטתי לא להוציא כדור ומאותה סיבה שלא זיהיתי נשק חם או קר, לכן לא יריתי".

החוקר: אתם מסכים שחלק ממה שעשית היה מכעס ועצבים שהיו לך?

שמבה: "חלק מזה היה כעס אבל ההחלטה לבעוט בו הייתה בעקבות התזוזה וחוסר ריכוז של האנשים".

עמיחי שמבה (צילום: באדיבות המצולם)
תביעה אזרחית על עשרה מיליון שקל. עמיחי שמבה | צילום: באדיבות המצולם

"החקירה הייתה שטחית ולא מקצועית", טען השבוע שמבה בתגובה לדברים. "הם בכלל לא הצליבו את העדות שלי עם עדים שהיו במקום שיכלו לתמוך בגרסתי. הם היו לחוצים להגיש כתב אישום בכל מחיר כדי לרצות את הציבור שזעם על הלינץ'. כיצד ייתכן שקצין הביטחון שריסס את האזרח בכדורים מבלי לברר אם הוא מחבל לא נאשם בפרשה ויצא חלק בלי כתם מהאירוע. מוזר, לא?". שמעה מתכוון לקב"ט חברת האבטחה זיאד אלאעסם, שבסרטו נראה יורה צרור לעבר הפטום, למרות שהוא לא סיכן איש ולא החזיק כלי נשק. במשטרה ובפרקליטות קיבלו את גרסתו של זרהום כי מדובר במחבל.

"נכון, זה לא נעים לראות את הסרט, ואותי בועט באותו אזרח. בדיעבד אני מבין שעשיתי טעות, אני מצטער, מביע חרטה ושולח תנחומים למשפחתו של המנוח. צריך להבין שבזמן האירוע הייתי בטוח שהוא מחבל. לא היה לי זמן לברר. זה היה אירוע מתגלגל. הכי קל לשפוט אותי. לא מאחל לאף אחד מה שעובר עליי. לא התעללתי ולא ביצעתי שום לינץ'. בעטתי בו פעם אחת לצורך נטרול. מי שהרג את זארום היו אלה שבטעות הטעו אחרים והם לא עומדים לדין. נעשה לי עוול".

עמיחי שמבה (צילום: באדיבות המצולם)
עמיחי שמבה. העונש המירבי הוא 20 שנות מאסר | צילום: באדיבות המצולם

בתגובה לדברים טוען גורם במשטרה שלא הייתה שום סיבה שבעולם ששמבה, או ששאר הנאשמים בתיק, יכו את המנוח, שבאותם רגעים היה פצוע על הרצפה. "באותו נקודת זמן המנוח לא סיכן איש. הוא שכב חסר אונים, לא יכול היה לפגוע באף אחד. אנשים לקחו את החוק לידיים", טוען קצין המשטרה ומוסיף כי המשטרה ממשיכה בימים אלה בניסיון לאתר משתתפים נוספים בלינץ'. בחקירתו אגב טען שמבה כי בעת שהיכה את זארום סבר שהוא עדיין בהכרה. "הבחנתי בבחור על הרצפה. לי הוא נראה בדואי, בעל חזות ערבית, שכוב על הרצפה. הוא דימם אבל עדיין היה בהכרה", אמר שמבה לחוקרים. כנשאל על ידי החוקר "איך אתה יודע שהיה בהכרה?", השיב: "הוא זז והעיניים שלו היו פתוחות והוא נאנק מכאבים".

"הפיקוד הבכיר לא מתייחס אליו"

לאחרונה הוריו של זארום החליטו להגיש תביעה אזרחית בסך כעשרה מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגדו ונגד שאר הנאשמים בלינץ', כמו גם נגד חברת האבטחה של התחנה המרכזית ונגד מדינת ישראל. בכתב התביעה, שהגישו עורכי הדין אוהד פריאל ולימור לוגסי, נטען ששוטרים ולוחמי מג"ב שהיו עדים לאירוע לא נקפו אצבע כדי להגן על זארום והפגינו אדישות רבה למתרחש במקום. "מאירוע טראגי שכזה צריכה לקום זעקה, כי דם של חפים מפשע אינו הפקר וכי מדינה מתוקנת אינה יכולה להשלים ולעבור לסדר היום על מקרה שבו אזרחים ולבושי מדים מבצעים לינץ' באדם חסר ישע לעיני כל, ואלו שאמונים על אכיפת החוק והסדר עומדים מהצד באפס מעשה", נכתב שם.

חבריו של שמבה טוענים שהוא שבור מכל הפרשה, אבל למרות זאת נחוש להשלים את שירותו הצבאי כלוחם. "החבר'ה בגדוד תומכים בו, מחזקים אותו ומקווים שכתב האישום נגדו יבוטל", אומר אחד מחבריו למחלקה. "הבעיה היא שהפיקוד הבכיר לא מתייחס אליו. אף אחד לא שאל אם הוא צריך עזרה או סיוע. צורם לי מאוד שאלאור אזריה קיבל עזרה ותמיכה מקצינים בצבא ומהציבור בעוד שעמיחי הופקר בשדה הקרב. הוא בהחלט מאוכזב מהפיקוד, אבל המשפחה והחברים תומכים בו וזה מה שנותן לו כוח להוכיח שהוא חף מפשע". פרקליטיו של שמבה, עורכי הדין אייל פלטק ואיתמר ברקאי, פנו השבוע לפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק  בטענה שמרשם עובר עינוי דין מתמשך.  בין היתר כתבו בבקשה: "פקודות צה"ל ורוח צה"ל מחייבות את חיילי צה"ל לפעול באירוע, גם אם הוא מתרחש בזירה אזרחית – חייל שנקלע לזירת פיגוע חייב לחתור למגע ולנטרל את האיום. זה בדיוק מה שמצופה, ומה שעמיחי עשה. ברגע ששמע ירי הוא לא היסס ובניגוד לחיילים אחרים שברחו מהזירה, רץ לתוך התחנה וחתר למגע". לטענתם, הפרקליטות הייתה צריכה להתחשב בנסיבות אליהם נקלע שמבה ולא להגיש נגדו כתב אישום פלילי.

עו"ד אייל פלטק
עו"ד אייל פלטק

בשימוע שהתקיים לו בפרקליטות ובו הציג את טיעוניו אמר שמבה בהקשר של החתירה למגע: "המסר שייצא מהגשת כתב אישום נגדי הוא שאם יש פיגוע – תברח. אם אתה מתלבט בשאלה האם המחבל מסוכן, אל תיגע בו, כי ירצו להכניס אותך ל-20 שנה, וגם אל תעזור לפצועים כי את המדינה זה לא מעניין והיא לא תתחשב בכך". יצוין שבעקבות בריחתם של חיילים לוחמים מזירת הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, מצ"ח פתחה בחקירה כדי לאתר את מי שלא חתרו למגע במטרה להעמיד אותם לדין. דובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, אף הצהיר בעמוד הפייסבוק שלו לאחר האירוע: "ההנחיה הקיימת לחיילים בכל מקום היא לחתור למגע ולהסיר את האיום גם כשהם נמצאים במקום אזרחי".

עו"ד איתמר ברקאי (צילום: איליה קיטוב)
עו"ד איתמר ברקאי | צילום: איליה קיטוב

השבוע סיכם שמבה את חלקו בפרשה עד כה במילים הבאות: "נשארתי לבד במערכה בלי שום עזרה ותמיכה של אף אחד. זו תחושה נוראית. אף אחד לא מתייחס אליי. כלוחם, חונכתי לחתור למגע ולנטרל כל סכנה כדי להגן על חיי אזרחים וחיילים. אני לא אדם אלים. באתי מבית עם ערכים וחינוך טוב. אם הייתי יודע שמדובר באזרח ולא במחבל, ולא משנה מאיזה מוצא הוא – הייתי מגן עליו בגופי כדי שלא יפגעו בו. אני מצטער על מה שקרה, לא התכוונתי לפגוע באיש או להיות מעורב באיזה לינץ', אבל באותם רגעים פעלתי כפי שחשבתי שצריך לפעול כדי להגן על ביטחון האזרחים. אני מרגיש מופקר ונבגד. אף אחד לא טרח לשמוע את הצד שלי. ישר שפטו אותי ותלו את גופתי בכיכר העיר. זו תחושה נוראית".

מדובר צה"ל נמסר: "פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום כנגד ארבעה נאשמים, בהם סמל עמיחי שמבה. המכתב מאת עורך דינו של החייל [הטענה לעינוי הדין; ש"א] התקבל שלשום בפרקליטות הצבאית, וייענה במישרין. החייל המיוצג על ידי עו"ד פרטי אותו שכר. לא מוכרת פניה מטעמיו לצה"ל בבקשה לסיוע והדבר אף לא התבקש במסגרת מכתבו של עו"ד המוזכר בכתבה. מפקדיו של סמל שמבה מודעים להליך המשפטי וימשיכו ללוות את החייל".

לשאלות הנוגעות האם נחקרו לוחמים שברחו מהתחנה בזמן הפיגוע ולא חתרו למגע והאם הועמדו לדין או הודחו מתפקידם בחר דובר צה"ל שלא להשיב.

מהפרקליטות נמסר: "התנהגות הנוכחים באירוע וסבירות מעשיהם ביחס לזמן שבו בוצעו וסמיכות לאירוע הירי, נבחנו בקפידה, בין היתר ע"י הגורמים הבכירים בפרקליטות, אשר הגיעו למסקנה כי יש די ראיות להעמדה לדין של ארבעה  נאשמים, בגין ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. המיוחס להם בכתב האישום, ובכללם גם לחייל יעקב שמבה, נוגע לאלימות קשה שהפעילו כלפי המנוח, כשהיה ברור לעיני כל כי הוא חסר אונים ולא נשקפת ממנו סכנה לסובבים.  ביחס לחשודים שטרם אותרו, מטבע הדברים, לא נתקבלה החלטה וככל שיאותרו- עניינם יבחן בהתאם".

בעניין חקירת האירוע יש לפנות ליחידה החוקרת.